שְׁאֵלוֹת

35 תגובות

1. הוא נמצא בלב
   לפעמים קשה למצוא אותו
   אבל אם תמששי טוב אבל בעדינות, את תמצאי אותו

   הגב

   1. קשה מאוד
      תודה!

      הגב

2. הייקו או שסתם יצא לך 3 שורות ו17 הברות?
   אוקיי, אז זה מסוג הכפתורים שרק כשאת מטלטלת את המכשיר ומגלגלת אותו על הרצפה ובועטת בו לפעמים במקרה נלחץ הכפתור הנכון.
   ואם את מגלה את המיקום המדויק, תודיעי לי בבקשה.

   הגב

   1. הייקו
      תגידי, זה לא קצת…
      כואב?
      ואם הוא לא נלחץ?

      הגב

3. את בטוחה שאת רוצה את זה?
   או לפחות.. לפחות לא בכפתור, תני לחיים להחזיר לך אותו בצורה הנכונה. שלא יכאב מידי.

   הגב

   1. אני רוצה, מאוד
      אני לא רוצה להיות אדישה, קרה

      הגב

4. פה פעור.

   זה מאלף.
   זהו.

   הגב

   1. תודה דיני!

      הגב

5. תיאורטית הוא בתוך הלב
   כן זה בהחלט קשה להגיע לשם
   אולי איזה מכה אחת קטנה על הלב תעורר אותו
   ותלחץ עליו
   מה את אומרת?

   הגב

   1. איזה מין סוג של מכה?
      איזה סוג מקל?

      הגב

6. הוא נמצא בכל פינה שלא תדרכי אצלי
   להלוות לך קצת?
   סתם. גם הרבה רגש זה לא כיף. סמכי עלי..
   הייקו יפה וקצת עצוב..

   הגב

   1. אני חושבת שאני צריכה לייצר משלי…
      תודה בכל זאת!
      את נשמעת מתוקה
      האמת, שבהייקו הזה התכוונתי למצבים מסוימים, בהם נראה לי שהרגש שלי קפא, ונעלם. פשוט כלום.
      אבל יש מצבים שאני מזדהה איתך. עודף רגש.

      הגב

7. וואו
   איזה רגש עוצמתי את מעבירה פה… כשרון.
   איפה באמת?
   שאלה טובה שרהל’ה
   טובה מאד
   ונראלי שיש הרבה תשובות, אחת מהם היא תפילה, פשוטה, זכה, אמיתית.
   הרצון לרגש הוא רגש בעצמו. ואם את רוצה אותו, מי ייתן ותמצאי!

   הגב

   1. תודה ברבור שחור.
      רואים (קוראים שכתבת מהלב).

      הגב

8. איפה הוא, באמת?
   ואיך הצלחת לומר עוד הרבה דברים, מבלי לכתוב אותם?!

   אבל גם אם אמצא אותו, אצטרך אומץ והרבה אוויר בשביל ללחוץ.

   הגב

   1. לא יודעת איך הצלחתי, זה פשוט נכתב.
      ותודה שין.

      הגב

9. אוף נו, מי את, שרה'לה שכמותך?
   איך הגעת לאותו תהליך בדיוק?..

   הגב

   1. אממ מי אני.
      שרהל'ה, רוצה להרגיש ולחוות. לא להסתכל על סיטואציות מבחוץ.
      ואותו תהליך כמו מה?
      לא בדיוק הבנתי…

      הגב

      1. אותו תהליך כמו ש..היה לי. הווה לי, עדיין, במחשבה שניה.
         וואו..
         נשאר לי רק לאחל הצלחה במסלול הזה, הוא די מתיש.

         את מדי מזכירה לי הייקואים שכתבתי פעם!..
         ראי ערך תגית ההייקואים. אם כי לא רק בשם הזה..

         הגב

         1. נשמע מעניין…
            אולי יש לך טיפים לעבור את התהליך הזה בשלום בלי יותר מדי שברים בלב?

            הגב

            1. טיפים…
               האמת שאני עדיין לא יודעת בטוח, אני עוד באמצע המסע, אבל ננסה..
               כי בלי ספק התקדמתי המון מאז ששמתי לב שהוא התחיל.

