עדיין כואב

התחלה נוראית

מילוש

כבר עברה שנה, מאז ההתחלה ההיא…
זאת הייתה ההתחלה הכי גרועה שהייתה לי בחיים. אחרי כמה ניסיונות לא כ"כ מוצלחים בכיתה ח', של כל מיני תוספי תזונה שלא צלחו, ועוד סוג אחד של.. ריטלין. זה לא הלך. בקיצור, משום מה אני ואמא החלטנו שהיום הראשון של כיתה ט' זה יום מוצלח כדי לנסות עוד סוג של ריטלין.
מה?? מה גרם לנו לחשוב ככה?? אין לי מושג.

אוקיי, הגעתי לבי"ס באיחור קטן, ו– הלם. אין לי איך להגדיר אחרת. הכיתה החדשה- ישנה, החוסר שעמד באוויר של כל הבנות שעזבו אותנו, הכמות של הפרצופים הלא מוכרים, מלא בנות חדשות. זה הימם אותי. תמיד הייתי רגישה, וביחד עם הריטלין הארור, שרק במבט לאחור אני נזכרת שהוא גרם לי להרגיש בלבול, סחרחורות, כאבי בטן.. רק שבאותו הזמן לא הייתה לי פניות רגשית להקשיב לעצמי ולהרגיש שעובר עלי משהו לא טוב.

ביחד עם ההתרגשות זה פשוט גמר אותי. כל הביטחון, המקום שלי הישן והטוב שגם בכיתה ח' היה קצת מעורער, התנדף לו תוך רבע שעה.
ולא נשכח את החברה הטובה, שהודיעה לי לפני שבועיים בסך הכל שהיא עוברת בי"ס.

עוד אפיזודה שחרוטה לי במוח זה שכשנכנסתי לכיתה, המשפט הראשון ששמעתי מחברה היה: "מילוש, מה זה למה יש לך חולצת תלבושת של בנים?"
אז ככה התחלתי שנה, ברגל שמאל, והתחושות של היום הראשון המשיכו ללוות אותי כמה חודשים ויותר.

השנה המשיכה, והביטחון העצמי שלי רק ירד יותר ויותר. למגירה ההיא בלב נדחסו עוד הרבה מקרים מכאיבים, זכרונות דוקרים. משפטים שנזרקו אליי בלי או עם כוונה, התנהגויות כלפיי שחזרו על עצמן בלי כוונה רעה, רק תמימות של ילדות קטנות.. אבל התמימות הזאת, הרסה לי את התמימות שהייתה בי עדיין. את האמון באנשים, שעד אז הייתי בטוחה במקום שלי בעולם, אבל הכל התרסק לי בידיים.

לאורך השנה התפתחה אצלי חרדה חברתית, שאז לא הייתי מודעת לה, והאשמתי את כל העולם במה שעובר עליי. עד היום אני עדיין מתאפקת לא להאשים, אבל כן, זו הייתה תקופה קשה וארוכה מאוד, ההורים שלי ידעו מה עובר עליי אבל לא היו להם כ"כ הכלים איך לעזור לי. בפועל, אני ספגתי אל תוכי עוד ועוד משפטים "תמימים" אבל רעים, "ירידות".. (שירדו עלי כאילו בצחוק… אבל זה היה ועדיין חזק מדי בשביל הלב שלי, לא יכולה לסבול שיורדים עליי!!)

תגידו שאני לוקחת קשה תגידו מה שאתם רוצים, אבל אני בתוך ליבי תמימה, פתית קצת אולי, שמאמינה למה שאומרים לי.. ולקחו את התכונה הזאת שלי, והיה מי שניצל אותה עד הסוף. והגוש הלך וגדל, ונהיה למוקש שיושב בפנים. שכל פעם שמזכירים את שנה שעברה, או את זה ש"מה קרה, כולה ירדתי עלייך מה לקחת ללב" או את שמחת חיי שאבדה אני מרגישה אח— דקירה….

כי אף אחד לא יכול להחזיר לי את התמימות, את האהבה שהייתה לי לעצמי, את הפריחה… השמחת חיים שלי… קשה לי לשמוח!! אנשים, הצחוק שלי לא אמיתי, החיוכים שלי מזויפים!

כן, אני נבלתי ממש, ואולי כלפי חוץ זה נראה שהשתקמתי, אבל בפנים, (לא כ"כ עמוק עובדה שזה צף כל יומיים בערך!!) אני כועסת וכואבת וגם קצת מגמגמת.. לא בפנים, בחוץ!! לא ייאמן מה זיכרונות יכולים לעשות לבן אדם.. כמעט כל פעם שאני מדברת עם מישהו שמלחיץ אותי (קרי: מישהו שהוא לא ממשפחתי הקרובה) אני מתחילה להסמיק, להחוויר, לגמגם… זה לא גמגום אמיתי ורציני, אבל כאילו כל מילה שאני אומרת אני מתחרטת אחרי שנייה… ומתחילה להילחץ מה לומר במשפט הבא…

יש לי עדיין פלאשבקים כאלה, של כל מיני דברים פוגעים במיוחד שאמרו לי… ואני לא נפטרת מזה! אפילו שדיברתי עם אנשים מדהימים שעזרו לי, עדיין הפצעים האלה פתוחים…

אוי, חברות שלי, אני כל כך אוהבת אתכן!!!
גדלתי אתכן, עברתי אתכן המון, איך זה יכול להיות שהזכרונות האחרונים שלי מכן לא טובים?? למה זה הגיע לי??
אני לא רוצה להאשים, כבר האשמתי די, רק להגיד כמה הייתי רוצה עוד פעם אחת לדבר פתוח ולשמוע את הצד שלכן… גם לבקש ממכן סליחה על דברים שאמרתי, גם להבין מה גרם לכן לעשות דברים מסוימים שכל כל כך מכאיביםםם לי עדיין… ולא, ההודעות סליחה אם פגעתי של ערב ראש השנה לא עזרו ולא יעזרו, אני רוצה אתכן!!! את הלב שלכן!!
אוף אין סיכוי שזה יקרה… כיום אנחנו רחוקות… הלוואי, הלוואי ואחת לפחות תראה ותבין!!

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

מגדירים מחדש

לחץ חברתי? לא מדויק! אז תמיד כולן זורקות את שתי המילים "לחץ חברתי".. מישהי פעם חשבה מה זה? מישהי פעם חשבה מה הצירוף מילים הזה אומר? אז צריך להסביר מה זה אומר בכלל ה"לחץ חברתי"' הזה;

הוסיפי את התגובה שלך:

16 תגובות
  1. גוני🌈 הגב

    שלום יקרה!
    זה ממש כואב לי, פיזית..
    אני רוצה לספר לך משהו יכול להיות שזה יועיל.
    אני בן אדם מאוד חברותי, תמיד הלך לי טוב עם כולם…
    אני הייתי הדוגמא לביטחון עצמי.
    זה עד כיתה ח.
    בכיתה ט עברתי משהו לא נעים שגרם לי בין השאר לירידה בבטיחון שלי,לגמריי.
    התחלתי להתנתק מהחברות שלי ולגמגם( כן, אני יודעת כמה זה קשה נשמה)
    ומה שבא לך לעשות זה רק לתת סתירה לפה שלך,יאללה שיידבררר,מה נסגר איתו?

    עבדתי על עצמי קשה,מאוד מאוד קשה.
    לאהוב את עצמי לא משנה עם אני מגמגמת או חסרת ביטחון, לא משנה עם לפעמים אני אומרת דברים מוזרים
    לא משנה מה, אני אוהבת את עצמי.

    וזה עבד, לאט לאט.
    התחלתי לדבר עם חברות בטלפון אוטומטית זה התחיל להשתפר.
    בגלל שקיבלתי את החלק הזה שבי פשוט היה לי יותר קל.

    וכן, לפעמים יוצא איזה משהו קטנטן מגומגם וזה באמת שבסדר, זה יעבור.
    כל עוד אני בדרך אין שום בעיה בזה.

