מודה באשמה

newEmotionIcon_33

אני נקלעת לסיטואציה הזאת כמעט כל יום. ועכשיו כמעט כל שעה
אין לאן לברוח, אין מבחנים, אין עבודות בעצם יש אבל בקטנה, כמעט ולא עסוקה בלימודים..
בואי תעשי גרביים, בואי תקפלי כביסה, תחליפי טיטול..
אני כברר באאהההה אמא! אני צועקת את זה מלאת עצבים ותסכול שזועק למנוחה מכל העבודות בבית..
אני מאמינה שכולנוו באותה הסירה המתנדנדת הזאת..

 

אני רוצה לומר לה, גם אני צריכה שתעזרי לי..

שפשוט תניחי לי לשקוע במחשבות מתגעגעות לעבר..

זאת אומרת לתקופה שלפני הקורונה..

ואז כשהיא לא מניחה לי אז אני גם לא באה בסוף ואז היא אומרת לא עזרת היום או בקושי…

ואני אומרת אוקיי אוקיי מודה נכנעת בכעס..

הסיבה שלא עזרתי זה לא בגלל שאני מתעצלת זה בגלל התסכול..

אני אומרת אתזה בלב ולא מעזה בקול..

אני רוצה שהיא באמת תדע את הסיבה אבל מתפאדחת להגיד..

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
צפת של מטה /6
58

אורי

אין לי דרך לדעת למה הקב"ה גרם לסבל שיהיה. אני לא יודעת, ובכל פעם בה אני ...
אחת משלנו החדש - ראיון ראשון!
icon_68

המערכת

שבוע טוב לכל השותפות! פעם בשבוע או שבועיים מתפרסם במוצ"ש ראיון עם אחת הש...
סוף סוף אתר שקט
icon_set_3_07
טוב, מה אני רוצה מהם, הרי המפרסמים רוצים שיראו את הפרסומות שלהם, ולכן הם לא מ...
אמא, אני מצטערת???
new-emotion-icons_97
ההרגשה הזאת. המחשבה על זה- שהבת שלך… בחרה לשתף מישהו אחר. מישהי אחרת, ז...
הלב שלי כולו
newEmotionIcon_11
למה את כל כך סוגרת?! את ואבא שומרים עלינו במשפחה כל כך שלא נדרדר ברמה הרוחנית...
למה את לא מאמינה בי
new-emotion-icons_85
רציתי לכתוב לך אמא יקרה את כ"כ משקיעה בי כ"כ נותנת לי ואת יודעת? אנ...
חמדה חמדתי, מפגשים עושים בערב!!
icon_set_3_56
ניסיתי להתקשר חזרה , לענות, להחליף מילה. מה-מי-מו-כמה-איך-למה-ומתי? כלום. היא...
חולת אהבה
פתק 30
אייל שדוהר, בלילות לבנים, מחפש הוא את אשר, כמהה אליו נפשי. כדור שמש בוער, וזמ...
פוסטים חדשים
מילות שאלות
newEmotionIcon_03_49

משפט, והרבה נקודות...

ואיך את יכולה לרצות עצב איך את יכולה כך לשתוק למה כשנקרא הוא אינו מתייצב וכמה...
משגרת חוויות לשגרה
new-emotion-icons_11

Hola_mybest

מכירות את התחושה שעובר עוד יום ועוד יום, בלי שום מטרה? כשאת יושבת על הספה ובו...
כי באמת לא עזבתני
חיתוכי-אייקונים-ריבועים_54

הכוזרית הנודדת

גם כי הלכתי בגיא צלמוות בין מיצרים, בצר ומצוק שסגרו עלי גם כי הילכתי אל תוך ש...
חיים את הזמן /צו
emotion_icon_30

דרשנית בהתהוות

פרשת השבוע שלנו (כמו הקודמת) מדברת על הקרבנות, בין השאר כתוב בה על קרבן מיוחד...
אתה בוכה על זה כבר שנים
emotion_icon_19

