יש לי חברותא עם כמה חברות כל שבת אחרי התפילה. אנחנו לא עוזבות את בית הכנסת לפני שאנחנו לוקחות החלטה לשבוע הקרוב בהקשר להוראה שנלמדת מהשיחה… נסי את זה 🙂 ואל תשכחי שעצם הלימוד כבר מקשר אותך לרבי ומרים אותך! גם אם את לא מרגישה את זה כרגע
זאת לא כותבת השאלה,אך— אבזה קשה ללמוד… ובמיוחד שאני לא מרוכזת. נגיד, אני אוהבת לקרא, יכולה להיות תולעת אבל קשה לי לשבת הרבה זמן.. 🙂 כל 15 דקות 10 אני חייבת לקום קצת גם אם זה בשיא המתח, הרגלים לא נותנות לי ? אני למשל בקטע של השמיעה יותר נח לי
10-15 דקות של לימוד זה בכלל לא קצת 🙂 ואפשר ללמוד בהפסקות או להתחיל משיחות קצרות ומעובדות.. יש היום מבחר כל כך גדול ממה ללמוד… ב"ה הייתי ממליצה אפילו על תורת מנחם – יש שם הרבה פעמים נקודות קצרות.
קודם כל עצם זה שאת ממשיכה ללמוד למרות שקשה לך זה אדיר!!! רוב הבנות כבר היו פורשות… אני מציעה שתקחי על עצמך החלטה טובה ליום או שבוע אחרי שלמדת את השיחה. ועוד עצה תנסי לקשר את השיחה לחיים כי בסך הכל על מה השיחות מדברות אם לא על החיים??
שואלת השאלה: אני מתכוונת לומר שזה מרומם אותי מעלה מעלה מעל העננים אבל אח"כ אני נותחת לקרקע וזה אאוצ' גדול… קשה לי לחבר את זה לעצמי ול"מציאות". אולי זה בגלל שאני אוהבת לתפוס הרבה רעיונות וזה קצת תפסת מרובה לא תפסת..
כן זה הגיוני.. אני ממש מבינה אותך ומזדהה לחלוטין. אני לומדת הרבה וברוב הפעמים הכל פשוט נשאר בלימוד ולא יורד למעשה. וזה חבל.. יש לי רעיון בשבילך שאולי יעזור לך: אחרי שאת לומדת את השיחה. מיד אח"כ כשאת עדיין באווירה ובקטע, תעשי עם עצמך חושבים. משהו כמו 2 דק'.. בו תשאלי את עצמך אז מה התכל'ס שלי פה בשיחה. איך זה קשור אלי ואיך אני מורידה אתזה לחיי היומיום *שלי* בפועל. אחרי שאת רואה נקודה מעניינת ויפה שהתחברת אליה, אל תחליטי אותה כהחלטה טובה, אבל את יכולה לראות במשך אותו היום איך הנושא/העניין/הרעיון/הסיפור יכולים לעזור לך לאותו היום/ליום שאח"כ. ככה גם יהיה לך סיפוק מהשיחה אחרי שהורדת אותה לחיים המעשיים שלך וגם זה לא קשה מדי:) בהצלחה ענקית! הרבי אוהב אותך וגאה בך!
אני יכולה לומר לך בפירוש שכשאני מחליטה שזה יקרה אני פשוט מכניסה את מה שאני שומעת דרך אוזן אחת ומוציאה דרך השניה, אבל מה שאני בוחרת להפנים אני מפנימה. תנסי פעם אחת כשאת מתיישבת ללמוד שיחה להחליט שאת המסר של זה את מפנימה. תחליטי את זה לעצמך. אגב, כל הכבוד לך שאת לומדת שיחות!
