להיות חסידית?
ארוך אבל שווה קריאה(:
מנסיון ^^
עליתי לתיכון
גילתי שכבה מתוקה
באמת
אבל
יש אבל גדול
הן נורא פתוחות רוב הבנות לפחות. ואלה שזה לא מהבית נכנעו ללחץ חברתי עוד מהיסודי כבר.
החברות מהבצפר הקודם
החברות מהכיתה החדשה
החברות מהכיתות האחרות בשכבה
וגם האלה בשכבות אחרות
כולןןן, כמעט
זה חב"ד כולו שהדרדר??
או שזה כזה 'הראה לי מי חברך אדע מי אתה'?? כי אנלא דעת מנסגר
אני ילך אחורה בסיפור הזה
ויעזור לכם לעזור לי.
אז ככה, אני מבית טוב ההורים שלי מדהימים.
הסגנון אצלנו בבית הוא לא חונק ולא פתוח
אבל תמיד שואף לחסידי.
תוייגתי כילדת אמצע מבחינה רוחנית
החברות שלי לאומת זאת לא היו ככה, הרמה הייתה נמוכה
ועם השנים נסתי להיות יותר דומה להן והתחלתי עם שירים וסרטים.
עבר זמן וידעתי שזה לא מה שאני רוצה להיות, הילדה שבבית לא מרשים ובכל זאת עושה או זאתי עם הלחץ החברתי.
לקחתי את עצמי מהחברויות הללו ומצאתי בנות אחרות
אבל להפסיק לראות ולשמוע מה שאת נהנית ואפילו אוהבת
זה קשה, וגם לא תמיד מצליח.
אמרתי לכולם שאני הפסקתי עם הלשמוע והלראות הזה
שזהו אני כבר לא מה שאתן חושבות
אבל בחדרי חדרים אני כן דורכת באותו המכשול
ועם מצפון.
הראתי שאני משהו אחר שהייתי משהו אחד
חלפה שנה וחזרתי לחברות הראשונות 'הפתוחות'
חזרתי כי איתן היה לי כיף באמת
הן קיבלו אותי.
וזהו הפסקתי אחרי תקופה להתמכר לשירים שלא מתאימים וכנל לסרטים
ראיתי כמה זה משפיע גרוע ועוד סיבה: ראיתי איך החברות מתנהגות ואמרתי שכמוהם אנלא רוצה להיות ,למה פשוט לא עזבתי אותן אם הן לא מצאו חן בעניי?? כי היה לי איתן חיבור וכיף
בעיניהן הייתי החסידית של החבורה
אבל פסדר שיתגו במה שבאלהן.
ידעתי שבסיום החופש יבוא התיכון ויהיו לי חברות אחרות
ואני יוכל להיות אני בלי תיוגים מוטעים.
הלכתי לקעמפ והכרתי בנות שיהיו איתי בתיכון
הן היו נשמות אבל כן כן גם הן לא ברמה חסידית מי יודע מה
ואז הכרתי עוד בנות וכולן היו אותו הדבר
התבאסתי.
היו בנות שבקעמפ הראו כאילו הן חסידיות
אבל בתיכון הן היו משהו אחר
התבאסתי, שוב.
אמרתי לעצמי אולי אני מידי סגורה בכלל?
למה כל מי שאני מכירה נראית חמודה ובסוף מתגלה בה צד קטן שמשפיע כלכך הרבה, למה??
בואו נגיד שגם הרמה הרוחנית שלי לא בשמים, אבל אני רוצה להיות יותר
ואם הייתי מוצאת ילדה שגם כן שואפת ליותר ,לא משנה כמה היא חסידית מלכתחילה העיקר הרצון …הייתי 'מסמנת וי עליה'
יש פעמים בשיח בכיתה שיש אווירה של
אם את חסידית את פחות שווה…
מה הקטע?? הן לא הבינו כמו מי צריך להיות ולאן לשאוף?
הן לא הבינו שלהיות חסידית זו גאווה זו זכות זה אתגר וזה קשה!!?
לא כמוהן שנכנעות לייצר ומזינות את הנפש הבהמית בשטויות
אני לא רוצה לרדת על מישהו או משהו
אבל אם את עושה משהו אחד את לא צריכה להשמיץ משהו אחר
ולהפך, אם שומעת שירים רואה סרטים שלא מתאימים
ויודעת כמה קשה לך בלעדי זה
ואת מכירה ילדה שחיה בלי כל זה את אמורה להעריך אותה!
זה מתסכל לדעת שכל הסביבה היא משהו אחד
ואת שונה מהן
זה עושה הרגשה כאילו אני היא ה'בעיה'.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
אני מבינה אותך לגמריי. את כאילו ספרת את הסיפור שלי.
ואני מבינה אותך לגמריי.
מה שאני אגיד לך, תזכרי טוב טוב זה מאוד עוזר בחיים ועם החברה.
"את לא יכולה לשנות את העולם, אבל את יכולה לשנות את המבט על העולם".
תסתכלי על זה מצד אחר, הם מסכנות שלא יכולות להתגבר, וקשה להם! אם הם אפילו לא מנסות הנפש שלהם סובלת מכל השטויות.
אני אגיד לך מה, יש לי חברות והם נשארו אותן חברות, אני עליתי ברמה מאוד גבוהה מקצה אל הקצה, והם נפלו. אבל אני נשארתי איתם, וכן לפעמים מזלזלים, אבל את צריכה להיות בטוחה בעצמך ובמה שאת עושה!
תראי את הדרך שעברת, זה פשוט וואו! באמת!
את אלופה ומטורפת ויש לך כח עדיר!!!
תשני את המבט על העולם, ואת תראי איך הדברים משתנים.
מצטרפת.
איזו מציאות עצובה.
ולכותבת- מתוקה, לא כולן חושבות כמוך, וזה בסדר.
מבינה אותך לגמרי.
העיקר שלא תתני להן להפיל אותך,
ולשנות את הערכים שלך רק בגלל הרצון להיות כמוהן.
כל טוב!
'יש פעמים בשיח בכיתה שיש אווירה של
אם את חסידית את פחות שווה…'
ואוו, אני מבינה אותך ממש ממש.
תנסי להתחבר ליותר חסידיות ובמקביל גם לאלה שפחות, שאת חברה שלהן..
נכון, זה לא קל.. אבל זה שווה אתזה!!
המוןן הצלחות??
אותו דבר בול
רק איפה אני מוצאת אותך בשכבה הענקית שלנו?
מוכר עד כאב.
וזה ברור שאת נראית אחת ובאמת אחרת,
ככה זה בעולם שלנו.
בול..
הייתי בטוחה שאני יבוא לתיכון ויהיה מבחר גדול של בנות טובות אבל התבאסתי :\
ממש מבאס
אבל עוד יכול להשתנות ותמיד.
אני יכולה להגיד שממאז התיכון ירדתי ברוחניות הרבה בגלל החברה
כמובן שאני זו שאחראית על מעשיי אבל זה מתחיל מההשפעה של החברות
זה שוב אותו מעגל כמו פעם
שאני במלחמה עם עצמי…אבל הפעם נכנעתי
רק לפעמים אני קוראת לעצמי ואומרת שהגזמתי
וואו איך אני מעריכה אותך!!!!!!!
אין לך מושג…
זה באמת קשה, ואני מדהה לגמרי – חוץ מדבר אחד.
אצלי אין לי בעיה לבוא להגיד בקול 'כן, אני דוסית / חננה / חסידית וכו', וכן, כל החברות כבר התרגלו.
הדבר הכי חשוב זה שתהייה לך גאווה ענקית במי שאת (ויש לך במה להתגאות!!!) ולהראות את זה החוצה.
בנות יתחילו רק להעריך אותך יותר… וברגע שמתחיל שיח כזה בכיתה, ורק תגידי משפט על הגאווה הזאת שלך כולן יתקפלו.
זה עובד. רק תהיי עם ביטחון וגאווה אמיתית, ותאמיני שיש לך את היכולת – גם אם לא לשנות את הכיתה – לפחות לשנות להן את ההסתכלות.
את מדהימה!!!!!!
מעריכה אותך מלאאאא! ❤
ואי תודה רבה על התגובה
בהחלט יעילה
ומעריכה בחזרה❤❤
יואוווווו כמה שהזדהיתי!
אני בדיוק מה שתיארת. אני לא צדיקה, אבל כן מחשיבה את עצמי לחסידית, ושואפת להגיע הכי רחוק שאפשר. אבל החברה באמת קצת הורסת… באמת עצוב שחב״ד התדרדרה… ממש כואב לראות איך היו פעם החסידים, ואילו היום… ???
כן, זה אמור להיות ההפך הגמור. החסידיות אמורות להיות המובילות ולא אחרות.
אוף זה ממש עצוב
מבאס
טוב לדעת שאני לא ה'בעיתית' היחידה בעולמינו, ושלא כמו שחשבתי ש'נתקעתי' בתיכון דפוק שהרמה החסידית שם על הפנים..:/
אז כמובן שלא נתקעתי ואני שליחה- ושליחה זה עד הסוף. גם אני רואה את עצמי לפעמים רוצה להתקדם אבל אין לי מספיק כח, החברה ממש מזלזלת ובכללי, (לצערי) רוב הכיתה שלי בכלל לא חבדניקית ולא שואפת היות כזו. וזה עצוב. וקשה. ודורש.
אבל כן- כשאני מצליחה יום יום להיות בין היחידות בכיתה שפותחות את הסידור ומתפללות (כן, כן, ככה זה אצלינו).
כשאני בין היחידות בכיתה שמצטרפת לטיולים על מבצעים חסידיים בתיכון.
כשאני בין היחידות בכיתה שמקפידה ליטול ידיים לפני הסנדווי'ץ.
אני גאה. במי שאני. במה שאני רוצה להיות.
ותמיד יש את הבנות ששואפות קדימה.
רק צריך לחפש.
ולגלות.
נ.ב
כשאת בטוחה בעצמך, במה שאת רוצה, ועושה, כבר פחות יזלזלו בך ויתחילו להעריך (מנסיון)
נ.ב.ב
תמיד חלמתי שיפתחו תיכון רק לבנות כמוני, זה יכול להיות פצצה?