הכוזרית הנודדת

גם אם דמעות לא עולות בי, נשמתי בוכה בלי סוף, זועקת. כל כך מתביישת, מרגישה כמו...
רק אל תסתכל על אמא
icon_42

דומיה נפשי

הרבנית שלי סיפרה את זה אולי כבר אלף פעם אבל רק עכשיו זה הוציא לי ת'דם כתוב שב...
אמא מורה?
7

אנונימית

היי, אז אמא שלי מורה בתיכון, וקצת קשה לעשות לפעמים הפרדה.. יש לכן טיפים איך ל...
לשאול?
21

קול שפוי👌

האם אתן חושבות שנכון לדון באתר כאן על כל נושא שהוא? כולל על נושאים מהותיים וכ...

24 תגובות

  1. אמממממ גם אני לא מסתדרת אבל עם אבא שלי… אמא שלי כנראה השלימה עם מי שאני.
    ואני גם לא הכי עוזרץ בבית כי אני מאוד מאוד עסוקה.
    כשאני יכולה לעזור אני עוזרת, וגם עם זה אמא שלי השלימה.
    מעריכה שאת עוזרת בבית, כל הכבוד?
    ובקשר לאמא שלך, אל תתעצבני או תכעסי, סייג לחכמה שתיקה, פשוט אל תדברי מה שלא צריך, זה עובר לבד.
    וכן תשתפי פו ושם מה שאת רוצה לספר תספרי, חחח אני יודעת שלפעמים היא בכלל לא מקשיבהה כי הילדים בטח עומדים לה על הראש, אבל בסדר, אחכ יגידו שאנחנו גם לא משתפות כלום.

  2. אולי פעם אחת תתאמצי טיפה יותר וממש ממש תשקיעי (תטפלי באחים, תבריקי את הבית תעשי אוכל והכל הכל הכל) ואז כשאמא שלך מחמיאה לך וזה, אז תגידי לה שכשאת לא עוזרת זה לא מתוך רוע או עצלנות.. פשוט קשה לך נפשית, אבל ברגע שאת יכולה את עושה⁦☺️⁩⁦☺️⁩
    בהצלחה

  3. וואייי לי יש בעיה הפוכה!!!?
    בכל אופן, מתסכל נורא מה שקורה לך…
    הייתי ממליצה לך לכתוב לה, אבל אני יודעת שלפעמים גם זה לא עוזר.
    אז… אני יכולה רק להמליץ לך פשוט להתפלל.
    כן, זה נשמע לפעמים מוזר, אבל כן, אנחנו יכולות להתפלל בשמונה עשרה גם שיהיה לנו טוב יותר עם אמא. ובבית. ושיבינו אותנו.
    אז בהצלחה יקרה!
    מקווה שתצליחו את ואמא שלך לעבור את התקופה הזו במינימום מוקשים ותצליחו להיות בקשר טוב אחת עם השניה!

  4. את פשוט חמודה!!!
    אבל תקשיבי בתקופת הקרינה לכולם היה קשה ואני חושבת שהתסכול והעצבים והפחד שלך ושל אמא שלך (כן היא לא מלאך…) יצאו אחת על השניה…
    אבל גם בכללי את כותבת שאת לא מסתדרת איתה אז שתדעי זה הגיל!!
    נכון הגיל לא מצדיק התחצפות לאמא או דיבור לא יפה אבל לפחות זה עוזר לך להבין שאת לא האשמה הבלעדית במצב.
    אני חושבת שברגע שתהיי יותר נינוחה ולא עצבנית וכועסת היא תראה את זה כי כשאדם כועס הוא מוציא אנרגיה שלילית וזה משפיע על הסביבה שלו כשהיא תראה שאת יותר רגועה גם היא פחות תמהר לכעוס.
    ואני חושבת שבזמן שקט של שתיכן תדברי איתה על זה!!
    דיבור תמיד עוזר!!!
    פולללל הצלחה!!!??

