ואם יידעו עלי הכל?

סוף סוף יש לי את האומץ לספר

עובדת על כנות

שיתוף בכנות מלאה.
‏15/10/2019
ליל ט"ז תשרי
בן אדם. תואר מכבד? מביש? תלוי.
ואני בת אדם, בת עשרים. וואי איזו בושה… מעצמי, ובעיקר מאחרים.
מתביישת בצרכים הגופניים שלי. מביך אותי להתפנות זמן רב. מביך אותי כשיש לי גזים. מביך אותי שידעו שאני במחזור.
מתביישת בצרכים הנפשיים שלי. בצורך הנואש שלי באהבה. בהערכה. בתשומת לב. בביטחון.
מתביישת להפגין חולשה. לבכות כשאין סיבה "מוצדקת". להיפגע. להיות עייפה וחסרת מרץ.
מתביישת בפגמי האופי. בעצלות, בגאווה, בהתפארויות. בקנאה. בקוצר הרוח. בפזרנות. בחוסר שיקול הדעת (פזיזות). בהזנחה. באנוכיות. ברדיפת המותרות.
מתביישת בזה שיש לי דחפים. ותאוות. גם לדברים אסורים.
מתביישת עמוקות במעשים לא טובים שעשיתי. בשקרים, בגוזמאות ובסילוף האמת ("שקר לבן").

בגנבות, בגלישה באינטרנט, ברמאויות, במעשים לא צנועים. בכל מה שלא בסדר בעיני אלוקים ואדם, ואני עשיתי!
מתביישת בכישלונות. באי עמידה בציפיות. ב"חוסר מוצלחות".
מתביישת בחולשות של בני משפחתי. במחלות הנפש, בתפקוד הלקוי, בהתנהגויות פחות מקובלות שלהם.
מתביישת במראה שלפי מה שאני מבינה לא ייתפס טוב בעיני הסביבה.

בכתם דם על החצאית. בפצעים בפנים. בבטן שיוצאת החוצה. בעיניים שנראות עייפות וחסרות חיות. בחוסר איפור, ובאיפור כבד.
מתביישת מכל מה שנתפס אצלי כלא ראוי, מושלם ונכון.

מה זה מתביישת? פוחדת. מאוד. פחד עמוק.
מה אם ידעו עליי הכל? הכל ממש?
יאהבו אותי? יעריכו? יהיה לי מקום בעולם, או שלא אמצא מנוח מרוב בושה? יסתכלו עלי בעין טובה? ירצו בקרבתי?
השאלה הזו מנהלת לי את החיים כבר המון שנים. מאז שאכפת לי מה אחרים חושבים עליי.
לא רוצה להסתכן באיבוד המצב הנוכחי. כרגע מרגישה אהובה, רצויה, מוערכת. שווה.
ואולי אני לא באמת שווה? ומתייחסים אלי יפה רק כי לא יודעים באמת מי אני?

השם הטוב שלח לי מלאך מדהים. אישה מיוחדת שיש לי איתה שיחות נפש פתוחות מאוד. "מטפלת".
מטופלת. לא אוהבת את השם הזה, בגלל פחד כמובן, לאבד את הערך העצמי. אני הולכת ל"טיפול". איזו מילה מאיימת.

זה אומר עלי שאני לא יכולה להסתדר לבד. שאני זקוקה לעזרה. קשה לי לכתוב את המילים הללו. משהו בי מתמרד. לא נכון!
אבל רגע, ומה אם אני חסרת אונים? ונבוכה? וזקוקה לעזרה?
למה להכחיש? כי אני מפחדת.
קשה לי לקבל את עצמי בדיוק בדיוק. לאהוב אותי לא מושלמת.
בטיפול אנחנו מדברות בדיוק על הדברים המאיימים הללו. על הסודות הנוראיים שגורמים לי לפחד. פשוט מדברות. לא בשביל למצוא פתרון. בשביל לשתף.
לא קל לי לפתוח את הלב לגמרי. להאיר את הכל, בלי להשאיר פינה נסתרת. הפחד שמלווה אותי תמיד צץ גם פה.

ואולי האמת כפי שהיא ממש נוראית? ואז, כשאשתף הכל, אולי המטפלת לא תאהב אותי? או תיתן ביקורת?
לא! בשום אופן אני לא רוצה לאבד אותה. מפחדת. איך אסתדר בלעדיה? היא מהווה עבורי מן משענת, ביטחון…
אבל מצד שני, אם לא אשתף אותה ממש בהכל, עדיין אשאר נבוכה. והשאלה המציקה לא תיפתר. שאלת השאלות.

האם יש לי ערך בלתי מותנה? או אהיה מוערכת, אהובה ורצויה רק בתנאים מסוימים?

לאט לאט, מפגישה לפגישה, אני לומדת לקבל את עצמי. כפי שאני.
לקבל את זה שאני בסך הכל בן אדם. בחורה פשוטה וקטנה. יצור מוגבל בעצם טבעי.
וזה בסדר!! לגמרי!
כי כך בדיוק בורא אותי השם! כך הוא רוצה אותי! 

פשוטה. ענווה.
לעתים חסרת אונים, וזקוקה לעזרה.
עם צרכים ורצונות רבים.
עם מאבקים. קמה ונופלת.
והוא אוהב אותי תמיד. בלי שום תנאי. פשוט כי אני הבת שלו. לא משנה שום דבר. ואם בעיניו אני שווה, אז יש לי ערך בלתי מותנה.

