תכ(ח)בדי אותי?

newEmotionIcon_07

אבל לא, את לא שומעת אותו. את הבכי הזה. המון זמן שאת לא שומעת אותו. את עסוקה. את מאד עסוקה. כי הרי "מישהו צריך לפרנס את הבית הזה", ברור…
והמישהו הזה, הוא את. כי אם אין את לי, מי לי? באמת מי לי?
את לי רק בעבודה. בטלפונים שמסבירים מה וכמה לחמם את האוכל מאתמול. איפה נמצאים הדברים, וכו'.
שנה שעברה, החלטת שאני אלמד בחב"ד.
גם אז, את לא היית שם כדי להסביר לי, כדי לספר. שלחת את אבא, שהוא ינסה להגיד לי את זה. והוא אמר. וזהו, הנה אני פה, כבר שנה שניה.
כלומר, זה היה יכול להיות וזהו. אבל כשהחלטת שאלמד בחב"ד, לא חשבת שאהיה חבדניקית. לא חשבת שאתלהב על זה כלכך.
את חשבת שזה מקום טוב לעשות בו בגרויות ולספוג קצת ערכים. אבל רק קצת.
זה מה שאת חשבת. אני חשבתי אחרת.
אני חשבתי שזה אמתי מדי כדי שאני אדלג על זה בקלילות. אמתי מדי כדי שלא אציץ. אציץ ואפגע.
ונפגעתי, מה זה נפגעתי.
את לא היית שם בשביל לראות את זה. אבל כששמת לב, זה כבר היה מאוחר מדי.
מאוחר מדי בשביל להציל אותי משגעונותיי. בשביל לתקן לי את השכל. להוציא לי את השטויות המוזרות האלו מהראש.
מאוחר מדי בשבילך, בדיוק הזמן בשבילי.
את דיברת איתי. בנועם, בעדינות, בטעם. הסברת שזה מקסים ונחמד כל עוד מושקי או חני עושות את זה.
לא כשהבת הגדולה שלה, שלה!!! מתעסקת בעניינים האלה. כי אני רק שלך. וזהו.
אני עושה את מה שאת דורשת. נראית כמו שצריך להיראות, מדברת כמו שצריך לדבר.
בעצם, נראיתי, כמו שצריך להיראות,. דיברתי כמו שצריך לדבר. וזו בדיוק הנקודה. שזה היה, בעבר.
את מצמצת רגע, והופ! השתנתה לך הבכורה.
אז אחרי שלא הלך לך השכנועים. לא הצלחת להניא אותי מהדבר המטופש והנורא הזה. התחלת לאיים.
איומים ששתינו ידענו שאין לך דרך לקיים. אולי את כן חשבת שיש לך אחת כזו, אבל למזלי, התבדית.
אז הסברים- לא הלכו, איומים- לא עבדו.
מה עכשיו? כל אדם אחר, היה מרפה כבר. משחרר את הילדה ונותן למצב להתאזן.
אבל לא את. את החלטת, שבכל אזכור של משהו הקשור לחסידות בכלל ולחב"ד בפרט, את מגנה. את מי? את מה? זה לא משנה! העיקר שתגני, העיקר שלידי, העיקר שידעו מזה.
אני אוהבת אותך. אני יודעת שגם את אוהבת אותי. אבל את קצת מגזימה.
אמנם הגינויים שלך, הם ציניים ונאמרים בדרך כלל כספק בדיחה. אבל בדיוק הספק הזה, הוא זה שעושה לי את הדקירות האלה בלב. הן, שעולות לעיניים ושוטפות אותן בכל פעם מחדש. שורפות את כל הבפנוכו שלי. מפנות מקום להתמודדות חדשה.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
צפת של מטה /6
58

אורי

אין לי דרך לדעת למה הקב"ה גרם לסבל שיהיה. אני לא יודעת, ובכל פעם בה אני ...
אחת משלנו החדש - ראיון ראשון!
icon_68