    1. תרשי לי לחלוק על דברייך
      דיבור לא תמיד עוזר בכלל לא הדוגמא לכך זה המערכת יחסים עם אמא שלי כמה שאני ינסה לדבר או להסביר זה לא הולך אנחנו פשוט או דומות מידי או שונות מידי וזה מה שגורם לחוסר קשר כמה שננסה לדבר לא יעבוד

      1. אני לא מתכוונת רק לדבר על מה ואיך לעשות בבית.
        אני מתכוונת שהן גם ידברו על השוני ביניהן שהן יבינו שכל אחת שונה ואי אפשר לדרוש ממישהי בעלת אופי זה וזה לעשות דבר זה וזה כי לא כל דבר מתאים לכל אחד…

  5. מותק שאת!
    הקטע הזה שקוראים לך לעזרה ואיןןןןןןןןןןןןן, ובלי סיבה, את סתם לא בא לך.
    ואין עצות, כי גם אני לא מסתדרת

  6. וואו אלופה מקווה שתסתדרי
    יש לי במשפחה גם אותו מערכת יחסים עם אמא שלי כמו שאת מתארת (אפילו יותר מזעזע) וכרגע אני פשוט מדחיקה את מה שאומרים לי ועושה מה שנכון לי (ברור שהורים יודעים הכי טוב אבל הם פשוט ממש רחוקים מעולמי) ולמטלות שיש לי בייחוד שאני היחידה במשפחה שחזרתי ללמוד ומצפים ממני להמשיך לעזור כמו שאחיי עוזרים וכמו שאני עזרתי בחופש ובין לבין יש לי עוד אינספור מטלות אחרות ככה שיש הרבה אי הבנות לא נעימות במיוחד…
    ממש בהצלחה לך מקווה שהכל ישתפר ותזכרי שזה בסך הכל הגיל

  7. מבינה את הקושי שלך!!
    אבל בואו נודה, אמא פחות מכירה אותנו כמו שאנחנו מכירות אותה.
    יש לך הרבה ילדים ב"ה, וכדי להכיר כל אחד בצורה מעמיקה היא צריכה להיות אמא חכמה מאוד או שהילדים יהיו פתוחים וישדרו את תחושותיהם.
    אני ארצה שבעז"ה הילדים שלי ירגישו בנח לדבר, לשתף לספר.
    בטוחה שאמא שלך גם.
    וכמו שאת אומרת, לבינתיים לפי מה שאת משדרת היא מבינה שאין לך חשק לעזור וזהו.
    תספרי לה!
    לא הכוונה שתפסיקי לעזור, וזה שאת עכשיו פחות בבית זה לא פתרון! זו בריחה מהתמודדות.
    תספרי לאמא שזה שלא עזרת תמיד בשמחה זה כי היה לך קשה לשמוח. התגעגעת. וכמו שלה קשה כך גם לך.
    אבל תמיד תמיד תזכרי-
    אמא שלך היא לא שפחה, והיא בסהכ דואגת לך כי אוהבת אותך ואכפת לה!
    זה שהיא מבקשת ממך לעזור בבית זה כי היא רואה בך גדולה ובוגרת שיכולה להיות שותפה לדאגה והעזרה.
    אמיתי!
    תנסי לדבר.. קצת. יודעת מה?
    תכתבי לה מכתב. הודעה. מה שנח לך.
    אפילו רק סליחה על מה שהיה בתקופה הזו.
    היא תבין.
    בהצלחה מותק!!
    קבלי חיבוק

  8. אמ אולי תעשי איתה הסכם שהיא אומרת לך בבוקר את כל מה שהיא רוצה שתעשה.. ככה גם היא תשים לב כמה היא אמרה ואת לא תרגישי שאמרו לך מלא דברים כי זה רק פעם אחת..
    בהצלחה נשמה?

