היי, אני בתקופה ממש לא קלה.. יש לי עומס לא נורמאלי בלימודים, והמורות מצפות ממני להמוןן!! וזה סיוט בשבילי כי ההורים שלי התגרשו בחופש וזה כל שניה לעבור מבית כזה לבית השני.. והחברות הקרובות יודעות.. אבל לא באמת מבינות.. אולי כי הן לא עברו את זה?! אני מרגישה שאני בתוך סוג של בור.. אני מגיעה לבית הספר שמחה ( שהצוות לא יתחיל עם שאלות ושחנשים וכל זה, כי באמת באמת אין לי כח לזה!!!) אבל לא.. אני ממש לא שמחה מבפנים.. אני מרגישה כמו זומבית, קמה מוקדם בבוקר כדי לא לפספס את האוטובוס שזה סיוט בפני עצמו, באה לבית הספר מחויכת, זורמת, הכל באמת סבבה.. לא באמת, ממש לא. חוזרת הביתה.. מרגישה קרועה בין שתי הבתים:-/ ועם כל זה להראות שאני חזקה כי יש לי עוד 7 אחים שסוג של צריכים עידוד, ואני כביכול צריכה להראות שאני חזקה ולא עובר עלי שום דבר.. ושאני "אחלה" עם המצב וכו'. אני מתחילה לאבד אמונה בנוסף.. כ"כ הרבה מחשבות, של דיייי נמאס לי מהכל!!! אתה אבא שלי , לא? אבא רוצה שיהיה לבת שלו טוב.. לא להכניס אותה לים של מערבולות בלי גלגל הצלה!!! אני חייבת עזרה איך לחזק אמונה במצב הקשה הזה . תודה, רבקי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
לדעתי כדאי לך ממש לדבר עם חברה קרובה שמבינה אותך ושאת ממש סומכת עליה ולשפוך בפניה את כל מה שיושב לך על הלב..תבלי עם חברות ואל תחשבי יותר מידי על כל עניין הגירושין, זה יעשה לך רק טוב!
מה שחסר לך לפי מה שנשמע זה מישהו שיקשיב ויכיל ומקום בטוח אמיתי, ששם תרגישי באמת בבית..תקבעי לעצמך באיזה בית לגור בעיקר.
בנוגע לאחים שלך, תני להם צומי, דברי איתם על איך הם מרגישים וכו'..תחשבי שהמצב הנוכחי הוא רק זמני, את תיכף מתחתנת!;)
כולם עוברים את הבגרויות, וגם את תצליחי בע"ה!
תקראי אגרות קודש של הרבי בנושא, זה ממש מחזק!
טיפ אישי- תחשבי כל הזמן איך את יכולה לגרום למצב הנתון להיות הכי טוב שיש!
בהצלחה!:)
אוו רבקיי, את פשוט נדירה!
לא יודעת איך את מצליחה כל בוקר מחדש להראות מחוייכת וזורמת.. זה כ"כ קשה להראות משהו אחד מבחוץ ומבפנים להיות משהו אחר לגמרי.. מעריכה אותך!
מציעה לך, לשבת יום אחד עם אחת המורות ולהסביר לה את המצב שלך, לראות איך אפשר להוריד מהעומס.. איך אפשר קצת לשחרר.
אחרי הכל, זה משפיע עלייך המהלך הזה שההורים שלך עשו..
ותבקשי ותדגישי שאת לא מחפשת רחמים. ממש לא!! רק קצת הבנה..
תזכרי שבכל דבר יש טוב.. רק שהוא ממש מוסתר לפעמים:|
ו..הכתובת לשאלות באמונה, ובעצם לכל דבר- הרבי שלנו! או הצינור, המשפיעה!
ממש מאחלת לך רק טוב הנראה והנגלה.. ובהצלחה ענקית!
אוהבת אותך
וואוו רבקי את מדהימה!