תודה לכל המגיבות! לקחת החלטה שקשורה לשיחה זה רעיון. אבל לפעמים זה לא משהו מעשי.. אלא רעיון יפה שהייתי רוצה לזכור ולראות בחיים. אז איך זוכרים אותו? ואגב…. מי שעדיין לא לומדת שיחות, השיחות מדהימות! בפרט של תורת מנחם תש"י חלק א' וליקוטי שיחות א' עד ד'…. זה ממש מובן. אני כל פעם בהלם איך הרבי לוקח מושגים שנראים פשוטים בתורה ולא קשורים אלינו הופך אותם לקשורים אלינו זה פשוט נותן משקפיים אחרות על החיים! מי שרואה את התגובה שלי אני ממליצה ממש ללמוד השבוע לפני שבת את השיחה המהממת ב– ליקוטי שיחות חלק א' על פרשת זכור זה ממש יחבר אתכן לקריאה של זכור (שגם נשים ובנות באות לשמוע כהוראת הרבי) וזה כל כך רלוונטי לחיים! להבין למה כל כך חשוב לזכור את עמלק כי זה לא משהו שהיה פעם אלא חלק מאיתנו! למדתי אותה שנה שעברה ועכשיו הכל צף לי בחזרה איך פשוט התענגתי על זה עם חברה שלי בשבת… אחח… — *לקוטי שיחות חלק א' עמ' 196, פרשת זכור. זה מופיע בשער של חומש ויקרא. רוצו לפתוח!!!*
בעקבות השאלה ששאלתי ישבתי וחשבתי איך זה באמת יכולה להשפיע לי על החיים. יש לי משפט שאני מאמינה בו, שלפעמים התשובות לשאלות הכי קשות נמצאות בתוכך.. אז חשבתי.. וגיליתי שהתשובה נמצאת בתוכי. רשמתי לי שאלות להתבוננות, שאוכל לשאול את עצמי אחרי השיחה. משתפת אתכן… קודם כל לפני הלימוד – לחשוב דקה על זה שזה תורת חיים זה רציני זה דברים של הרבי נביא הדור ויש להתייחס לזה ברצינות וזה אמיתי וזה רלוונטי והרבי מדבר אלי עכשיו ממש. שאלות אח"כ או תוך כדי… (לא חייב את כולן, מה שמתאים) 1. באיזו נקודה אני בוחרת להתמקד הפעם? (תפסת מרובה לא תפסת) 2. איפה זה מתבטא בחיים שלי עכשיו? 3. מה המצב שלי בנושא האמור? (לקבל את עצמי בלי תנאי. לכולנו יש חסרונות. אין אדם מושלם. אבל צריך להתקדם. באהבה וחמלה אבל בנחישות.) 4. מה היעד הבא שלי? (ברור, ממוקד, הגיוני, מדיד, תחום בזמן) 5. איך אני יכולה להגיע אליו? 6. איזו פעולה מעשית אוכל לעשות בעקבות השיחה? 7. מה אני לוקחת מהשיחה להשקפת עולמי? 8. איך זה עוזר לי בשינוי הרגלים מעשיים או מחשבתיים? 9. איך אני משפיעה את זה הלאה? 10. במה אוכל להשתפר בהשפעה על הזולת?
*לא לומדים בשביל לומר איזו שיחה יפה לומדים בשביל להפנים ולעשות בפועל*
את כל זה רשמתי במקום שאני אדע לגשת אליו כשאני לומדת שיחה. כי אני לא אזכור בעל פה. אם זה יעזור למישהי והיה זה שכרי. לי זה כבר עוזר… קדימה רוצו ללמוד שיחה…
הוא עמל כל היום כדי להביא לחם לביתו. כשהוא כבר מסיים את יום עבודתו ונהנה ממעט זמן פנוי, הוא שואף להקדישו ללימוד התורה. ואז הוא שומע שמוטלת עליו חובה לצאת ולקרב יהודי שני לאור התורה. "איך אני יכול להקדיש את מעט הזמן שיש לי בעבור יהודים אחרים, בשעה שעליי ללמוד בעצמי", הוא תוהה.
התשובה היא, שגם כשהוא-עצמו זקוק להשלים את החסר לו בלימוד התורה, אין הדבר פוטר אותו מן החובה להעניק ממה שיש לו ליהודי שני. למעשה, חובה זו מתבקשת גם על-פי נגלה דתורה, אבל היא מודגשת במיוחד בתורת החסידות. גדולי החסידות חינכו להקרבה למען הזולת, גם כשהדבר בא על חשבון עצמו.
טובה ליהודי – טובתך
אדמו"ר האמצעי תבע מחסידיו ומתלמידיו לחזור בכל מקום דברי חסידות. אחד האברכים הצעירים, שהיה בעל כישרון דיבור והסברה יוצא מן הכלל, נכנס אליו פעם אחת וטען שכאשר הוא חוזר דברי חסידות לפני הקהל, הציבור מגיב במחמאות ובדברי שבח מרובים, שגורמים לו לחוש הרגשת ישות עצמית, ובכך נגרמת לו ירידה רוחנית. אמר לו הרבי: "שיהיה ממך בצל, אבל חסידות עליך לחזור".