  9. נאווה יקרה, אני כל כך מזדהה איתך.
    מאוד מאוד.
    יחסי הורה – ילד הם מורכבים מאוד.
    כתבת כל כך אותנטי ונוגע ללב שלי, שמבין אותך כל כך…

    אני לא יודעת אם אני ראויה לתת לך עצות.
    את נשמעת לי גיבורה כל כך.
    את, שמצליחה להתאפק ולא להגיד את מה שבוער על קצה הלשון.
    את שמצליחה לעזור ולתת יד למרות שאת ממש לא רוצה.
    את עושה כיבוד הורים ומקשיבה להם, שזה מדהים בעיניי ברמות שאין לי את המילים כדי להסביר לך.

    מה כן הייתי מציעה לך?
    נאווה,
    תסתכלי על עצמך.
    תראי איזו בחורה טובה את,
    כמה טוב את מביאה איתך לעולם?
    איך אמא שלך היתה מסתדרת ללא העזרה שלך?
    [וגם בימים שלא עזרת, זה בסדר, אנחנו בני אדם עם כוחות {פיזיים ונפשיים} מוגבלים…]
    ואם תרשי לי לומר
    {אם את לא בקטע תדלגי על השורה הבאה, כאילו היא לא נכתבה}
    תראי איך אמא שלך מאמינה בך. סומכת עלייך, שלמרות כל העבודות והמבחנים, הלמידה מרחוק וכל זה,
    את יכולה גם לעזור בבית.

    עזרה בבית זה לא עוד סתם מושג.
    לא עושים את זה כי צריך.
    אלא כי כולנו כאן משפחה שלוקחים בה חלק ורוצים להיות שייכים אליה. וזה כולל בית מסודר, נקי, נעים.. עם אוכל..
    ובשביל זה כולנו מתגייסים…
    העזרה היא לא לאמא, אלא היא לבית שכולנו חיים בו.

    מי לא מתגעגע לעולם של פעם שלפני הכל??
    זה געגוע ותסכול כל כך מוכר.
    זה לפגוש חברה ולא לדעת אם היא תפרגן חיבוק או תדפוק לך מרפקים {יש לציין שזה כואב, לפחות לי} וזה לחיות בתוך כל האי וודאות הזה…
    וזה באמת מתסכל.

    נאווה,
    תרימי את הראש מעל המים.
    בעז"ה נעבור את זה, ואת תהיי הגיבורה הראשית עם דגל הניצחון.
    הרבה הצלחה, ושולחת לך כוחות מרחוק,
    דנה.

  10. אז תגידי לה ודי
    גם אם היא תכעס עלייך לנצח זה יהיה שווה את זה, מבטיחה לך
    ואם היא תחשוב שזה תירוץ-אז תטלטלי אותה מהכתפיים(לא באמת), תסתכלי לה עמוק לתוך העיניים, ותגידי לה ברור:
    "אמא, אני באמת באמת סובלת, וקשה לי עם זה.
    אני בטוחה שאם היית יודעת כמה אני סובלת, היית עושה כל מה שביכולתך כדי לעזור לי. אני הבת שלך או לא הבת שלך?
    אז בבקשה ממך, אמא, תביני שאני זקוקה לזמן עם עצמי. זה יקל על הסבל שלי. אני יודעת שחשוב לך שאעזור בבית, אבל אני יודעת שעוד יותר חשוב לך שהנפש שלי תהיה שמחה ולא תקרוס ותיחנק בתוך עצמה
    אני לא הבייביסיטר בבית שלך ושל אבא. גם לא המנקה או הכובסת
    אני זקוקה הבת שלכם. בת עושה מה שהיא יכולה כדי לעזור ולא יותר מזה. אף פעם לא יותר מזה.
    ובגלל שאני זקוקה לזמן עם עצמי, אני בטוחה ומייחלת שתביני אותי ותשחררי מעל את העול הזה
    אני מרגישה צורך להיות משוחררת ובעלת זמן פנוי.
    אני רוצה שיהיה לך הכי ברור שבעולם:
    אני לא גרה בבית שלך על תקן משרתת
    אלא על תקן בת
    וככזו, כמות הגרביים שקיפלתי ביום לא אמורה להשפיע על היחסים ביננו בכלל".
    אהובה, בהצלחה לך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות