בנים בנות שמחים שמחות אוהבים אוהבות
שבוע טוב;)
מאמר "שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה" של פרשת תזריע.
פסוק שאני מאמינה שרובכן שמעתן בשבע ברכות בחתונות ואני מאמינה גם שרובכן לא עצרתן שניה להתבונן בו (בדיוק כמוני אגב – מביך).
כי זה נשמע ממש בסדר, נכון? שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה. כלומר העקרה, שזו אישה שאין לה ילדים, שמחה כשהבנים שלה… אופס. אין לה בנים – אמרנו שהיא עקרה! אז איך הבנים שלה נקבצים לתוכה? ואם כן יש לה בנים אז מה פתאום היא עקרה?
למה באמת?
איש מזריע תחילה – יולדת נקבה.
אישה מזרעת תחילה – יולדת זכר.
ועכשיו נבין מה זה בעצם אומר ברוחניות.
אבא = הקב"ה.
אמא = כנסת ישראל.
וילדים = אהבה ויראה.
אהבה ויראה הן המידות העיקריות (ומהן יוצאות גם שאר המידות) והן נקראות תולדות של המוח – כמו שהסברנו כמה פעמים שהצורה המתוקנת היא שהמוח מוליד רגשות נכונים לאהבת ה' ויראת ה'. במאמר הזה ספציפית אדמו"ר הזקן מתייחס יותר לילד-האהבה.
איש מזריע תחילה = התעוררות מלמעלה.
מה זה התעוררות מלמעלה? כמו שבהשגחה פרטית שמעת איזה רב שהדליק אותך. או משפט שתפס אותך. או טיסה לרבי שאת כולך ב'אורות'. או סתם יום אחד שיש לך כמויות של חשק והתלהבות להתפלל וללמוד ולעשות מצוות.
איך? מה? – ככה. הקב"ה, שהוא האיש – נתן לך הארה אלוקית. לא עשית שום דבר בשביל זה. קיבלת כמו מתנה. בחינם.
אבל אתן יודעות מה אומרים על חינם – מה שבא חינם הולך חינם… או בקיצור, דברים עולים כמה שהם שווים. ובקיצור עוד יותר נמרץ – יולדת נקבה.
איזה ילד יצא לנו? מה נולד לנו מההתעוררות מלמעלה שהקב"ה נתן לנו? אהבה בבחינת נקבה.
ומה זה אהבה בבחינת נקבה?
הכוונה לאהבה חלשה, כמו הנקבה שיותר חלשה מהגבר באופן טבעי. חלשה במובן של אהבה לעצמי – במקום אהבה לה'.
הכוונה שאני רוצה גן עדן. רוצה לקבל שכר. רוצה 'אורות'. רוצה גילויים. וזה בסדר לרצות גילויים! אבל את מי אני אוהבת פה? – את עצמי.
אני רוצה שלי יהיה טוב. ופחות אכפת לי מהקב"ה…
עכשיו לפני שאנחנו נעלבות פה ניזכר שמי הוליד את האהבה-הנקבה הזו? נכון;) הזכר!
אז מה קורה כשאישה מזרעת תחילה?
אישה מזרעת תחילה = התעוררות מלמטה.
התעוררות מלמטה זה שלא ראינו שום דבר מיוחד. ולא קיבלנו הבזק אלוקי. ואפילו היה לנו יום ממש דפוק. או יום אפור כזה יבש. ולא התחשק לנו.
אבל בכל זאת. עשינו. עבדנו. התאמצנו. התעוררנו – בעצמנו! בלי עזרה מלמעלה. התייגענו ועמלנו על עבודת ה' שלנו.
הופה. מה קרה? נולד זכר.
אהבה לקב"ה שהיא הרבה יותר חזקה. אהבה שבכלל לא אכפת לה מגן עדן או משכר על המצוות או מעצמה! אהבה שרוצה את הקב"ה לבד. ורק אותו.