נשמע שאת עוברת תקופה כרגע שהיא ממש ממש לא קלה. ובלשון המעטה.
אז דבר ראשון, קבלי חיבוק ענק וחם ממני!!
אני אגלה לך שהחברות, הן הרבה הרבה פעמים לא מבינות! יש בנות שנסיבות החיים הביאו אותן למצב נפשי בכמה רמות מעל כולן. וזה יוצר איזשהו פער שטוב לדעת שהוא קיים, כדי להצליח בקשרים בחברה. בנות שב"ה חיות בבתים שלמים וחייהן מתנהלים כרגיל, לא תמיד ידעו להבין. כי זה פשוט לא קיים אצלן.
אני לגמרי מבינה אותך ומסכימה איתך שלפעמים עדיף להיראות ששמחים והכל טוב, כדי להימנע מחפירות עם המורות. זה ללא ספק נכון. אבל השאלה האם יש מישהו בעולם, איזשהו "מבוגר אחראי" שאיתו את מדברת וחולקת את החוויות שלך? יש לך אצל מי לפרוק את כל המטען?
נשמע כאילו את כרגע אוחזת בחוזקה, את מה שעוד נשאר לך מהחיים הרגילים ואת מנסה לשדר עסקים כרגיל. העיקר לא להיראות חלשה, לא להיראות מסכנה… זה אינסטינקט טבעי ומובן, אבל עם הזמן רואים שהוא שואב כל כך הרבה אנרגיות, שלא בטוח שזה שווה את זה. ואז תפקידנו להרפות. לא קל להרפות ברגע. זה תהליך. תהליך של מהות ולוקח זמן…
הרצון שלך להתחזק באמונה, זה מדהים. זה פשוט איך לתפוס ראש בתוך כל החיים האלה… אבל מצד שני, זה נראה כחיפוש אחר דמות חזקה. משהו שיחזיק אותך. הרי כולנו זקוקים לבית חזק ואיתן. וכשזה לא כך, צריך להיות משהו אחר שיחזיק אותנו, כדי שלא נשבר עם רוחות הסערה של הגלים בלב ים…
מציעה לך דבר ראשון ללמוד בתניא את שער הייחוד והאמונה פרקים א-ו. פרקים כ-כא, לג. שער הייחוד ואמונה פרק ז.
"דאגה בלב איש – ישיחנה" – אני מאמינה שיש סביבך עוד בנות במצב זהה לשלך.. לכי, דברי איתן, תחליפו חוויות, תעשו ביחד חוויות משותפות.. זו יכולה להיות חברות מחזקת ומדהימה! מנסיון…
לדבר!!! לפרוק!!! להוציא ולשחרר… זה קשה.. לא נעים לחשוף.. אבל זה כל כך עושה טוב אח"כ… שזה פשוט שווה את זה. אם יש לך מורה שאת מאמינה בה, או אישת מקצוע בבית ספר שנחמד לך לדבר איתה לכי על זה! ואם בכל אופן קשה לך שמישהי קרובה אלייך יודעת הרבה מקורות חייך, אז ללכת לטיפול זו יכולה להיות מתנה.. את תגלי את עצמך מחדש ואת הכוחות האדירים שבך שפתאום גילית אותם, וזה יהיה הכי מדהים בעולם!
רוצה בבוא היום לשמוע ממך בשו"ט! נועדת לגדולות!
איתך בלב ומבינה אותך מאוד, דיני.
כל הכבוד! השבע לא מבין את הרעב, לדעת זה לא להבין. ואולי בכל זאת כדאי שתדברי עם המנהלת או מורה, אחת, כי את במצב רגיש ומסובך, ולא הגיוני שתהיי מאה בלימודים ומאה אצל האחים. לא צריך שחנש, כי השחנש הוא לסקרנות של המורה אם את לא נפתחת מעצמך. בדרך כלל מקלים במצבים כאלו, במיוחד שהמצב חדש.