כ"ק אדמו"ר הרש"ב אמר (אגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ד, עמ' תסה): "כשעושים טובה ליהודי בגשמיות, זה נקרא 'טובתו'. כשעושים טובה ליהודי ברוחניות, שתהיה בו חמימות גדולה יותר לענייני יהדות, זה נקרא 'טובתו האמיתית'. שכן טובה זו משלימה את האמת שלמענה ירדה הנשמה לעולם הזה. זוהי טובה נצחית, לדורי-דורות".
בהתוועדות חסידית פנה הרבי הריי"צ לחסיד נכבד, שעסק אז בכתיבת ספר חידושי תורה, ואמר לו (ספר השיחות תש"ב עמ' 86): "צריכים להקדיש כוחות ולמסור את הנפש שיהודי יתחיל להניח תפילין. לחבר חיבור – זה גם-כן עניין, אם-כי ספק אם זה חיבור או חיסור. אבל להשפיע על יהודי להניח תפילין – דבר זה פועל קירוב של נשמה לאלוקות וחיבור של הקב"ה עם הנשמה".
פי אלף ממש
הרבי מליובאוויטש הרבה להביא בעניין זה את דברי אדמו"ר הזקן (בתחילת ספרו תורה-אור), על הפסוק "וצדקה תרומם גוי" (משלי יד,לד). הוא מסביר שם, שהצדקה מרוממת את האדם ועושה את מוחו וליבו זכים "אלף פעמים ככה". מדגיש הרבי, שהכוונה היא כפשוטה, שעל-ידי העשייה לטובת הזולת מצליח האדם בלימודו ובעבודתו הרוחנית פי אלף ממה שהיה מצליח קודם-לכן.
וכך כותב הרבי באחת מאיגרותיו (איגרות-קודש כרך ו, איגרת א'תקסד): "זהו אלף פעמים ולא בדרך גוזמא. היינו על-פי פשוט, מה שאפשר לקנות ולהצליח על-דרך הרגיל על-ידי עבודה של אלף שעות, הנה על-ידי העסק בצדקה אפשר לקנות זה במשך שעה אחת. וכשיעשה חשבון בההצלחה בזמן אשר בזה – הרי זה נפלא ונורא במאוד".
וליהודי נוסף כותב הרבי (שם כרך ה, איגרת א'רפא): "נבהלתי לקרוא בשולי מכתבו, שזה למעלה משנה שפסק מעסקנות בענייני החינוך, מלבד בדרך עראי ובאופן שלא יטריד אותו… ותמה אני איך בזמן הזה ובמקום שנמצא בו, שכמה וכמה ילדי ישראל בסכנה של שמד רוחני חס-ושלום, היו-לא-תהיה, איך אפשר לעמוד מן הצד, ולא להתעסק בזה בכל תוקף ועוז… ובפרט שמובטחים אנו על-ידי רבינו הזקן… שעל-ידי העסק בצדקה הנה נעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה. ומובן אשר הספר תורה אור אינו ספר של מליצות, ומשמעו כפשוטו אשר אז מצליח בלימוד אלף פעמים ככה. ועל-כן פשוט שאין זה הפסד בלימוד אלא אדרבה, משתכרים על-ידי עבודת הצלת נפשות זו, אשר לימודו בזמן מועט יהיה בסייעתא דשמיא ויצליח בתלמוד תורה אלף פעמים ככה"
19 תגובות
יש לי חברותא עם כמה חברות כל שבת אחרי התפילה.
אנחנו לא עוזבות את בית הכנסת לפני שאנחנו לוקחות החלטה לשבוע הקרוב בהקשר להוראה שנלמדת מהשיחה…
נסי את זה 🙂
ואל תשכחי שעצם הלימוד כבר מקשר אותך לרבי ומרים אותך! גם אם את לא מרגישה את זה כרגע
זאת לא כותבת השאלה,אך—
אבזה קשה ללמוד…
ובמיוחד שאני לא מרוכזת.
נגיד, אני אוהבת לקרא, יכולה להיות תולעת אבל קשה לי לשבת הרבה זמן.. 🙂 כל 15 דקות 10 אני חייבת לקום קצת גם אם זה בשיא המתח, הרגלים לא נותנות לי ?
