כמו כל ילדה מתבגרת, יום אחד הגעתי למסקנה שאני מאומצת…
הסתובבתי לי ביער (שם אני גרה) בלילה, במקום שינה.
הפסקתי להקשיב בשיעורים.
נהייתי מישהי אחרת….
רק דבר אחד אצלי השתפר: החסידישקייט, האמונה. הייתי משוחחת עם בורא עולם המון.
אבל התקופה הקשה הזו נמשכה מעל ומעבר לרגילות. במשך כמה שנים(!!!) חשבתי שאני מאומצת.
היום, כשבגרתי, והבנתי שהכל שטויות, אני קוראת לך, אמא יקרה, שימי לב לבתך, תעניקי חום ואהבה.
דווקא עכשיו, בגיל ההתבגרות, היא הכי חייבת את זה!!!
אם לא עכשיו, ——
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
אוף אבל למה לא שאלת?? אני באמת לא מבינה.. כל השנים האלו סבלת??
וכן.. המסר מהמם ונכון, מניסיון!
שאלתי ולא קיבלתי תשובה…
אם את חשבת שאת מאומצת מה אמא שלך יכלה לעשות??
את לא היית מאמינה לה אם היא פשוט הייתה אומרת לך שאת לא אז יוצא שאת סתם מפילה עליה את כל האחריות וזה בכלל לא אשמתה
לתת יותר תשומת לב, להעניק יותר אהבה. דווקא בגלל שלא היה לי את זה הרגשתי ככה!!! זה היה חסר ומצאתי את זה במקומות אחרים….