יש לך יומן?

newEmotionIcon_03_42
מי עדן

יש לך יומן?

יש לך יומן?
ששם את כותבת את רחשי ליבך?
אני סקרנית מאוד
ואשמח שתפרטי
1) מתי את כותבת בו
2) מה את כותבת (בכלליות)
4) עוזר לך?
3) (אחזתי שדילגתי אבל כבר השעה מאוחרת ואין לי כוח לתקן…)
לילה טוב!

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
דברים שאי אפשר להסתיר
אני לא מצליחה להשתחרר
פוסטים חדשים
אבדה תקוותנו
ילדה בת 8 עיניים גדולות ירוק חמוץ נמשים קטנים מתחת לעין וקמטים, הרבה קמטים כמ...

ציפור בלי כנף

מהיטבאל/ מ. קינן *הלוואי*
סדרת הספרים שהכי אהבתי היא 'ממלכה במבחן' של מיה קינן. הכתיבה, העלילה, הגיבורי...

קוקטייל אביבי

צבועה בלילה
ובלילה אולי בידיים שרוטות מאכזבה אוריד מסיכה אולי לא אולי היא לא תירד דמעות ל...

חביתה מקושקשת

חיים את הזמן /מצורע
הפרשה שלנו עוסקת בדיני נגע הצרעת ומפרטת אותם. אחת ההלכות היא שאם אדם נטמא בצר...

דרשנית בהתהוות

אש האהבה
אבא אתה לא צריך אותי. אבא אני צריכה אותך! אבא לא צריך אותי, אותי כן. אבל לא ת...

דומיה נפשי

תותים זה טעים
חברות תקשיבו אני לבד. אבל כ"כ מוקפת.. בה בזמן האחרון התחלתי להעריך את עצ...

מאמית אחת

י״א ניסן רעיון כללי
פורסם לראשונה: ח׳ בניסן תשפ״ב רבי-קשר-אני? הבדל בין חסיד לרבי היא אינסופית א...

מפג

אוהבת את עצמך באמת ורוצה לעזור? כנסי😉
אוף. תקשיבו. יש לי קטע מעצבן שכשאני כועסת וקצת עולים לי הפיוזים(אני גי'נג'ית....

אחת. שנמאסה. על עצמה. איך שהיא.

20 תגובות

  1. כן, יש לי יומן. (מאז תחילת כיתה י"א, ועכשיו אני כבר בא' סמינר…)
    1) מתי שיש לי זמן ודברים חשובים לכתוב- בתחילה זה היה ממש כל יום, עכשיו זה עלול להיות גם אחת לחודש מחוסר זמן…
    2) דברים די טכניים ורגשות… אפילו בפני היומן שלי אני לא מצליחה 'להיפתח' ולכתוב בכנות מפני החשש שמא יגיע לידיים זרות…
    4)זו… סוג של תרפיה… זה גם מכריח אותי להיתחבר לעצמי ולנסות להבין מה אני באמת מרגישה. (אני 'נדבקת' בקלות ברגשות של אחרים…)
    3)דילגתי כדי לא תהיי בודדה.

  2. דבר ראשון אם ז יומן אז כנראה אישייי, אז מצחיק ששוטלת?

    ודבר שני אינלי, יש לי משהו שאני כותבת את כל החיים שלי בכלליות. כאילו כמה שנים שהיו לי במשפט אחד…
    מרב ש..קשה לי וכואב… אפילו עם עצמי אני לא מעיזה..

  3. יש אכן אכן אם כי הוא לא לגמרי פעיל פעם ב….. שאני רושמת שם משו … זה יותר מיועד לזכרונות…
    עוזר?! ממ כן בטח חח

  4. 1. אני כותבת בו כשאני רוצה לסדר את עצמי ולנסות להבין את הרגשות שלי, מה עובר עלי, מה אני מרגישה. באופן כללי קשה לי להבין רגשות, בכתיבה זה מתאפשר. סוג של ביבליותרפיה.

    2. כותבת מה אני מרגישה, מחשבות, מה מציק לי, מה אני חושבת על אנשים ומקרים שקרו לי. מסקנות על החיים, דברים שהרגשתי וחשוב לי לזכור.

    3. כן, והוא אחד היפים היומן שלי..

  5. היה לי לפני כמה שנים כשלא היו בני אדם שאפשר לספר להם מה עובר עלי באמת..
    שתי יומנים בעצם.
    אחד היה מכותם דמעות וכזה, צהוב עם שורות תכלת, מקומט כולו ומרופט, והשני בתקופה קצת יותר שפויה כזה קשיח ורשמי.
    הייתי רושמת בו את כל התסכולים, הכאבים, הסודות, והקרעים בלב.

    ועכשיו החלטתי שאני רוצה לכתוב וקניתי מחברת יפה כזו ורודה, כדי לכתוב בה את הדברים הטובים שקורים לי בכל יום, חשבתי לקרוא לה מילי חחח
    והתחלתי לכתוב ופשוט יצא לי פריקה כזו לא זורמת, נגיד "הי אין לי מה לכתוב בך היום, אז בי יום טוב".. והבנתי שאני כנראה לא באמת בן אדם של כתיבה בדף וכזה.. ופעם זה היה רק כי הייתי נואשת.. אז התחלתי לכתוב יומן בדוקס.
    כותבת שם על תובנות, על כאבים, על מסקנות, צוחקת עם עצמי ומקטרת על מה שבא לי, פורקת בלי לחשוב כזה, מה שיוצא יוצא, וכותבת מתי שזורם לי.. כדי לבוא נקייה לכתיבה אני עושה מלא אנטר כדי לא לראות מה רשמתי ימים קודמים. אין זמן תאריך שעה או יום קבוע חח, וגם אני בעצמי לא יודעת מה אכתוב בו..
    ואין לו הפעם שם, הוא שטערני והוא אלוקים והוא עוד מלא שמות, גם זכר גם נקבה, גם אלוקי וגם ארצי, עזבי, אין לי הגדרות חחח

  6. 1. כשאני מוצאת אותו ויש לי זמן\ כשאני רוצה לפרוק.
    2. אירועים שקרו לי, מקרים שעצבנו אותי.
    4. ממממ כן.
    3. תודה, לילה טוב גמלך

  7. לא.
    מרגיש לי סיבוך מידי לכתוב את הגיגי על דף. (נטו בשבילי, כל אחת ומה שנוח לה:))
    כשמרגישה רצון בוער לכתיבה אני פורקת את מחשבותיי על פתק לבן (בדכ) בפלאפון.
    דואגת שאפחד לא יראה,
    וממשיכה את חיי עד הפעם הבאה:)

  8. כשהייתי קטנה ניסיתי לכתוב יומן, בדיוק כמו שיש לכל הבנות הנטושות בבית הילדים, ולכל אלו שרחוקים מן הבית החמים- – –
    אבל לא הייתי רחוקה מהבית. ולכתוב 'יומני היקר' הרגיש לי צביעות.
    הייתי רוצה לנסות לכתוב לי עכשיו, אבן אין לי עוד סיכוי…

  9. פעם בכמה שנים אני כותבת לעצמי כמה משפטים נחמדים באיזה יומן . יש שם משהו מלפני שמונה שנים ומשהו מלפני שנה וחצי חחח
    לפני שמונה שנים כתבתי שקנו לי יומן חדש, נכון מרגש?
    לפני שנה וחצי כתבתי שם משהו על הקורונה ומשהו לבעלי לעתיד?
    ואיך חשפתי פה בערך את כל מה שכתוב שם? טוב כל עוד אתם לא יודעות מי אני ומה שמי, ואתם לא תדעו , אז מעולה

  10. ברור שכותבת!!
    מסוף ג' אני כותבת ואני כבר ביומן מספר 12! אני בכיתה ט…
    כותבת מחשבות. רעיונות. דעות. מה שקרה. חלומות לעתיד. רגשות ותחושות. ספרים שאהבתי כדי שאזכור גם לעוד כמה שנים שאפתח. דברים מצחיקים שאחים שלי אומרים. קשיים ואתגרים שאני צולחת וגם את אלה שלא, בקיצור- הכל מהכלללללל 🙂
    ו… עוזר! בטח שעוזר בדיוק עכשיו סיימתי לכתוב אחרי שכתבתי שעה וחצי את כל אשר על ליבי, אני מרגישה נקייה וריקה כדי להכיל עוד הרגשות ודברים שיקרו 🙂 ממליצה בחום.

  11. א. חשוב לי לומר ש"יומני היקר" אני לא כותבת אלא אני כותבת "מה קורה איתכם? תקישו סיפור הזוי…" כאילו אני מדברת לרבים, ככה נוח לי…
    ב. יש לי מחברת נוספת שמיועדת לשירים (אני כבר בשלישית 🙂
    ג. הרבה פעמים המחשבה שלי מהירה מהכתיבה לכן אני כותבת בנקודות על מה אני רוצה לכתוב ורק אחכ מפרטת…

  12. יששש
    יש תקופות שאני כותבת כמעט כל יום, כמה דפים ארוכים, ותקופות שכמעט ולא כותבת.
    אני בן אדם קצת סגור מטבעו שלא משתף כמעט, אז הכתיבה עוזרת מאוד להביע ולהבהיר את הלב והראש- במילים.

    כותבת בעיקר כשאני מרגישה צורך לפרוק,
    להבין מה עובר עליי-מחשבות, רגשות. או סתם רצון לכתוב לעצמי, להסיק מסקנות..
    מקרים שקרו לי, מחשבות על אנשים.

    עוזר מאוד מאוד.. זה אחד הדברים הטובים שקרו לי. (הכתיבה) לפעמים קשה לי לדמיין את עצמי בלי היומן שלי., מה הייתי עושה בלעדיו מההה

  13. וואו איזה חמודה את כן לי יש יומן פחות במובן של יומן אבל כל פעם שקשה לי או יש לי איזה מסקנה על החיים אני יושבת וכותבת איזה שיר או כתיבה נחמדה קיצצ זה ממש עוזר לי לדפדף ולראות לפעמים ואגב לפעמים אני מעלה לאתר את המעניינים!

  14. 1) בעיקר בלילות.. אבל גם הפסקות ורגעי שקט עם עצמי.
    2)משתפת את היומן שלי בחיי. מונולוגים, שירים.
    4)לפעמים כן, לפעמים זה מעיק.
    3) (הסליחה התקבלה, קבלה אלקטרונית תישלח אלייך בעוד כ5 שניות).

  15. היי כןןן יששש
    אז אני כותבת בה זה יכול להיות פעם בחצי שנה (רציני) וזה יכול להיות פעם בשבוע אהה וזה בדרך כלל שאני נאלצת להפסיק בכתיבה כי מישהו אלמוני מתקרב לאזורררר( סכנת נפשות כעע??!)
    אני התחלתי לכתוב בכיתה ג' ומאז אני כותבת (אני עדיין באותו יומן)
    הכיי חמוד זה לקרוא מה שכתבתי לפני שנה, 4 שנים, 5 שנים או אפילו מלפני 3 חודשים נזכרת איך אז חשבתי שנפל העולם אבל מסתבר שהחיים המשיכו
    הזוייי איך ככה שוכחים ? והכי חמוד מה כתבתי בכיתה ד' אם כתב ילדותי ושפה מתוקונתת חמודונת ממליצה בחום תיכנסו לארכיונים ליומנים הישנים ותקראוווו זה כיףףףף!
    אהה וכמובן שעוזר משחרר
    אני כותבת מהר בלי לחשוב מה לכתוב פשוט להריץ את העט
    ואחרי זה קוראת בסבלנות וברגיעה ומחשבת מסלול מחדש 😉
    ואויי חפרתיי
    פשוט היומן תקועה עמוק במחבוא צריך לפרוק לא??!?

  16. תמיד אמרו לי תכתבי, את חייבת, זה טוב, זה כיף, משחרר, וכו.
    ואיכשהו תמיד נמנעתי מזה.
    בתקופה האחרונה, הזיכרון שלי באמת התחיל להיות לא משהו ואני פוחדת שאחרי תשרי הזה אני פשוט אשכח דברים ולא אזכור.
    החלטתי לכתוב כל מה שאני לפחות זוכרת. אין לי יומן, אני מעדיפה גם לא ביומן, פשוט עשיתי בקובץ וורד. יותר נחמד לי להקליד מאשר לכתוב…
    וחייבת לציין שזה באמת כיף, מצחיק ומשעשע.
    אני פתאום נזכרת בכל החויות שהיו. ונכנסת לתוכן.. זה פשוט לחזור לרבי, ל770, לאוירה… ממש כיף!

  17. כן ולא…
    היה לי ועכשיו זה דומה…
    1. כשיש לי משהו על הלב
    2. רגשות אכזבות תחושות תסכולים… כל מה שבלב
    4. אממממ סוג של עוזר
    3. לילט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות

חיפוש לפי תגיות >

חיפוש לפי תגיות >