ואם זה אומר לקיים מצוות אפילו שקשה? אז מה, לא משנה. העיקר לעשות מה שהקב"ה רוצה.
ואם זה אומר להקריב את הדברים הכי חשובים? אני אקריב. כי אני כל כך אוהבת את הקב"ה! ואני אעשה הכל. ולא אכפת לי אם יש שכר או אין. אני רוצה אותו בעצמו.
וואו.
אז בעצם כשאנחנו עובדות בעצמנו בלי זיקוקים ובלי לעמוד על במות – אנחנו מולידות אהבה הרבה יותר חזקה ועוצמתית. והרבה יותר נכונה. זו האהבה שאנחנו רוצות שתהיה לנו.
ואם אנחנו רק מקבלות אורות? בלי לעבוד ולהכניס אותם לכלים ורק נהנות מהחשק שיש וכשהוא עוזב אז?…
אז הוא עוזב. ונשארת לנו אהבה נמוכה יותר. אהבה שהיא לעצמנו במקום לה'.
לעקרה מהפסוק – יש ילדים. אבל רק 'בנות'. אין לה אהבה בבחינת זכר, אין לה אהבה חזקה לאלוקות.
היא אולי קיבלה אורות, אבל ה'ילדים' לא באמת שלה. כי היא לא עבדה עליהם בכלל – הם באו מהקב"ה במתנה. אז היא עקרה.
מה נעשה? כולנו קצת עקרות לפעמים. ולא תמיד יש לנו כוח לעבוד. ובטח שלא תמיד אנחנו אוהבות בצורה חזקה כזו… יוצא שאנחנו חושבות יותר על עצמנו מאשר על אלוקים. וגם אנחנו רוצות ילדים אמיתיים!
שוש תשיש ותגל העקרה.
במשפט הזה טמון הפיתרון. שוש תשיש: פשוט להיות בשמחה!
איך?
כשאדם שמח, הוא יוצא מגדר הרגיל שלו. אם כל השנה הוא קצת קמצן, ביום שמחתו הוא נדיב הרבה יותר. אם כל השנה הוא 'סנוב', כשהוא שמח הוא פתאום יהיה הרבה יותר נחמד לכולם.
לשמחה יש כוח לפרוץ מעל ההגבלות ומעל הסדר הרגיל.
סדר רגיל? נכון! סדר ההשתלשלות. באמצעות השמחה אנחנו יכולות להגיע למקום שהוא הרבה יותר גבוה!
העבודה של אישה מזרעת תחילה – העבודה של התעוררות מלמטה – היא קשה וארוכה. אבל בשמחה אנחנו פשוט מדלגות בקפיצה ענקית ישר לקב"ה. הקב"ה כמו שהוא מעל לכל המגבלות שלו!
ואם בזמן רגיל, העבודה שלנו היתה אמורה להוליד רק אהבות-נקבות – אז בזמן שאנחנו שמחים גם הקב"ה שמח והוא יוצא מגדר הרגיל שלו ומוליד לנו אהבות-זכרים, אהבות חזקות.
שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה.
בשמחה דווקא – נוכל להוליד אהבות עוצמתיות לקב"ה, כך שלמרות שאנחנו בעצם עקרות – וקשה לנו לעשות התעוררות מלמטה – בכל זאת, יהיו לנו בנים:)
שבת שמחה!
מקורות:
ליקוט תורה פרשת תזריע, ד"ה "שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה לתוכה בשמחה".
ממליצה מאוד לעבור עליו! כתוב בלשון ברורה והוא ממש יפה.
בספר בעמוד כ.
בקישור בעמוד 68
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
17 תגובות
ואי איזה יפה
ממש אהבתי וזה עמוק ממש
ואשמח להסבר מה זאת אומרת כולם שווי מרוב רוממות? הוא רואה את כולם שווים ו… איך זה עוזר לו לחבר אותנו ולהוריד לנו?
אני פשוט סיכמתי את השיחה
אוהבת אותך תמשיכי כל שבוע
תחשבי על המספר מליון. מספר גדול מאוד, נכון?
אבל תכלס, אם את עושה מליון פחות אחד זה כבר לא מליון. יש מספר שהוא מליון מאה. ויש אפילו מיליארד.
זה מראה שמליון הוא אמנם מספר גדול – אבל הדרגות האחרות תופסות מקום אצלו. יש לו איזשהו ערך ושייכות למספר אחד – כי הרי מליון ועוד אחד זה כבר לא מליון.
לעומת זאת, בא נסתכל על אינסוף.
אינסוף פחות אחד – עדיין אינסוף. אינסוף פחות מיליארד – עדיין אינסוף. כלומר, לאינסוף אין שייכות בכלל לכל המספרים שתחתיו! מבחינתו, מיליון ואחד עומדים באותה שורה.
זה הכוונה שכל הדרגות שוות לגביו – בגלל שאף אחת מהדרגות לא תופסת אצלו מקום.
ואיך זה עוזר לו לחבר אותנו ולהוריד לנו?
מצד סדר ההשתלשלות, כלומר הסדר הרגיל של הבריאה (או של הספירה: אחת, שתיים, שלוש וכן הלאה) לנשמות זרע אדם יש דעת באלוקות ולנשמות זרע בהמה אין.
זה כמו שנגיד: מה אתם רוצים? מים לא יכולים לזרום מלמטה למעלה. זה הפך הטבע שלהם.
אז אותו רעיון: מה אפשר לעשות? זרע בהמה, זה הטבע שלהם. אין להם דעת באלוקות, ככה הם נבראו, ושלום.
אבל משה
בגלל שהוא נמצא בדרגה הזו של האינסוף
הוא בכלל לא מתחשב בטבע-לא טבע. הוא משפיע את הדעת לכולם בשווה. משה משפיע דעת באלוקות גם לנשמות זרע אדם! למרות שהם מסוגלים להגיע לדעת באלוקות בעצמם, עדיין הדעת הזו לא שלימה, לא גבוהה, כמו הדעת שמשה משפיע להם.
לכן, אגב, משה גם קרע את הים – כי בדרגת האינסוף המים יכולים לעמוד בדיוק כמו שהם יכולים לזרום.
מקווה שמובן
ואם לא – אפשר לשאול שוב;)
יפה אמרת
אז בעצם זה שהוא לא רואה דרגות זה עוזר לו לחבר אותם כאילו אם זה היה משהו שכן רואה דרגות מה מפריע לו חבר גם את הפשוטים וגם את הנעלים יותר ?זה משפיע?
את ממש חכמה ומלאת ידע:)
כן! בדיוק:)
וואוו, ממש יפה להעלות כל שבוע, וברצינות, באמת שקשה לאחוז ראש – אני אומרת עליי, אז עלייך? אואווו
יישר כוח! אני נהנית כל שבוע מחדש, בהפסקה שבין השיעורים? ובזכותך טועמת יותר חסידות❣️
תודה, ושבת שלום??
אני כל כך כל כך אוהבת את זה.
יפהפה פשוט
אפשר שאלות?
ברור! תמיד
שאלות יותר משמחות אותי מתגובות מפרגנות
(עכשיו אני רואה שעוד מישהי הגיבה בשם נקודה, אז שלא יהיה אי הבנה.. אני נקודה אחרת..) מקווה שאני לא מגזימה עם כמות השאלות ביחס לפוסט, מקסימום אל תגיבי..
מה הכוונה שאין הבדל בנשמות אלא בסוגים? בעצם, אם כל נשמה היא מסוג שונה אז *ההבדל* בינהם הוא הסוגים בין הנשמות
כשהנשמות של "זרע אדם" מרגישות אלוקות זה לא גובל בכלות הנפש?
ועוד אחד אחרון, שאני לא בטוחה..
אדמו"ר הזקן גם היה ראש בנ"י (לפני הרבי) אז למה הוא לא היה כמו משה רבינו בבחינת דעת עליון?
הביטוי "סוגים בנשמות" בא רק כדי לתאר, אבל הוא לא אמיתי (כמו שם התואר ושם המעלה – אם את מכירה תניא)
כלומר שבאמת באמת
אין סוגים בנשמות. כל הנשמות נוצרו משורש אחד.
מה כן ההבדל? הצמצומים שהנשמות עברו עד הירידה לעולם הזה.
יש נשמות שהצטמצמו קצת
יש שהצמצמו הרבה
ויש כאלה שהצטמצמו הרבה מאוד.
אנחנו כמובן לא יודעים איזה נשמה הצטמצמה יותר ואיזה פחות, אבל זה ההבדל…
במהות של הנשמות – אין הבדל בכלל! וזה מה שחשוב.
לגבי שאלתך השניה – וואו, אין לי מושג. עדיין לא חוויתי כזה דבר;) אז אין לי מה להגיד לך…
ולשאלה השלישית, צודקת בהחלט! אדמו"ר הזקן הוא לגמרי דעת עליון. מספיק ללמוד את כל המאמרים וכתבי החסידות שהוא השאיר לנו בשביל להרגיש איך הוא ממש מאכיל אותנו בדעת לאלוקות…
וכן, הוא גם היה נשמה מעולם האצילות.
איך זה מסתדר?
גם בעולם האצילות יש 10 ספירות – 10 דרגות (אני ממליצה לחזור להקדמה אם את לא ממש זוכרת).
מכיוון שאני לא דוקטור בנשמות (והכי רחוק מכך שאפשר) אז אני לא באמת יודעת, אבל אדמוה"ז עצמו מסביר בהמשך המאמר שנשמות זרע אדם הם מהספירות התחתונות של עולם האצילות. אולי אדמוה"ז הוא מדעת של עולם האצילות? אין לי מושג…
מה שכן, לגבי משה רבנו עצמו, הנשמה שלו היתה מעולם התוהו – כלומר נשמה שהיא בכלל לא מהעולם שלנו.
אני חושבת שבכל משה שבדור מתעברת הנשמה של משה עצמו, אז אולי זה איזשהו שילוב… צריך התוועדות גדולה על הנושא מה שבטוח;)
וואו תודה!!!! נשמה שאת.. לא חשבתי שבאמת תחזרי לענות לי..
אז בעצם כן יש הבדל: מספר צמצומים שעברו הנשמות, לא? במה הנשמות הצטמצמו, במהות?
הנשמות לא הצטמצמו במהות.
שוב – הנשמות לא הצטמצמו במהות!
הצמצום הוא רק בלבושים החיצוניים.
תחשבי על תאומים זהים, אבל אחד לובש בגדים מחוייטים ואחד לובש בלויי סחבות. יש הבדל – כן. אבל הוא חיצוני!
כמו שני יהלומים זהים, אבל אחד מלוכלך יותר והשני מלוכלך פחות.
חומר הגלם לא השתנה במהות, אלא רק בחיצוניות.
תודה!! הבנתי
בימות המשיח ירדו כל הכיסויים שהנשמות הצטמצמו בהם בירידתן לעולם?
וואו… אין לי מושג… אני חושבת שכן, כי אז יוסרו כל הבגדים הצואים – כמו אצל צדיק גמור.
אגב, בשבת בהשגחה פרטית קראתי שהמגיד אמר לאדמו"ר הזקן שהנשמה שלו היא מספירת החכמה שבעולם האצילות. לא שאני יודעת מה זה אומר אבל נחמד לדעת;)
איך עבר השבוע?לי היה די נורא, כל הזומים האלה משגעים את המוח.
מצטערת אני באותו סטטוס איתך.
ומזל שיש חסידות, ואם לא באמצע אז בסוף.
זה היה טוב ברמות, וקמתי רק עכשיו ועדיין אל התפללתי סואו בזכותך אני מסיימת לכתוב תתגובה ועפה.
וזה היה מיים קרים על נפש עייפה.
תנקיו ורי מאצ'.