המערכת

שבוע טוב לכל השותפות! פעם בשבוע או שבועיים מתפרסם במוצ"ש ראיון עם אחת הש...
סוף סוף אתר שקט
icon_set_3_07
טוב, מה אני רוצה מהם, הרי המפרסמים רוצים שיראו את הפרסומות שלהם, ולכן הם לא מ...
אמא, אני מצטערת???
new-emotion-icons_97
ההרגשה הזאת. המחשבה על זה- שהבת שלך… בחרה לשתף מישהו אחר. מישהי אחרת, ז...
הלב שלי כולו
newEmotionIcon_11
למה את כל כך סוגרת?! את ואבא שומרים עלינו במשפחה כל כך שלא נדרדר ברמה הרוחנית...
למה את לא מאמינה בי
new-emotion-icons_85
רציתי לכתוב לך אמא יקרה את כ"כ משקיעה בי כ"כ נותנת לי ואת יודעת? אנ...
חמדה חמדתי, מפגשים עושים בערב!!
icon_set_3_56
ניסיתי להתקשר חזרה , לענות, להחליף מילה. מה-מי-מו-כמה-איך-למה-ומתי? כלום. היא...
חולת אהבה
פתק 30
אייל שדוהר, בלילות לבנים, מחפש הוא את אשר, כמהה אליו נפשי. כדור שמש בוער, וזמ...
פוסטים חדשים
NO LIMIT
emotion_icon_55

קול שפוי

אם לא היו שום גבולות בעולם, והיית יכולה להיות הכ-ל. (בואי נשאר אבל בעולם הריא...
סתם מעניין...
73

אני

איזה בנות יותר מעניינות אותך שכליות או רגשיות? למה?
אני מכורה מה עושים?
167192212163a781c9e3f9a

אחת..

היי. אני מכורה לאתר, מה אני עושה? אני חושבת על זה כל הזמן ,פותחת מלאא פעמים ב...
אוף.לא רוצה
newEmotionIcon_37

לילי

עד מתי זה ימשיך ככה? אנחנו חברות חברות לגמרי לגמרי רגילות עושות הכל ביחד צוחק...
קוביות/פלטה- המקום לכל המתלבטות
icon_set_3_24

קציצה שרופה

הייי מה נשמע שותפות?? מתגעגעות ליומני?? (מלשון יומן שלי חחח אני פשוט חולה על ...
אני אוהבת לדמיין!
IMG-20240425-WA0003

קישורית

בלי כתיבה יפה ובלי חרוזים אני בן אדם שאוהב לחלום! אני אוהבת לדמיין הכל! עתיד,...
אהבה בתענוגיםם
icon_set_3_42

דיני

פעם שאל ר' זלמן אהרון את אביו הרבי המהר"ש, מה ההבדל בין 'אהבה רבה' ל'אהב...
אופי או ?
2

פיננסי

עוד לא הבנתי אם יש לי אופי שלא רב עם אפחת או שאני פשוט מקבלת מכות ועוצמת עיניים

18 תגובות

  1. וואו. איזה פוסט כואב.
    ו…מעורר קנאה. כן, קנאה והערכה.
    יש לי קנאה בבנות שבחרו בחב"ד. בחירה אישית, ולא "כי לזה נולדתי"
    קנאה והערכה עמוקה למי שמתעקשת ללכת בדרך האמת, גם כשלא מקבלת תמיכה מהמשפחה.
    את מדהימה!!! שולחת לך המון המון כוחות!!!
    ובעז"ה אמא שלך תזכה לראות שדרך חב"ד רק מסבה לה הרבה נחת ממך!!!!
    הצלחות!!!!!

    1. תודה. מוכרחה לומר, שההערכה שלך צודקת לגמרי. בנות שבוחרות בזה, עוברות דברים מטורפים. עם עצמן, עם החברה, עם הסביבה. גם בת מבית חבדי שבוחרת בזה מרצונה, ולא כי "ההורים שלי.." ראויה להערכה גדולה. תודה רבה!

