ואולי לשמחה אילמת, לכי תדעי למה להיות שלילית כשאפשר להיות אופטימית וחיובית (נו לא זאתי של הקורונה) לחיים וגוט מועד??הגב
זה לא פסימי, לא הכל קשור לפסימיות כשאנחנו לא מצליחים לבכות ולא יוצא לנו שום דמעות משום כיוון זה כואב וחונקאני אאחל לך רק שאף פעם לא תרגישי ככההגב
ההזדהות שלי, איה.יש כזה משפט 'מאז שנולדנו הבכי היווה סימן לקיום חיים'. ואני תוהה לעצמי, אני מתה? גוססת?הגב
זה עלה! הו, כמה נחמד להגיב לקצרצרים ישנים. ממש בבחינת 'עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם'. תודה לכל החמודות שהגיבו. וששמחה אמיתית תחלחל ללב המתוק שלכן.הגב
13 תגובות
צודק כל כך.
ולפעמים זו אינה סיבה, אלא תוצאה.
או לבכי עוצמתי בעומקי הלב, שכבר לא מסוגלים להכיל.
כל כך
על זה נאמר:
אולי-בטוח.
מצטרפת גם ל'אולי בטוח' של חישוק:)
כנראה אני חסרת ביטחון בקטע הזה… 😉
תודה חישוק ויעל:)
ואולי לשמחה אילמת, לכי תדעי
למה להיות שלילית כשאפשר להיות אופטימית וחיובית (נו לא זאתי של הקורונה)
לחיים וגוט מועד??
זה לא פסימי, לא הכל קשור לפסימיות
כשאנחנו לא מצליחים לבכות ולא יוצא לנו שום דמעות משום כיוון זה כואב וחונק
אני אאחל לך רק שאף פעם לא תרגישי ככה
אעאעע יוז. ?
כמה מדויק.
חיובי. אני גם חושבת כך.
ההזדהות שלי, איה.
יש כזה משפט 'מאז שנולדנו הבכי היווה סימן לקיום חיים'.
ואני תוהה לעצמי, אני מתה? גוססת?
נכון.
ויעיד על כך השקט האילם שלי, זה שמעולם לא בכה.
זה עלה!
הו, כמה נחמד להגיב לקצרצרים ישנים. ממש בבחינת 'עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם'.
תודה לכל החמודות שהגיבו. וששמחה אמיתית תחלחל ללב המתוק שלכן.