אני למשל בקטע של השמיעה יותר נח לי
10-15 דקות של לימוד זה בכלל לא קצת 🙂
ואפשר ללמוד בהפסקות או להתחיל משיחות קצרות ומעובדות..
יש היום מבחר כל כך גדול ממה ללמוד… ב"ה
הייתי ממליצה אפילו על תורת מנחם – יש שם הרבה פעמים נקודות קצרות.
כשגומרת את השיחה, תשאלי את עצמך מה למדת כאן בעצם, במשפט אחד. ותנסי לקשר לחיי היומיום
אפילו תכתבי לעצמך אחכ משפט שלקחת מהשיחה
מקנאה בך שאת לומדת שיחות של הרבי!!
אשרייך!
נותנת לי השראה!
מצטרפתתת
קודם כל עצם זה שאת ממשיכה ללמוד למרות שקשה לך זה אדיר!!! רוב הבנות כבר היו פורשות…
אני מציעה שתקחי על עצמך החלטה טובה ליום או שבוע אחרי שלמדת את השיחה. ועוד עצה תנסי לקשר את השיחה לחיים כי בסך הכל על מה השיחות מדברות אם לא על החיים??
שואלת השאלה:
אני מתכוונת לומר שזה מרומם אותי מעלה מעלה מעל העננים
אבל אח"כ אני נותחת לקרקע וזה אאוצ' גדול…
קשה לי לחבר את זה לעצמי ול"מציאות".
אולי זה בגלל שאני אוהבת לתפוס הרבה רעיונות וזה קצת תפסת מרובה לא תפסת..
כן זה הגיוני..
אני ממש מבינה אותך ומזדהה לחלוטין.
אני לומדת הרבה וברוב הפעמים הכל פשוט נשאר בלימוד ולא יורד למעשה. וזה חבל..
יש לי רעיון בשבילך שאולי יעזור לך:
אחרי שאת לומדת את השיחה. מיד אח"כ כשאת עדיין באווירה ובקטע, תעשי עם עצמך חושבים. משהו כמו 2 דק'..
בו תשאלי את עצמך אז מה התכל'ס שלי פה בשיחה. איך זה קשור אלי ואיך אני מורידה אתזה לחיי היומיום *שלי* בפועל.
אחרי שאת רואה נקודה מעניינת ויפה שהתחברת אליה, אל תחליטי אותה כהחלטה טובה, אבל את יכולה לראות במשך אותו היום איך הנושא/העניין/הרעיון/הסיפור יכולים לעזור לך לאותו היום/ליום שאח"כ. ככה גם יהיה לך סיפוק מהשיחה אחרי שהורדת אותה לחיים המעשיים שלך וגם זה לא קשה מדי:)
בהצלחה ענקית!
הרבי אוהב אותך וגאה בך!
לכן כתבתי למעלה – לקחת החלטה, אפילו לזמן מוגדר.
זה מדהים והופך את הלימוד למשהו מיוחד!
מנסיון!
רעיון יפה אבל כמה החלטות טובות בנאדם יכול לקחת?
כאילו באיזשהוא שלב הם פשוט לא יבוצעו:)
אם זה לזמן מוגדר, אז איפה הבעיה?
אני לומדת שיחה פעם בשבוע ולוקחת החלטה לשבוע הקרוב… כשעובר שבוע לוקחת החלטה אחרת לשבוע הבא..
תלמדי את אותה שיחה מלאא פעמיםם
תספרי עליה להרבה הרבה אנשיםם
עד שזה יהפוך לחלק ממך!
מוכח.
אני יכולה לומר לך בפירוש שכשאני מחליטה שזה יקרה אני פשוט מכניסה את מה שאני שומעת דרך אוזן אחת ומוציאה דרך השניה, אבל מה שאני בוחרת להפנים אני מפנימה.
תנסי פעם אחת כשאת מתיישבת ללמוד שיחה להחליט שאת המסר של זה את מפנימה. תחליטי את זה לעצמך.
אגב, כל הכבוד לך שאת לומדת שיחות!
תודה לכל המגיבות!
לקחת החלטה שקשורה לשיחה זה רעיון.
אבל לפעמים זה לא משהו מעשי.. אלא רעיון יפה שהייתי רוצה לזכור ולראות בחיים. אז איך זוכרים אותו?