  2. יש לי דמעות בעיניים.
    אני לגמרי מבינה אותך,
    זה מאוד קשה כשאמא לא מבינה..
    מזה מעריכה אותך שאת מצליחה להישאר מה שאת רוצה,
    וגם על זה שאת "ילדת מפתח", בלי אמא בבית שכשאת חוזרת, כי בכלל לא בטוח שאני הייתי מצליחה לשרוד אם אמא שלי הייתה ככה..
    מאחלת לך המווון בהצלחה!
    (אני לא אכתוב שבא לי לתת לך חיבוק, זה נדוש מידי, למרות שזו האמת)

    1. דווקא הנדוש הזה מחמם את הלב, אבל זה גם ככה תגובה מהממת, אז לא צריך חיבוק 😉 תודה :*

  3. איזה מותק שאת!!!
    מעריכה אותך על זה שאת לא מתייאשת ובטוחה שהמצב בסופו של דבר ישתנה לטובה בעזרת ה', אמן!
    מקווה בשבילך שתצליחי את ואמא שלך להסתדר בסופו של דבר..
    ❤❤❤

  4. ככ יפה!
    ומרגש!
    אני חושבת שזה קשה לה כי זה בעצם משחק לה באמהות, בטוחה שהכל בסוף יסתדר!
    ומאחלת לך הרבה הצלחה בדרך שלך!

  5. וואו כולי צמרמורות! נוגע ללב והכתיבה מדהימה!
    מאחלת לך בהצלחה ענקית ובטוחה שאחרי חישול כזה את תהיי האמא הכי טובה בעולם?

  6. אני כל כך, כל כך מעריכה אותך! כל כך כל כך התרגשתי!
    ואוו! פשוט.. הלוואי וכל אחת שלא מגיעה להתוועדות/מבצעים באמת היתה עושה את זה מכיבוד הורים. מעריכה אותך שאת בוחרת בחב"ד בגאווה. את שבאמת זכית לראות את האור. הלוואי וכל אחת שנמצאת בתוך הסיר החב"די היתה רואה את הרבי והחסידות כמו שאת רואה, ולא היתה רוצה, כל כך בעקשנות לצאת ממנו. לכל דבר טוב יש מניעות ועיכובים. וכמה שהבן אדם גדול, מבפנים, הנסיון גדול יותר! יש לך את הכח ומברכת אותך שיהיה לך המון הצלחה!
    ההורם שלי לא באים מבית דתי ובהתחלה הם סבלו, מאוד מאוד!
    אבל עכשיו..הם עושים להוריהם הכי הרבה נחת מכל שאר הילדים. זה משפשף, זה כואב, זה קשה!!!
    הרבי איתך! ואת תהיי חזקה וגיבורה כל החיים בעקבות הקושי הזה.
    את בן אדם גדול!!!

    1. תודה רבה, חיממת לי את הלב, ממש! מחכה כלכך להגיע למצב של הבנה והכלה דו צדדית… הן מצידי והן מצדם… תודה רבה לך!

  7. וואו אני בוכה. עם דמעות אמיתיות בעיניים. זו התמודדות כלכך קשה! כלכך לא פיירית!! להיכנס לחב"ד זה גם ככה. (ואני אומרת את זה מידע, לא מהשערה…). המון מנהגים ומושגים חדשים.. נורמות חברתיות, קודים פנימיים, תאריכים חסידיים שלא נגמרים… זה לא הוגן שגם עם אמא שלך את צריכה להתמודד!
    לא הוגן!
    לא הוגן!
    לא הוגן!
    אני בוכה ורוקעת ברצפה כמו ילדה קטנה, מרוב שזה לא הוגן!
    אני כלכך משתתפת איתך… מקווה שזה יעזור לך במשהו עם ההתמודדות הלא פשוטה בכלל שלך…❤❤❤

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות