פשוט להנות מהדרך

פשוט?

ארטליין

מכירות את הרגע הזה שאת מבינה שאת בעיצומה של פאשלה רצינית? איחור משמעותי? או כל דבר אחר שאת עומדת לשלם עליו בצורה כזו או אחרת?
תני לדמיון שלך לעופף. יש המוווון סיטואציות כאלו.
ש… אין ברירה. את עושה מה שצריך לעשות.
אבל את יודעת בצורה הכי ברורה שיש ש… זה לא הולך להיות נעים, מה שמחכה לך בסוף.

נלך על הדוגמא הכי בנאלית.
איחור.
זה אפילו לא משנה אם את יצאת בזמן ועשית את כל מה שהיה צריך כרגע כדי להגיע בזמן.
עובדה. 
את מאחרת. 
וגם אם זו אשמת נהג האוטובוס המקרטע, לך לא יהיה נעים להיכנס באיחור למקום המיועד. לא נעים בכלל…

תנסי לחשוב שניה על הדרך לאותו המקום. מה קורה שם?
אני יכולה להגיד לכן מה קורה אצלי..
לחץ. תחושת אי נעימות הולכת וגוברת. האשמות. ביקורת עצמית. ביקורת חיצונית.
בימים פחות טובים יכולות להסתנן להן גם כמה מילים עסיסיות שלא הייתי רוצה שתהיינה חלק מהלקסיקון שלי..
לא נעים..
האם זה הכרחי?
לא בטוחה.

לא מזמן יצא לי לשמוע מישהי שאמרה לי משהו שגרם לי לשנות את כל צורת ההסתכלות.
את מאחרת? את יודעת שזו התוצאה?
מה יעזור שתהיי בהתבחבשות אינסופית על העניין?
פשוט תשעני ותהני מהנוף.

ממ.. מה???איך בדיוק?
איך אני אמורה להנות מהדרך כשאני יודעת מה מחכה לי בסוף?

והיא בכזה קור רוח עונה לי,
דווקא בגלל.

את כבר יודעת שזה המצב. זה האיחור. תנסי לצמצם נזקים עפ"י טבע. תודיעי שאת מאחרת, תעדכני. תראי אם אפשר להזיז משהו.
וזהו.
מה עוד את יכולה לעשות?
למי עוזרת כל ההתבחבשות הזו?
לך? לאירוע שאת מאחרת אליו?
אז למה לסבול גם את התוצאה הלא נעימה וגם את הדרך.
שימי מוסיקה טובה.
תירגעי.

אם שייך ללמוד לקח לפעם הבאה, לראות איך אפשר אחרת, מצוין.
ואם לא? אז תסמכי על ה' שזה מה שהיה צריך לקרות ותזכרי שתכף זה יעבור.
הכל זמני. וחולף.
אז באיזו זכות לקחת ללב?
פרופורציות.

עוד באותו נושא:

שהעולם יעצור

נוסעת לעשות סידורים על הבוקר פותחת סידור ברכב בדרכי לכיוון תל אביב מתחילה להתפלל.

ככה? פשוט?

זה עולה, זה עולה, אני לא מוצאת מקום להניח את זה, אני מסתובבת עם זה לכל מקום, כמו דבשת של גמל, ממש כמו גיבנת על גבי, הולכת עם המועקה הזו, היא לא מרפה, היא לא משחררת,

הרבנית 2/2

6) בשנותיה האחרונות, כאשר סבלה קשות ממחלה, ועשתה כל שביכולתה על מנת להסתיר זאת מהרבי. כששאלו אותה: "יהודים מכל קצווי תבל מאחלים לעצמם כי שמם יוזכר לברכה על ידי הרבי, ואת נמנעת מלספר לו"? השיבה בפשטות:

הוסיפי את התגובה שלך:

9 תגובות
  1. מקושרת הגב

    אהבתי!
    בדיוק בשבילי😜
    אין לי פרופורציות במקרים כאלו..

  2. זהב נוצץ הגב

    צודקת ממש!!!!
    אני אוהבת את הצורת הסתכלות הזו!!!

  3. מיכלוש הגב

    וואיי פוסט חשובבב ויפהה
    כתיבה משו משו:)
    לוקחת אלי ישר את כל הפוסט ומיישמתתת יוואוו כמה שזה אני;):)

  4. שרה הגב

    ואווו תודה
    מהמםם
    מרגישה כאילו אני סיפרתי את החלק הראשון
    ככה הרגשתי בדיוק הבוקר..
    תודה על המסר החשוב❤

  5. מתוך הלב שלי הגב

    מהממת!!!!
    איזה מסר ענק!
    מיישמת הרגע!!
    תודה לך❤

  6. אנונימו הגב

    אני זו שאמרתי לך את זה??
    זה כל כך המוח שלי 🙂
    ככה אני תמיד אומרת לכולם:
    להילחץ/לכעוס/להתעצבן/להתעצב יעזור לך במשהו? אם תלחצתי/תכעסי/תתעצבני/תתעצבי המצב יסתדר?
    האיחור יעלם?
    מה ששכחת בבית יגיע אלייך בדרך נס?
    או ככה בכל דבר אחר…
    אלא ההיפך, אם תירגעי, תנשמי, תחייכי ותשמחי
    תוכלי לחשוב בצורה המושלמת מה אפשר לעשות בשביל שזה יהיה פחות גרוע, יותר נכון יותר טוב!
    ואם נלך לפי החסידות אז בכלל, תיהי מאושרת ותחשבי שבטוח זה מאת ה וזה הדבר המושלם שיכל לקרות לך
    ואז תאמיני לי (מנסיון) שהוא יראה איך את מאמינה לו ולא רק יסדר שזה יהיה טוב אלא שאת תוכלי לראות בטוב!!!

  7. חיה770 הגב

    וואי. מושלם וכל כך נכון!!

  8. פנקס עם נקודות הגב

    וואי, השגחה פרטית!!!
    בדיוק לאחרונה התחלתי לחשוב על זה, ואני מנסה לאמץ את כחלק ממני..
    מדהים!!!
    הפוסט המהמם הזה פשוט נתן לי כוח..!!

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?