    את יכולה נשמתי, על תתיאשי,טוב?
    זה נשמע מאוד קשה, בלתי אפשרי,מייאש.
    זה לא!!!
    את יכולה,עם אני הצלחתי אין שום סיבה בעולם שאת לא.
    את מיוחדת, חזקה, מבינה עיניין,רגישה( שמתי לב לזה😉)
    לאט לאט ממי, תתחילי בקצת לדבר בהקלטה,שיחת טלפון,משו בסגנון.

    והכי חשוב זה לאהוב את עצמך.
    את חייבת את זה לעצמך!!!
    את נסיכה של הקב"ה!!
    את מדהימה!
    תנהלי שיח אוהב כלפיי עצמך, תגידי לעצמך בלילה איזה 5 דברים עשית טוב ביום.
    ממש מומלץ.
    ויש עוד ככ הרבה דרכים, אל תתיאשי מותק,בבקשה לא,את מסוגלת!!

    הדברים שציינתי שעוזרים ממש עזרו לי בכל התהליך, יותר מכדאי לך לנסות!!

    את אלופה ולא משנה עם את נופלת,את בדרך,את מתאמצת וזה העיקר.

    מאחלת לך את כל ההצלחה שיש💓💓,נגעת בי.

    אשמח לראות מה את אומרת.

  2. אבודה בתוך עצמי הגב

    מילייייייייייייי
    מהההההההההה
    מה
    למה
    אוף
    לא
    כן
    אוף אני נסערת מידי מהפוסט עכשיו ולא יכולה לכתוב את מה שאני רוצה להגיד לך אז תיכף אשוב, ביי

  3. יעל הגב

    הוכחה לציניות 😛
    מילוש את גיבורה ומיוחדתת
    את מהממת וחזקהה!!
    מדהימה.

  4. שוקוציפס הגב

    את גיבורהההה

  5. טובי הגב

    אוףףף למה אני תמיד מזדהה עם הפוסטים האלה?? למה יש לי עכשיו דמעות בעיינים?!
    מילוש.. אוףף אין לי מה לומר חוץ מזה ש.. אני מכירה את זה..

    לגוני,
    קראתי את התגובה שלך. ואת גדולה שהצלחת לצאת מזה!!! באמת!!

  6. שרי:) הגב

    וואי
    מאחלת לך שמעכשיו הכל יהיה לך חלק וטוב
    אוהבת אותךך נשמה!

  7. במבי הגב

    אוףף אוףף ואוףף תראו מה ציניות וירידות על אנשים יכולות לעשות לבן אדם!!!
    בנות שימו לב למה שקורה סביבכן למה לרדת על בנות שלא עשו לכן כלום?? למה לגרום להן לחוסר ביטחון??לעצב?? לכאב??
    קצת התחשבות!!!
    מילוש אני אוהבת אותך!!! את לא מבינה כמה!!!💖💖💖
    את מדהימה!! ומהממת!!! ותדעי שאת הכי טובה שיש בעולםםםם!!!
    את מסוגלת להתגבר על הכל!!! תקראי את התגובה של גוני היא כתבה דברים כל כך נכונים!!
    אני רק רוצה שתדעי שיש לך כוחות!! כוחות מטורפים!! שאולי לא ידעת שהם קיימים בך אבל הם קיימים!!! יש לך כוח לקום ולהתגבר על הכל אני מבטיחה לך!! כי ה' לא מביא נסיון שאי אפשר לעמוד בו!!
    תהיי חזקה!! אוהבת אותך!!💕

  8. יונה הגב

    ואוו! את מהממת!
    וגם ממש בוגרת!
    ולדעתי עדיף שזה יצוף ובעז"ה יעבור מאשר שקברי את זה עמוק עמוק ושם זה יישאר לתמיד…
    זה שאת מדברת על זה זה כבר מאוד מאוד טוב לדעתי!
    נכון, זכרונות זה באמת לא משהו שעובר, במיוחד כשהם כאלו כואבים.
    אולי תנסי לדבר איתן באמת? או לפחות עם אחתן מהן, זאת שיותר תקבל את זה.
    אני כל כך רוצה שיהיה לך טוב! לא פייר שככה תרגישי!
    קבלי חיבוק גדול גדול גדול!!!!!

  9. אוכמנית הגב

    אם זה ינחם אותך;) אני חייבת לומר לך שאת כותבת מיוחד. אהבתי.

  10. מושקי ס. הגב

    ואו כ"כ כאב לי לקרוא את זה!!!
    איזה נסיון יש לך!!! אם ה' נתן לך כזה ניסיון זה אומר שהוא גם נתן לך כלים להתמודד עם הניסיון פשוט לא יכול להיות שהוא נתן ניסיון כ"כ קשה בלי כלים להתמודד.
    יש מצב שעכשיו את לא רואה מה יכול לעזור לך להתמודד אבל בעז"ה בהמשך תגלי את זה.
    לגבי זה שירד לך הביטחון זה בגלל הרטלין? שמעתי שרטלין מוריד את התיאבון והאנרגיות והמצב רוח אז יש מצב שזה השפיע
    בכל אופן הפוסט הזה ממש נגע לי ללב ואם הייתי יכולה לעזור לך הייתי יותר משמחה לעשות את זה
    בכל אופן מאחלת לך הצלחה ותגידי לעצמך שאת חזקה גם אם את לא רואה את זה, שתתרגלי להגיד לעצמך שאת חזקה אז תראי שזה ישפיע עליך ותתחילי לראות את החוזקות שלך!!!

  11. אאא הגב

    וואו זה כל כך כל כך קשההה… אני איתך ❤ תהיי חזקהה

  12. שוםשום הגב

    מילוש!!! את מיוחדת ככ!! חזקה ככ!!! אלוקיים איך הצלחת אחרי שנה ככ ככ קשה לקום ולהשתקם ולא להתייאש!! נגעת בי ככ עמוק כי גם אני חוויתי את החרדה החברתית הזאת.. ואני יודעת כמה שזה קשה וכואב ומפחיד ומאיים!
    הכי חשוב שתכניסי לראש שלך שאת לא חייבת לאף אחת שום דבר!! מותר לך להיות איך שאת- ואת נשמעת בנאדם מהמם וסופר רגיש!! תאהבי את עצמך כמו שאת ותקבלי את עצמך כמו שאת ושבעז״ה את תראי שגם הסביבה תגיב בהתאם.. כי את- מה שאת משדרת.. ולצאת מהחרדה הקשה הזאת זה לא בבום אחד.. זה בשלבים והמון צעדים קטנים.. אבל לאט לאט את תראי שאין לאף אחת שום זכות בעולם להשתיק אותך ולגרום לך להרגיש לא נעים, פחד או חרדה
    אוהבת אותךך ❤️❤️ ומקווה שבעזה תתחילי לחוות מהיום רק חוויות שמחות ומעצימות!!

  13. מקושרת הגב

    כמה שאני מזדהה!
    פעם הייתי כל כך תמימה..
    היום כבר השתניתי.
    לא מזמן אמרתי לחברה שלי על זה
    שאני כבר לא כועסת אבל מרגישה
    שהתבזבזו לי שבע שנים מהחיים
    והיא שאלה אותי אם הייתי מוכנה לוותר על
    השנים האלו..
    וחשבתי על זה והגעתי למסקנה שלא.
    אם לא התקופה הזו לא הייתי אני,
    הייתי אדם חלש, פגיע, הייתי ילדה..
    נכון שזה פיתח בי גם דברים פחות טובים כמו חוסר נתינת אמון במבוגרים, הדברים
    שאמרו לי בכל זאת חדרו אלי ועירערו לי את הביטחון העצמי..
    אז דבר ראשון תדעו שזה מאוד פוגע ונחרט עמוק,
    דבר שני שתדעי שאת תצאי מזה מחושלת וחזקה יותר.
    בהצלחה! ⁦❤️⁩⁦❤️⁩

  14. נדנדה הגב

    כואב כואב כואב

  15. במבי קטן הגב

    וואו זאת כל כך אני עכשיו.

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?