               תני לעצמך לבכות.
               כן, יודעת שזה נשמע בערך כמו טיפוס על הקלימנג'רו, אבל זה פשוט… הכרחי.
               אל תכריחי את עצמך, אבל גם אל תחסמי.
               (חה חה חה, כמה גאונית קלידוסקופ, בשתי מילים – 'אל תחסמי' – תמצתה כמעט את כל הבעיה שבתהליך. כן, אני יודעת שזה בעיקר מה שמקשה. אבל.. אוף. לא יודעת.)

               תני לעצמך לשתף. בבקשה. אל תחסמי את עצמך. תכתבי, הרבה. תשתפי. כמה שאת יכולה. למרות שגם זה אוורסט בפני עצמו, אני יודעת. מדי.
               אבל.. בבקשה, שרהל'ה. תעשי את זה. בשבילך.
               תכתבי מה את מרגישה(נכון שהתשובה האוטומטית שעולה לך היא 'אבל אני לא מרגישה כלום'?.. זה מה שעלה לי כשניסיתי להיכנס לנעליים של לפני כמה חודשים). מה את חושבת. אפילו סתם מילים שעוברות לך בתודעה באותו רגע.

               תהיי עם הלב שלך. תקשיבי לו, תלטפי אותו, תני לו להגיד בקצב שלו את כל השתיקות שהוא סוחב. את כל הרגשות שהוא חסם.

               תני לעצמך את הזמן. לאט לאט, לא בכוח, את תיפתחי. אני יכולה להבטיח לך.
               מאמינה לי?

               תאפשרי לעצמך לקבל חיבוק מדי פעם, אמיתי ונעים, ממישהי שאת אוהבת. או מישהי שאת מרגישה שיהיה לך טוב לקבל ממנה חיבוק.
               את לא יודעת כמה זה עוזר..

               תאמיני לעצמך. אם את חושבת שאת מרגישה רגש מסוים, תאמיני לו. תקשיבי לו. גם אם זה נשמע לך הכי מזויף וצבוע שיש בעולם. הכי מגוחך ומטופש ולא אמיתי. בסוף, מכל הרגשות המעורבבים, עוד יבואו הרגשות האמיתיים. אלו שחסמת שם עמוק בתוך הלב שלך. באמת.

               ושרהל'ה…
               תאמיני שעוד יהיה טוב. יום אחד.
               טוב?

               מקווה שהצלחתי לעזור, אפילו טיפונת.. ומי כמוני יודעת כמה שקל לומר מילים, וכמה שקשה לבצע אותן בפועל.
               ושוב אאחל, בהצלחה..

10. מה השם שלו?
    שאלה טובה….

    מהן התופעות לוואי הטובות והרעות שלו?
    גם שאלה טובה…..

    הגב

    1. ותשובה טובה? יש?

       הגב

11. כן… יפה ומדוייק.

    הגב

    1. תודה טניה!

       הגב

12. זה כואב, מאד אפילו.
    אני בכלל לא ממליצה לך

    הגב

    1. למה?
       ומה עדיף, לא להרגיש בכלל?

       הגב

13. אוי, מוכר כל כך.

    ואיך שהצלחת לתמצת שאיפה ועולם לכדי 17 הברות זה דבר מדהים בפני עצמו…
    מוכשרת!

    הגב

    1. תודה טוהר!

       הגב

14. ואוו שזה מהמםם
    אהבתי
    ושאלה קשה שאלת..

    הגב

    1. בהחלט קשה.
       תודה!

       הגב

       1. שרהל'ה,
          הגבתי.
          מקווה שיעלה בקרוב.

          הגב

          1. תודה קלידוסקופ!
             קראתי הכל בשקיקה, ואת נשמעת ילדה מדהימה, תודה על הזמן שהקדשת לי!

             מקווה ומאחלת ששתינו נצליח.

             הגב

             1. ולא יודעת למה אבל אני מרגישה צורך להבהיר את עצמי:
                זה לא שאני ממש לא מרגישה, רוב הזמן הרגשות שלי פועלים יפה מאוד.
                הבעיה מתחילה במצבים מסוימים, שבהם כאילי הרגש קפא ואני פשןט לא מרגישה כלום.
                ואני רוצה להרגיש!

             2. מוכר..\-: