מה עושים עם ההרגשה הזאת?!

באגדה

לפעמים יש איזה קונפליקט מה לעשות עם רגשות רעים. זאת הנוסחה שאני מצאתי לעצמי (מהקל אל הכבד):
1. לכתחילה: לתת להם לחלוף כענן סערה בשמיים, בהבנה ובהכלה.
2. במקרה שהם עקשנים הפעם: לתת להם מקום וביטוי ולא לחסום אותם.
3. אבל: אם רואים שהרגשות האלה נותנים לעצמם *יותר מדי* מקום ולא עוברים – להעיף אותם בכל הכוח.
כמובן שאני לא מתיימרת להיות פסיכולוגית, אבל זאת השיטה הכי טובה שאני הגעתי אליה בינתיים ואולי היא תעזור למישהי פה(: מוזמנות לחלוק עלי אם דעתכן שונה. אולי ככה תעזרו גם לי…!

התשובה שלך חשובה לכולן:

הוסיפי את התגובה שלך:

11 תגובות
  1. מלח פצוע הגב

    להעביר לגמרי. זה תלויי. כי אם לא תפתרי את זה עכשיו- זה יצמח.
    כמו עשב יבש- אם את לא עוקרת אותו מיד, הוא מצמיח את השורשים ליבש!!! משהו כזה…
    קיצור. לא תמיד כדי לעבור הלאה…

  2. מלח פצוע הגב

    זו בריחה מהציאות…

  3. motek הגב

    אהבתי את התמצות.
    אם אני הייתי כותבת את זה – זה היה באורך שלוש עמודים.
    למזלכן – לא עשיתי את זה.
    ובאגדה, אמרתי לך פעם שאת חכמה??

  4. אמיר הגב

    למה להעיף אם אפשר לקחת אותם ולהתקדם איתם?

  5. פוֹקְס הגב

    אוי באגדה, מה העולם היה עושה בלעדייך?

  6. יפוש הגב

    אני תמיד מכילה את עצמי, ב"ה. הגעתי למסקנה שאין לי מה לכעוס על עצמי שאני עצובה או בוכה, רק לתת לכאב להתנקז, לבכות, להוציא אותו על חפצים…
    בקיצור, אני מסכימה איתך. אם זה רגש לא חזק במיוחד- אני נושמת עמוק, מבינה את עצמי (למה אני מרגישה ככה, ואומרת לעצמי שזה מוצדק) ומנסה לחשוב על דברים טובים, ואם זה חזק ממש- אני נותנת לעצמי להתפרק באיזו פינה שקטה, לצרוח בשקט… ואז אני חוזרת לעצמי וקמה מזה.
    בקשר לסעיף השלישי- לא הכי הסכמתי, אין לי מושג איך מעיפים רגשות כך שלא ישאירו זכר… ובסופו של דבר תמיד הרגשות הקשיים עוברים מתישהו. לפעמים זה לוקח שעה, לפעמים יום, לפעמים שבועיים… אבל בסוף אני תמיד קמה. אז לא רואה טעם ב'להעיף' רגשות.

  7. racheli הגב

    אני בעד ללכת אל השורש ולעקור אותו.
    אלא אם כבר יודעים את השורש ועובדים עליו אז השיטה שלך מצויינת.
    למרות שאני בוחרת לחוות אותם אבל אני חושבת שהמקרה שלי הוא שונה ולכן גם דרך ההתמודדות שלי שונה.

  8. אבן דרך הגב

    הי באגדה!
    תבואי לעיתים קרובות יותר!

  9. באגדה הגב

    תודההה אהובות

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

צוחקות בדרך

~השבוע בפעם השנייה החודש פשוט שכחתי לרדת בתחנה שלי באוטובוס. יש לי חשש גדול שאני מתחיל להיות סנילי, ואם זה לא מספיק, אז השבוע בפעם השנייה החודש שכחתי לרדת בתחנה שלי באוטובוס. ~חבר כנסת נואם בשיא

בלבוליישן

מבולבלת. אני לבד, הקב"ה, אתה תמיד היית האחד. היחיד, אבא שאוהב. אבל אבא, מאתגר לי בתקופה הזאת להתקרב. ואני רוצה, ככ רוצה. לשנות, להשתנות. להצליח עוד לבנה בבית המקדש לבנות. אז אבא, תעזור לי? להצליח תמיד

עניין בחיים

לספור מכוניות רק מסוג מסויים, לנחש איזה דגל יהיה היום בים, למלא מים את המגף, להוציא את הלשון שתגיע עד לאף. דברים טיפשיים, דברים שטותיים, מוסיפים לי המון עניין בחיים:)

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?