ואגב….
מי שעדיין לא לומדת שיחות, השיחות מדהימות! בפרט של תורת מנחם תש"י חלק א' וליקוטי שיחות א' עד ד'….
זה ממש מובן. אני כל פעם בהלם איך הרבי לוקח מושגים שנראים פשוטים בתורה ולא קשורים אלינו הופך אותם לקשורים אלינו
זה פשוט נותן משקפיים אחרות על החיים!
מי שרואה את התגובה שלי אני ממליצה ממש ללמוד השבוע לפני שבת את השיחה המהממת ב–
ליקוטי שיחות חלק א' על פרשת זכור זה ממש יחבר אתכן לקריאה של זכור (שגם נשים ובנות באות לשמוע כהוראת הרבי) וזה כל כך רלוונטי לחיים! להבין למה כל כך חשוב לזכור את עמלק כי זה לא משהו שהיה פעם אלא חלק מאיתנו!
למדתי אותה שנה שעברה ועכשיו הכל צף לי בחזרה איך פשוט התענגתי על זה עם חברה שלי בשבת… אחח…
—
*לקוטי שיחות חלק א' עמ' 196, פרשת זכור. זה מופיע בשער של חומש ויקרא. רוצו לפתוח!!!*
בעקבות השאלה ששאלתי ישבתי וחשבתי איך זה באמת יכולה להשפיע לי על החיים.
יש לי משפט שאני מאמינה בו, שלפעמים התשובות לשאלות הכי קשות נמצאות בתוכך.. אז חשבתי..
וגיליתי שהתשובה נמצאת בתוכי.
רשמתי לי שאלות להתבוננות, שאוכל לשאול את עצמי אחרי השיחה.
משתפת אתכן…
קודם כל לפני הלימוד – לחשוב דקה על זה שזה תורת חיים זה רציני זה דברים של הרבי נביא הדור ויש להתייחס לזה ברצינות וזה אמיתי וזה רלוונטי והרבי מדבר אלי עכשיו ממש.
שאלות אח"כ או תוך כדי… (לא חייב את כולן, מה שמתאים)
1. באיזו נקודה אני בוחרת להתמקד הפעם? (תפסת מרובה לא תפסת)
2. איפה זה מתבטא בחיים שלי עכשיו?
3. מה המצב שלי בנושא האמור? (לקבל את עצמי בלי תנאי. לכולנו יש חסרונות. אין אדם מושלם. אבל צריך להתקדם. באהבה וחמלה אבל בנחישות.)
4. מה היעד הבא שלי? (ברור, ממוקד, הגיוני, מדיד, תחום בזמן)
5. איך אני יכולה להגיע אליו?
6. איזו פעולה מעשית אוכל לעשות בעקבות השיחה?
7. מה אני לוקחת מהשיחה להשקפת עולמי?
8. איך זה עוזר לי בשינוי הרגלים מעשיים או מחשבתיים?
9. איך אני משפיעה את זה הלאה?
10. במה אוכל להשתפר בהשפעה על הזולת?
*לא לומדים בשביל לומר איזו שיחה יפה
לומדים בשביל להפנים ולעשות בפועל*
את כל זה רשמתי במקום שאני אדע לגשת אליו כשאני לומדת שיחה. כי אני לא אזכור בעל פה.
אם זה יעזור למישהי והיה זה שכרי. לי זה כבר עוזר…
קדימה רוצו ללמוד שיחה…
בהתחלה הכל טכני.
גם זה היה לי
אבל איך אומרים?" המשחק בסוף נדבק"
אחרי התמדה זה ייכנס לבד
וואו, את לומדת שיחות! אשרייך!! בקרוב אצלי..
הוא עמל כל היום כדי להביא לחם לביתו. כשהוא כבר מסיים את יום עבודתו ונהנה ממעט זמן פנוי, הוא שואף להקדישו ללימוד התורה. ואז הוא שומע שמוטלת עליו חובה לצאת ולקרב יהודי שני לאור התורה. "איך אני יכול להקדיש את מעט הזמן שיש לי בעבור יהודים אחרים, בשעה שעליי ללמוד בעצמי", הוא תוהה.
