מטיילת עם עצמי

ועצמי עם המחשבות שלי

תמר משותפות בדרך

שבוע לפני שאני משלימה את שנת העשרים במסע חיי, אני חוזרת אל המקום בו נולדתי, בנקודה בה נפגש הים התיכון עם האוקיינוס האטלנטי.
אני בדרכי הביתה משליחות במדינה נידחת באפריקה, נשארת פה רק לשבת וביום ראשון כבר ממשיכה הלאה.
נזכרת שנולדתי בשבת, כמו כל הנשמות הגבוהות, ככה אומרים, אבל כנראה שלנשמות הגבוהות ביותר יש גם הכי הרבה כיסויים.
הייתי תינוקת יהודייה יחידה בבית חולים גוי בארץ זרה, ממש לפני חג האור וכשאמא שלי רצתה להדליק נרות חנוכה, הצוות נזעק אל האישה שרוצה להבעיר את בית החולים.
אבל הנרות דלקו, במקום בו אולי מעולם לא דלקו נרות החנוכה, וסיפרו גם בגיברלטר הרחוקה את הסיפור של העם שלא פחד, שנשאר נאמן לערכים שלו, בכל מקום בעולם.
ביום ראשון אני חוצה את הגבול לספרד, מנצלת את היום האחרון לפני הטיסה הביתה לטייל קצת במלאגה, עיר יפה בדרום ספרד.
בטיול הזה אני נמצאת לגמרי לבד, הסים בפלאפון שלי לא עובד כאן, וככה אני מטיילת רק עם עצמי, ועצמי עם המחשבות שלי.
במרכז העיר יש מצודה ערבית עתיקה, מסתבר שהיא האטרקציה הכי מעניינת כאן, כי כבר בכניסה אני שמה לב שאני ממש לא התיירת היחידה כאן.
מזג האוויר נעים, זה יום ראשון- היום החופשי של התושבים, והרחובות מלאים בתיירים מכל הגוונים והסוגים.
מסביבי אני מזהה בליל של שפות, גרמנית, ערבית, צרפתית, פורטוגזית וספרדית…
ובתוך המסיבה הגדולה הזו מסתובבת בחורה חרדית אחת, עם סריג ארוך וחצאית צנועה, אני מרגישה פתאום בחדות כל כך עד כמה אני מוזרה בנוף האנושי הזה. ופתאום במקום נופים אני רואה רק אנשים, ובין השערים המסוגננים של המצודה בולטים כל זוגות התיירים, חברים וחברות, משפחות קטנות וזוגות מבוגרים, כולם כל כך מערביים, לבושים בדיוק בצורה ה"נכונה", כמו במגזיני האופנה שנמכרים בקיוסקים בכל פינה, צוחקים בטון הנכון, מצטלמים על רקע הנופים המושלמים כדי להעלות לחשבון האינסטגרם המושלם שלהם… ופתאום ברגע אחד אני מרגישה כל כך קטנה ובודדה לידם והחצאית השחורה והלא אופנתית בכלל, כאילו בוערת עליי ולא נותנת לי מנוחה.
אני מתיישבת על ספסל צדדי ושקט, מתבוננת מהצד וחוזרת רגע להיות עצמי. מנסה להבין מה קורה פה, לאן נעלמה תמר, איך נעלמו כמעט 21 שנה של חינוך ולמידה וחיפוש ומלחמות ובנייה, בכמה רגעים של עמידה בודדת כל כך מול העולם המערבי הזה על כל היופי הנוצץ והמסנוור שלו, שאני יודע היטב עד כמה הוא ריק ועצוב מבפנים.

ולאט לאט אני חוזרת להיות עצמי, נזכרת כמה אני שווה בלי קשר בכלל לאיפה אני נמצאת מה אני לובשת ובמה או מי אני מוקפת. ומרגישה צורך עז לדבר עם האחד והיחיד שרואה אותי עכשיו, ושרק בשבילו אני מתלבשת באותם בגדים בכל מקום בעולם, הקב"ה.

אז אני נעמדת להתפלל מנחה אל מול החומה העתיקה שלידי, למרות שבספסל לידי בחורה בלונדינית מעיפה מבט תמה, אבל באותו רגע זה כבר לא אכפת לי, כי זה רק אני וריבונו של עולם.
ואחר כך אני חושבת שזה בעצם הסיפור של העם היהודי, ושל חנוכה במיוחד, לעמוד לבד מול כל העולם, בין אם העולם הוא הלניסטי- תרבות יוון, או שהוא העולם "היפה והנכון" של 2020 ולזקוף את הראש ולומר "מי לה'- אליי".

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

לבלוט כהלכה?

היי! מה העניין של צניעות? הרבה חושבים שבנות לא צריכות "לבלוט". מה הכוונה לבלוט?

הוסיפי את התגובה שלך:

15 תגובות
  1. סוזן הגב

    את מדהימה, יותר מיזה אין מה לומר❤

  2. אוהבת את כולם הגב

    ואוווו
    פוסט מאלףףף
    איזה אומץ, איזה גאווה!!!

  3. פנקס עם נקודות הגב

    מהממת
    "מי לה' אלי"
    פשוט כך.

  4. מקושרת הגב

    מדהים!!!
    מקסימה שכמוך!❤❤❤

  5. סלמנדרה הגב

    טוב לדעת שבחורה כזו עובדות באתר..!

  6. פרות יער הגב

    אהבתי ממש!!!

  7. לול הגב

    וואי התרגשתי…..
    את כ"כ מדהימה!!
    באלי לתת לך חיבוקי😉
    מזל טוב גדול לך, עד 120 וכל הברכות שבעולם!
    גיל 20 (או 21 לא ממש הבנתי…)זה גיל ענק שיואווו!!!!!!
    (בטח את כבר בת 20 (או 21 😉) עד שהפוסט עלה…)

  8. באגדה הגב

    וואו❤ ואיזו כתיבה…
    מוכשרת

  9. שוקו בננה הגב

    ואווו!!!
    ענק!!
    אשכרה יון של ימינו…
    והו מדהים!!
    ריגשת!!
    את כותבת מהמם!!!
    והתיאורים שלך מאלפים!

  10. #נורמלית הגב

    עשיו הציע ליעקב לבוא עימו, ויעקב השיב: אתנהלה לאיטי. אנחנו, בני יעקב, בעלי ערכים אחרים. אנחנו מגדלים ילדים, צאן ובקר. שומרים את דת האלוקים. אנחנו לא רצים אחרי קריירה, יופי ושאר האידיאולוגיות של עשיו

  11. חסידה הגב

    בתור אחת שבילתה הרבה מאוד זמן באצרות מערביות שונות (ובקרה גם בספרד) אני לגמרי מזדהה עם תחושת השונות המתעוררת לעיתים אל מול בני תרבויות אחרות.
    ועם זאת, גם בארץ ניכר, בסביבה זרה ובלתי מחייבת, שלהבתך הפנימית בוערת בחוזקה, בלתי משפשרת, אמיתית, ומשרה אור מסביב…
    עם הנצח לא ישקר!
    אשרייך ואשרי יולדתייך!!

  12. מיכלוש הגב

    וואוו יפה כלכךךך
    יואווו אהבתי:)

  13. בוחרת נכון(?) הגב

    וואו!
    פשוט מדהים!

  14. חסידה הגב

    וואו ממש יפה…. גם המסר וגם הכתיבה והכל…. ובאמת יש כאן כותבות כאלה גדולות?

  15. ילדה של אמא הגב

    איזו מיוחדת. תמשיכי לעלות מחיל אל חיל, את חזקה מאוד

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?