קינות?!

נוסח חב''ד

מורה שאוהבת לשורר

רעב,
וכלום אין לה בבית,
מצב,
איום, אנו כטרף לעיט…
כואב,
חודר, צמא למים,
אוהב?
כיצד? מי לי בשמים…
למה?
יאמרו הגויים.
כמה?
אנחנו שואלים…
אחרי ימים ושבועות,
של כאבים, צרות,
אלה שלא שרדו,
ברעב ובצמא נפלו..
אלה שלא עמדו,
ואת תינוקיהם בישלו..
אלה שלא דמעו,
אלה שכאבו ודאבו,
ועל אלה אני בוכייה…
אלה ששרדו,
ואת רגע האימה ראו..
את בית ה' באש,
את בית ה' כלה, דועך,
אלה שדמעות הזילו,
בלא גרון קראו 'הצילו!'
ועל אלה אני בוכייה…
ושם, מהקודש הוציאו הבבלים,
זוג כרובים מוזהבים.
הונחו בשוק ברוב קלון,
אות ניצחון וביזיון.
והאם? מתפלא,
הייתכן? הייפלא?
הכרובים זה לזה חובקים?
שמא מרוב כאב — הוזים?
הכרובים בהתאם למקרה –
גב אל גב אם ה' חורה,
אך פנים אל פנים? בחיבה ואהבה?
הייתכן? כעת? היכן היא חבויה??

רמז אז ה', כן!
יותר מתמיד, דווקא עכשיו,
איתכם, אוהב, חומל, ניצב.
מקדשי שנשרף, הוא רק הכנה
לבית עצום, מואר, נפלא….
ועל אלה אני בוכייה? הסוף לדמעות!
הקץ קרוב מתמיד, נותרו הפעולות הקטנות.
המקדש בנוי, הכרובים חובקים,
אבא, בבקשה, נאו, מיד, דורשים!

עוד באותו נושא:

לא נשאר כלום?

לפעמים אני רוצה לחזור להיות הילדה הזאת שעשתה כל מה שעולה לה בראש אבל יש בעיה קטנה

חברה שלי

היא תמיד רגועה, גם ברגעים לחוצים, והיא יודעת גם להשרות את זה לסביבה שלה.

הוסיפי את התגובה שלך:

6 תגובות
  1. שרי:) הגב

    ווואו יפהה!

  2. במבי הגב

    אמאלה זה היה אחד המצמררים 🙁
    את האמת שבחלק הראשון של השיר בכיתי זה היה… כל כך עצוב… אבל כשראיתי את הסוף הבנתי שאני לא צריכה לבכות אני צריכה לפעול!!
    נ.ב
    יש סיפור על חסיד גדול של הרבי שבפורים ניגש אליו חבר שלו ורצה לספר לו מילתא דבדיחותא החסיד עצר ואמר לו שפורים זה זמן רציני את הבדיחות תספר בתשעה באב…
    כי החורבן זה רק עניין זמני ואנחנו צריכים להבין שהוא לא אמיתי!! שאחריו יגיע אור גדול!!

  3. דובדבנית הגב

    היה קשה לי לסמן אהבתי על הדבר המפעים הזה
    אבל אהבתי. ממש
    כתיבה מדהימה ומסר קריטי.
    תודה לך

  4. פדהאל הגב

    אימאלה!!
    מהממת, מהממםם מושלם ועצוב….

  5. פינג פונג הגב

    ואוו מהמםם!!

  6. שייני הגב

    ואוו מהמם!!

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?