התשובה היא, שגם כשהוא-עצמו זקוק להשלים את החסר לו בלימוד התורה, אין הדבר פוטר אותו מן החובה להעניק ממה שיש לו ליהודי שני. למעשה, חובה זו מתבקשת גם על-פי נגלה דתורה, אבל היא מודגשת במיוחד בתורת החסידות. גדולי החסידות חינכו להקרבה למען הזולת, גם כשהדבר בא על חשבון עצמו.
טובה ליהודי – טובתך
אדמו"ר האמצעי תבע מחסידיו ומתלמידיו לחזור בכל מקום דברי חסידות. אחד האברכים הצעירים, שהיה בעל כישרון דיבור והסברה יוצא מן הכלל, נכנס אליו פעם אחת וטען שכאשר הוא חוזר דברי חסידות לפני הקהל, הציבור מגיב במחמאות ובדברי שבח מרובים, שגורמים לו לחוש הרגשת ישות עצמית, ובכך נגרמת לו ירידה רוחנית. אמר לו הרבי: "שיהיה ממך בצל, אבל חסידות עליך לחזור".
כ"ק אדמו"ר הרש"ב אמר (אגרות-קודש אדמו"ר הריי"צ כרך ד, עמ' תסה): "כשעושים טובה ליהודי בגשמיות, זה נקרא 'טובתו'. כשעושים טובה ליהודי ברוחניות, שתהיה בו חמימות גדולה יותר לענייני יהדות, זה נקרא 'טובתו האמיתית'. שכן טובה זו משלימה את האמת שלמענה ירדה הנשמה לעולם הזה. זוהי טובה נצחית, לדורי-דורות".
בהתוועדות חסידית פנה הרבי הריי"צ לחסיד נכבד, שעסק אז בכתיבת ספר חידושי תורה, ואמר לו (ספר השיחות תש"ב עמ' 86): "צריכים להקדיש כוחות ולמסור את הנפש שיהודי יתחיל להניח תפילין. לחבר חיבור – זה גם-כן עניין, אם-כי ספק אם זה חיבור או חיסור. אבל להשפיע על יהודי להניח תפילין – דבר זה פועל קירוב של נשמה לאלוקות וחיבור של הקב"ה עם הנשמה".
פי אלף ממש
הרבי מליובאוויטש הרבה להביא בעניין זה את דברי אדמו"ר הזקן (בתחילת ספרו תורה-אור), על הפסוק "וצדקה תרומם גוי" (משלי יד,לד). הוא מסביר שם, שהצדקה מרוממת את האדם ועושה את מוחו וליבו זכים "אלף פעמים ככה". מדגיש הרבי, שהכוונה היא כפשוטה, שעל-ידי העשייה לטובת הזולת מצליח האדם בלימודו ובעבודתו הרוחנית פי אלף ממה שהיה מצליח קודם-לכן.
וכך כותב הרבי באחת מאיגרותיו (איגרות-קודש כרך ו, איגרת א'תקסד): "זהו אלף פעמים ולא בדרך גוזמא. היינו על-פי פשוט, מה שאפשר לקנות ולהצליח על-דרך הרגיל על-ידי עבודה של אלף שעות, הנה על-ידי העסק בצדקה אפשר לקנות זה במשך שעה אחת. וכשיעשה חשבון בההצלחה בזמן אשר בזה – הרי זה נפלא ונורא במאוד".
וליהודי נוסף כותב הרבי (שם כרך ה, איגרת א'רפא): "נבהלתי לקרוא בשולי מכתבו, שזה למעלה משנה שפסק מעסקנות בענייני החינוך, מלבד בדרך עראי ובאופן שלא יטריד אותו… ותמה אני איך בזמן הזה ובמקום שנמצא בו, שכמה וכמה ילדי ישראל בסכנה של שמד רוחני חס-ושלום, היו-לא-תהיה, איך אפשר לעמוד מן הצד, ולא להתעסק בזה בכל תוקף ועוז… ובפרט שמובטחים אנו על-ידי רבינו הזקן… שעל-ידי העסק בצדקה הנה נעשים מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה. ומובן אשר הספר תורה אור אינו ספר של מליצות, ומשמעו כפשוטו אשר אז מצליח בלימוד אלף פעמים ככה. ועל-כן פשוט שאין זה הפסד בלימוד אלא אדרבה, משתכרים על-ידי עבודת הצלת נפשות זו, אשר לימודו בזמן מועט יהיה בסייעתא דשמיא ויצליח בתלמוד תורה אלף פעמים ככה"