למה אמא לא מצליחה להבין ללבי?
בואו נתחיל מההתחלה:
כמעט כל בוקר המצב רוח שלי לא משהו כשאני קמה
וכשכן יש לי מצב רוח טוב חייב לקרות משהו שיהרוס אותו…
אמא קוראת לי:"משי, בואי בבקשה…" ואני עונה "אני באמצע להתארגן"
אני באה אחרי חמש דקות ואמא אומרת לי :
"במקום להגיד לי כל בוקר תירוץ אחר תבואי כשאני קוראת לך.."
ואני עונה
"אבל אמא.. הת.. " ובקושי מסיימת משפט ואמא אומרת
"משי, דיי נמאס לי תעשי מה שאת רוצה ותמשיכי להיות כל היום רק עם חברות שלך.."
אווווווווווווווווווווווףףףףףףף
בסה"כ התארגנתי ולא באתי ברגע שקראת לי, אמא
אז למה להתעצבן? ולהרוס בוקר עם מצב רוח טוב?
ועכשיו תחשבו .. איזה פוסט הזוי וילדה הזוי אולי אתן צודקות ואולי לא
אבל זה מה שיצא לי מהלב.. ומי שתבין תבין..
אני הולכת להשתמש עכשיו במשפט מאוד מוכר באתר הזה שהוא תמיד כאן למטה לפני שאני שולחת את הכתבה הזאת:
"יתכן שאנשים ישכחו מה אמרת, אך לעולם לא ישכחו איך גרמת להם להרגיש.."
ומשפט שאני המצאתי במיוחד בישביל כתבה זו:
"יתכן שתדעו מתי כתבתי כתבה זאת, אך לעולם לא תדעו מה גרם לי לכתוב זאת"
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
אני חושבת ששתיכן מתוסכלת אחת מהשניה את ואמא שלך…
לפי מה שכתבת זה נראה שהיא חושבת שאת כל הזמן עם החברות ואת יודעת שבאותו רגע בסך הכל התארגנת…
אולי כדי שתדברו ביניכם זה יכול לפתור הרבה מאוד דברים שנראים לא מובנים וכשתדברו תבינו יותר טוב אחת את השניה!!
בהצלחה ענקית מכל הלב!!!?
נ.ב
משפטים חזקים!!
אני מבינה אותך.. ?
וגם את המצב, הוא מוכר לי..
אין לי מה לומר חוץ מזה..
אוףף אני טיפשה
כי אני מנחשת
ממש לא פוסט הזוי. וממש לא ילדה הזויה.
מזדהה איתך ממש. בכל מילה.
והלוואי ויהיה פתרונות למצבים האלו בין אמא לבת.
לגמור את גיל ההתבגרות חחח
המשפט השלם: המבין יבין והטיפש ינחש והסתום יסתום
חח זהו, התלבטתי אם לכתוב..
מזל שאת כתבת בסוף..?
איך שאני מזדהה ???????????????
גם אני כתבתי פוסט שמבקש מאמא להבין, עלה השבוע… סיבה שונה, אבל תסכול זהה 🙁
אוףף מוכר… חשבת על תיאום ציפיות?
אם הייתה לי אחות הייתי בטוחה שהיא כתבה את זה:) 🙂 🙂
ניסיתי לכתוב על זה בשביל משהו שיבטא את התחושות שלי, ולא הצלחתי\:
אז תודה שעשית את זה בשבילי!! כי זה *בדיוק* מה שאני מרגישה!!
וזה ממש הרגשה לא נחמדה… (בלשון המעטה\:)
הייתה לי פעם סיטואציה ממש ממש דומה שלא באתי בגלל סיבה מאד אמיתית ונכונה, ואמא שלי הגיבה כמו שאמא שלך הגיבה בדיוק;)
וואו. מרגישה ממש את ה❤ שלך!
אני הכי אוהבת ככה, תמשיכי בבקשה!
ורוצה שתבשרי לנו דברים יותר טובים!!
בהצלחה לך! תזכרי תמיד שאם את רוצה לשתף יש לך את הרבי! לו את יכולה לכתוה כ ל מה שאת מרגישה! וגם לכתוב באתר, או יומן.. והכי חשוב זה גם לספר למישהי שאוהבת אותך ואכפת לה ממך.
אין כמו לשתף!
ואף אחת לא חושבת שאת מוזרה(אם משהי לא מסכימה איתי, היא קצת מוזרה;)) במחילה…
נשמע שקשה לך, ובצדק.
לא קל כשלא מבינים,
קשה כשצועקים.
ואני אגיד את מה שיש לי לאמר.
קחי פסק זמן לעצמך, ותחשבי…
אולי אני יותר מידי עם חברות במקום לעזור בבית?
אולי לוקח לי זמן לענות לאמא שלי בכל פעם?
אולי אמא שלי צודקת?
חלילה לא באה נגדך!!
רק רוצה להבהיר, לפעמים קל להתעצבן, להעלב, לקחת ללב, כשרואים צד אחד של התמונה.
תנסי להכנס למבט של אימך וייתכן שתראי את ה–כל אחרת..
ואם עדיין לא,
כדאי שתדברי עם אמא שלך,
ואולי זה קשה, לפעמים קשה מאוד לפתוח נושאים כאלו
אז תשאירי לה מכתב,
כמו שהעזת לפתוח פה.
בהצלחה אהובה!!!
יפה. אוהבת אותך. מבינה. זה ממש לא אשמתך. אמא מפחיד אותי שאהיה אמא לא מתחשבת…..ולא מבינה. או שרוצה אבל לא מצליחה…