הציפיות נגמרות לי
כל פעם יש לי תקווה מחדש…
ובכל פעם שזה קורה שוב, אני מקבלת כאפה חזקה יותר.
קשה לי….
נמאס לי…
אולי הכתיבה תשפוך ממני את כל מה שעצור בתוכי:(
אני נערה חמודה סך הכל, מה הבעיה שלי?! למה אני לא יכולה להיות שמחה יותר? קלילה יותר?!
מתחפרת במחשבות שלי, Overthinking בלתי פוסק כמעט.
אני כותבת ומוחקת וכותבת ומוחקת.
לא יודעת מה לכתוב.
לא יודעת מה לחקוק באינטרנט ולהפוך לממשי.
אובדת עצות…
אני אסביר לאט לאט את מה שמפריע לי;
כשאני בתוך חברה אני מרגישה שאני לא מצליחה להיות עוצמתית כמו שאני באמת. אני מתכווצת… נסגרת… כמו מבקשת להיעלם לתוך עצמי… בפינה… לא יוצרת קשר עין כמעט… לא מפתחת שום שיחה.
אני לא מפסיקה לדמיין מצב טוב יותר. חיה בדמיונות. שוגה באשליות. לא מסוגלת להתרכז בכאן ועכשיו וליהנות מהרגע! רק דואגת על כך שהחלומות לא מתממשים… שהאשליות נותרות בראשי ההוזה.
מעבר לכך, הדאגה התמידית שאני לא כישרונית מבחינה חברתית, הלחץ התמידי על כך שהחברה גוזלת ממני את האור הנפלא שבי, הפחד התמידי שיחשבו עלי שאני פחות שווה ממה שאני יודעת שאני – כל זה גורם לי להבעה תמידית על פני, הבעה של פחד וחשש, הבעה לא רגועה, הבעה עצובה, כאילו אני מבועתת ו/או עומדת לבכות.
והידיעה שההבעה הזאת על פני, בלי שאוכל או אהיה מסוגלת לשנותה, רק גורמת לי יותר לחשוש ולהרגיש חריגה ומסכנה ולהתבודד מהחברה.
כל יום כשאני חוזרת הביתה, האור חוזר לעיניי, הצבע חוזר ללחיי.
והתקווה שבה לנשב בי.
התקווה ש… מחר יהיה טוב יותר… שמחר החברה תראה סוף סוף את עצמי האמיתית, ותהיה פשוט המומה מהאור הנפלא שלי, שאני יודעת שהוא קיים.
כל פעם יש לי תקווה מחדש…
ובכל פעם שזה קורה שוב, אני מקבלת כאפה חזקה יותר.
קשה לי….
נמאס לי…..
כבר אין לי כוח לנסות:-(
עכשיו אני לא בבית הספר, אני בבית, והתקווה בכל זאת לא מפעמת בי.
היא כבר לא מפעמת בי.
האם היא תחזור?
האם אני בכלל רוצה שהיא תחזור, כשהיא הרי סתם תעתוע?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
אוף כואב ממש!!!
אולי תתני לחברה צ'אנס אחרון?
אל תתני לעצמך לשקוע בדיכאון, את מענישה את עצמך נטו
תנסי לגלות לסביבה שלך כשרונות שלך, שיראו שאת ייחודית ויש לך מה לתרום
ואני בטוחה שיש לך!!!
תודה❤
מלחיץ לקרוא את הרגשות שלי שחור על גבי לבן..
הצילווווווווווווווווו
??
אז אינני לבד??
לצערי את לא..
אמאל ה בול אני!!!!!
הלוואיייייי ולמישהי יש עצה!!!!!
פשוט חייכי
גם אם בלב את לא מרגישה כך.
ואחרי הפעולות נמשכים הלבבות!
בסוף הלב שלך גם יחייך?❤️
תודה❤
בבקשה תמשיכו להגיב ולעזור לי! בבקשה??
יקרה שלי!!
אני אתייחס לשורה האחרונה שכתבת-
את חייבת, (לא צריכה) חייבת שהתקווה הזו תחזור אלייך!!!
תראי לעולם כמה חזקה וגיבורה את!
תראי לעולם כמה כוחות מהממית יש בך!
אל תפחדי ואל תחששי שהעולם גדול עלייך ואת יותר קטנה.. כי את מסוגלת! ויכולה!
ברגע שאת מראה לאנשים ולעולם משהו אחד, זה מה שהם מבינים!
ברגע שאת משדרת שאת חכמה וחזקה וטובה וחסידית ומוצלחת- זה מה שהחברה תראה עלייך!
ואל 'תשחקי' אותה. תהיי את עצמך האמיתית!
תראי לכולם את העוצמות שטמונים בך!!
ועוד טיפ-
החברה לא אוהבת אנשים עם פרצוף דיכי ועצבות ומשקפים אפורות על העולם. אלא מבט שמח, וורוד, מצחיק, מחייך.
תגיעי לכיתה, תאמרי בחיוך בוקר טוב לחברה, למורה. תתחילי להתעניין בהן.. את תראי שהיום שלך ושלהן מקבל משמעות!
כי 'בשביל חיוך היום הזה לא מבוזבז'..
אז קדימה.. סומכת עלייך אהובה.
הצלחות!!
היוש!! אני חושבת שכדאי לך לשתף ןלהתייעץ עם מישהו מבוגר ממך וכך הוא יעזור לך. בינתיים תיהי בשמחה תמיד! איך עושים אתזה? פעם הרבי אמר למישהו שכדי להיות בשמחה גם כשאתה עצוב ומדוכה אתה צריך לעשות את עצמך שמח ואז זה יגרום לך גם להיות שמח בשמחה אמיתית!! בהצלחה אהובה.
וואו את נשמעת כזו עוצמתית ומיוחדת חבל שאת מרגישה בודדה ומשכנע החברה אוהבת אנשים עם אור ועוצמה.
*מסכנה*
תיקון תגובה
משכנע=מסכנה*
די מהממת,
כואב לי לקרוא את צערך.
לחוש את הכאב, התסכול, וחוסר האונים.
ואני רוצה לעטוף אותך בחיבוק אוהב, וללחוש לך שוב ושוב שאת שוה ואהובה כפי שאת. ושיש לך מקום חשוב בעולם. בגלל עצם מציאותך.
קבלי את אהבתי דרך האתר הוירטואלי 🙂
המשפיעה שלי חוזרת על הרעיון הבא כל פעם שאני בוכה לה: "משי, תהיי את החיבוק שאת רוצה לקבל. החיוך שחסר לך. האהבה שאת כמהה לה".
וזה עובד. כשאני מרגישה חסר בדבר מה, אני בודקת למי סביבי אני יכולה לתת את שחסר לי.
יחס, התעניינות, חיוך, חיבוק, אהבה.
וזה ממלא אותי!! הרבה יותר מכל עצה אחרת שקיבלתי
אבל איפה השם בסיפור?
כמה קל לפנות אליו.
לבכות לו את כל כולך. להתחנן שיושיע אותך.
תפני אליו, הוא רק מחכה לך!
דייי…אני בשוק!!
אם לא הייתי יודעת שזו את שכתבת הייתי חושבת שאני כתבתי את את זה..
תיארת אותי ואת רגשותיי בולללללל
מגניב[אם אפשר לומר שזה מגניב] לגלות עוד בנות שמרגישות ככה
ואו….את מתארת אחד לאחד את מה שאני חוויתי וחווה עדיין אך לא באותה עוצמה.
המחשבות האלה זה הדבר הכי קשה קשה לעצור אותן…
אל תרשי לעצמך להסגר, תחייכי אפילו אם זה מאולץ
תזכרי שיש הרבה בנות שעוברות דברים קשים.
אבל אם תחייכי גם את תרגישי יותר טוב.
וגם ירצו יותר להיות איתך בקשר.
רוצה להיות שמחה? תשמחי אחרים.
גם אני יש לי מלא חששות מהחברה… וכשיש הרבה בנות אני בלחץ ומרגישה די בהצגה.
ותמיד הרגשתי שאני פיצול אישיות בבית משהו אחד בחברה משהו אחר
ואני חושבת שזה נורמלי, כל עוד שזה לא מפריע בתפקוד
ואל תחשבי על זה כל היום…
זה סתם יצר הרע!!!
תתעסקי במשהו טוב שאת אוהבת
ותחשבי איך אפשר לשמח אנשים
ואיך אפשר ליצור קשר נוסף עם עוד ילדה,
אולי לעזור לה במשהו שהיא צריכה עזרה, או להציע ללוות אותה, או ללמוד איתה למבחן
ככה נוצרים קשרים
באהבה מחבקת אותך
קחי המון המון כח
מזדהה כלכך
כתוב "יהללך זר ולא פיך"
אז יש אחד הפרשנים שאומר
יהללך זר, ולא-פיך
אם אף אחד לא דואג להזכיר לנו שאנחנו רצויים ושווים בעולם הזה, זה התפקיד שלנו לעשות זאת.
אני מדברת פה עכשיו כאילו נורא קל לי לעשות את זה אבל לא ממש לא קל זה כל יום מלחמה מחדש
ש"אני רוצה לחיות" באמת! לא רק לשרוד…
לחיות חיים מלאי חיים.
אני מבינה שזה נורמלי מה שקורה לי.
והלוואי שאצליח להשתנות קצת..
כי הכי נוח להישאר באזור הנוחות.
הנה אז עכשיו אני בוחרת לקום מהמחשב, כדי לא להיגרר פה שעות…
למה את כל כך פסימית???
אני הייתי במצבך במשך שנים, עד שהתחלתי לשכנע את עצמי שכל המחשבות העצובות שלי הן סתם שטויות ושמצליח לי יותר ממה שמרגיש לי
ולא יודעת אם שכנעתי את עצמי בשטויות או שבאמת כך היה, אבל המחשבות יצרו מציאות
בנוסף לכך גם הייתי בטיפול רגשי באותו זמן, אולי זה גם קשור לשיפור שהיה.
והיום ב"ה טוב לי מאוד בחברה. אז אולי שווה לך לנסות את הדברים הנ"ל
ואגב, יש מצב את עוברת משהו קשה בחיים הפרטיים שלך? אולי זה גם משפיע על היכולת החברתית. אם כן, כדאי לדבר על זה עם מישהו. ואם זה מצב שאפשר לשנות-אז תשני אותו.
אולי אני מדברת סתם שטויות, אם כן אל תתייחסי.
פשוט שאלתי את זה כי כשהיה לי קשה בחברה זה גרם לי לגלות מחלה נפשית שהתפתחה אצלי באותו זמן וב"ה גם לגשת לטיפול ולעצור את זה בזמן.
אז כדאי שתעשי חשבון נפש עם עצמך ותבדקי עם עצמך שאין שום דבר בסגנון הזה שקורה אצלך.
ואגב אני לא יועצת ולא כלום, אני ילדה בת 16 שרוצה שיהיה לך טוב כי מתפרק לה הלב לראות מישהי באותו מצב שהיא פעם היתה!!!! אז אנא, תנסי את הטיפים שלי!!!!
ותזכרי שגם כשהחברה לא מאירה פנים ומראה אהבה-יש את ה' שאוהב אותך, דווקא אותך, ותמיד בלי תנאייי
ויש לך גם אותי, ואני אוהבת אותך נורא ??????
ואגב ממש מרגישים ממה שכתבת שאת בוגרת!!
בהצלוחס מותק, תעדכני ????
מזכיר אותי.. (עכשיו ב"ה פחות)
טוב לדעת שאני לא היחידה למרות שחבל שזה קורה גם לכן..
בהצלחה ומאחלת לך שהמצב ישתנה לטובה!
אם את רוצה שיהיה לך טוב אל תתייאשי אבל גם אל תתלי יותר מידי תקוות..
מה כפת לך מהחברות האלה??
סהכ בנות בדיוק כמוך ואם הם נורמליות הם לא אמורות לעזוב אותך בגלל זה
עזבי
תמשיכי בחיים
בלי דאגות מיותרות??
יו תודה לכן, עכשיו אני שוב מרגישה קצת בדאון וחזרתי לפוסט להתעודד. מתוקות אחת אחת ❤