שלשלאות ברזל עוטפות אותי, מכאיבות.
יושבת מאחורי סורגים. סגורים.
כלואה בכלא שבו אני אסירה וסוהרת.
בכלא של עצמי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
…שבו אני אסירה וסוהרת.
אווצ.
אווווצ.
תמצית הכאב שאני מסיבה לעצמי בחיי.
אוף.
נרשמת הזדהות. שתדעי.
אאוצ'
אאוצ'
אוףףף
אוףףףף
הלוואי שנצא מהכלא האיום הזה כמה שיותר מהר!!
אוהבת אותך??
אוחח
זה נשמע ממש כואב וקשה.
איך משחררים אותך משם, יעל?
קושרים את הסוהרת לכיסא ומענים אותה עד שתשחרר
סתם לאוידעת. יש לך רעיון אולי?
וואו.
המילים אבדו.
ברגע שהסוהרת תסכים לשחרר אני מקווה שהאסירה תברח…
רק צריך שהסוהרת (והאסירה) ירצו.
ואגב, הקצרצר שלך יפה ממש!
הבעת את עצמך יפה, ועם משחקי מילים מהממים.
תודה כוכבוש;)
הזדהות איומה.
איה.
מקווה בשבילך שתצליחי לצאת מהכלא הזה מהר.
??
איזה כתיבה יפה!
הזכרת לי את הפרק על בית כלא בספר "מחנה הקיץ של אדון הוא".
אגב, ספר מומלץ מאוד. מישהי פה מכירה?
כתיבה יפה?
אההחחמ טוב, תודה.
ואוו.
עצוב ואמתי.
שתצלחי לצאת משם מהר. אמן.
אמן. תודה, שין.
???
???
אמא'לה, יעל, פשוט נשמע שאת עוברת מה שעברתי אני.
איך הצלחת ככה להביע?
אממ.. לא יודעת.. פשוט כתבתי מה שהרגשתי באותו רגע ?
אני רואה שכתבת על עצמך בלשון עבר. שמחה בשבילך שהצלחת לצאת לחירות מהכלא של עצמך.
?
איזה?
הלוואי.
אי אי אי