עשית לי צמרמורת.. את גיבורה וחזקה ואני ממש מעריכה אותך!! ולא בקטע של רחמים (ח"ו;))
כתבת שאין לך כח לשחנשים עם מורות וכו אבל יש סיכוי שיש איזה מורה שתוכלי להסביר לך את המצב ולהגיד שאין לך כח לשיחות נפש עכשיו, לבקש ממנה עזרה טכנית והיא פשוט תתן לך? א"כ מעולה..
אם לא 'תנסי אולי למצוא מישהו חיצוני – לא חברה, יותר גדול ממך – שיהיה סוג של ההורים שלך וידאג לך עד שהמצב יותר יסתדר (עד כמה שאפשר..) וידבר עם הבי"ס, יסביר וכמובן יוסיף שלא ידברו איתך על הנושא?
שאלת גם על הקטע של אמונה, כמובן מאוד קשה לחזק את האמונה בכזה מצב אבל אם תעשי את זה -תרוויחי המון!! תרוויחי קשר חזק ויציב עם הקב"ה, ממש כמו אבא מוחשי.
גם אני עשיתי את זה כשלא היה לי שום דבר להאחז בו, ועכשיו אני ממש שמחה על זה כי פיזית – אני אף פעם לא מרגישה לבד.. שיוצאת שמש אני ממש יכולה להרגיש כאילו הוא נותן לי חיבוק, ברוח כוא מלטף אותי, כשהוא מוריד לכבודי גשם הוא מעודד אותי וגאה בי ובטוח שאני אצליח..
את יכולה לנסות לדמיין את כל זה גם אם לא כ"כ מתחבר לך כרגע ותראי שבסוף זה יקרה בעז"ה.
בהצלחה ענקית יקרה!!
ואוו את כל כך צודקת!
אני לא יודעת ולא מרגישה את מה שאת עוברת אבל הרבה קורה לי שאני מתוסבכת ברמות על הכל, אל תישאלי על המישפחה , החברות …
אלייייייי ואז אני אומרת רגע חכי את בסדר תרגעי, לוקחת סדין, פורסת בחוץ על הדשא, שמה ניגוים מרגיעים, עוצמת עיניים ופשוט נירגעת….
אחרי שאת בסדר כבר, תישבי לבד ותחשבי על הכול אחד אחד … לי זה עוזר אולי אני לא כמוך אבל גם לי קשה .מקווה שתצליחי .
בהצלחה תהני!
רבקי התותחית…
כשקראתי את מה שכתבת התעצבתי בשבילך, זה נשמע באמת מאוד מסובך המצב שאת נמצאת בו..
ומצד שני עברה בי חלחלה בגוף…יש לי חברה שנמצאת במצב דומה לשלך..והיא, האמת קצת מעצבנת עם מצבי הרוח שלה..
ולפעמים אני מתנהגת אליה לא כ"כ יפה…
ועכשיו כשאני מתארת לעצמי מה עובר עליה אחרי בית ספר אני פשוט לא מצליחה לעצור את הדמעות… איך יכול להיות שאנייי פוגעת בילדה שכל כך קשה לה עכשיו???
תודה ששיתפת…
מושקי יקרה!
תדעי שאני ממש מבינה אותך, גם אם לפעמים זה לא כ"כ נראה…
אני חושבת שאת ילדה ממש חזקה, כי גם אחרי מעידות שהיו לך בדרך את קמת ועלית יותר גבוה מלפני.
תקחי לך זמן לעצמך, תשבי, תעשי משהו שאת אוהבת- לצייר, לשמוע מוזיקה, לרקוד וכאלה…
ותזכרי תמיד מאיפה את באה- מקום טוב מאוד ושאנחנו משפחה אחת.
בהצלחה בהכל
אוהבתתתת:)
אוריה מה נשמע??
את גיבורה ויקרה וה' אוהב אותך ובעז"ה תראי שהכל יסתדר לטובה תראי את הטוב. ה' נתן לך את הכוחות.