אבל מה עם הסביבה? האם כולם חדורים באמת הזו, שיש לי ערך ושווי בעצם מהותי?
מזכירה לעצמי שזה כבר לא עניין שלי.
אף אחד לא יכול לאהוב אותי או לשנוא, לעזור או להזיק, להעריך או לזלזל, אם לא שהשם כך קבע!
אין ביכולתי להשיג דבר שהשם לא קבע שאקבל, וממילא גם לא לאבד.
אבא, נושאת עיניי אליך.

תן לי חן בעיני הסובבים אותי. תן לי ביטחון עצמי, תחושת ביטחון, ושלווה. שחרר אותי מכל פחד שלא מקדם אותי למטרה שלשמה הבאת אותי לעולם.
והעיקר, עזור לי לזכור אותך בכל מצב!! להחשיב אותך ואת מה שחשוב בעיניך. ולקבל את כל מי שבסביבתי, באהבה וחמלה, בלי שום תנאי.
כפי שאני רוצה שיקבלו אותי.
תודה אבא. שלך תמיד.

(מישהו יקרא את מה שאני כותבת עכשיו. אולי זה מסוכן מידי בשבילי? לוקחת בחשבון שזה מה שיקרה, ומתלבטת אם לשנות את הטקסט. למחוק? לא!

זו בדיוק הפואנטה… הטסקט הזה לא נועד להיות מושלם)

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

לבלוט כהלכה?

היי! מה העניין של צניעות? הרבה חושבים שבנות לא צריכות "לבלוט". מה הכוונה לבלוט?

הוסיפי את התגובה שלך:

14 תגובות
  1. מתמודדת הגב

    חמודה את⁦☺️⁩
    זה באמת משהו שצריך לעבוד עליו.. לא כולן נולדות ככה..
    ואת אלופה שאת מטפלת בזה
    זה ממש ממש חשוב!!
    בהצלחה⁦❤️⁩

  2. efrat הגב

    מדהימה שכמותך!!!
    מוצאת את עצמי לגמרי מזדהה עם כל ההתחלה, ומקנאה עד כלות בהמשך..

  3. שלוואן הגב

    וואו יקרה!!!!
    את פשוט מדהימה…
    הכנות שלך היא… משהו!
    לא רואים הרבה דברים כאלה.
    אני כל כך מעריכה אותך שהלכת למטפלת!
    את בחורה אמיצה!!
    באמת כל הכבוד!!!

  4. צבעים הגב

    היה שווה לקרוא עד הסוף
    כמעט הבסיס בצורת החיים שלנו.

  5. לובביטשית הגב

    ואוו שיהיה לך הצלחה ענקית!
    הדרך שלך ליעד בטוח וטוב❣

  6. מושקי הגב

    תכלס, לא מושלם, מי צריך מושלם?! העיקר שאני רואה כאן את האמת מובעת פה בין השורות.. וואי וואי וואי, פוסט דיי קשה לקריאה וקשה לעיכול.. הבעת את עצמך, וואו!!!
    אני רואה שהאתר יותר נפתח מבחינת הסינון זאת אומרת…

  7. מתחב"דת הגב

    וואו כל הכבוד לך!!!!!! זה ממש קשה! הכי בעולם!!! אבל את עובדת על זה ומתקדמת! מעריכה אותך ממש!! מהממת שכמוך!!:)

  8. בובת שלג הגב

    וואוווו זה- היה- מדהים!!!!
    ממש אין לי מילים נכונות לעכשיו..
    אבל זה פוסט חובה קריאה!
    את מדהימה שכתבת אותו.. תודה רבה לך!
    אני צריכה באמת לשנן את מה שכתוב פה מדי פעם..

  9. עובדת על כנות הגב

    הי יקרות.
    חיכיתי הרבה זמן שהפוסט יעלה. סיקרן אותי מה תהיינה התגובות.
    תודה לכן על העידוד!
    מאז חול המועד תשרי, הזמן בו כתבתי את הפוסט, התקדמתי בקבלה העצמית ברוך השם. אני כבר לא מפחדת ש"יגלו את האמת".
    מרגישה משוחררת וקלילה. ישתבח שמו לעד!
    והמטפלת לא הפנתה לי עורף גם אחרי שחשפתי "הכל". שלחתי לה את הפוסט הזה 🙂 ודיברנו על כל הנושאים שעוד החבאתי.
    זהו. הכל גלוי. ואוהבים אותי!
    ה' תמיד, וגם אני.

    • תמרי השניה :-) הגב

      אלופה 😍
      ריגשת ממש!! 🙂
      והלוואי עלי מטפלת כמו אצלך כי יש לי אותם בעיות רק אצלי בלי העזרה בפתרונות…😣
      בהצלחה בהמשך😀 אוהבות אותך ותומכות בך😗
      תמרי ❤

  10. דבי הגב

    אלופה!! לא הרבה היו מטפלות בזה… (מנסיון מר)

  11. גלבוע הגב

    אלופהההה!!!!!!😍😍

  12. יפה הגב

    יאאא התלהבתי תקשיבי כולם כמוך!! את פשוט מעיזה!!

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?