"בעצם אם היו אומרים לכן שיש תקציב בלתי מוגבל לעשות לכן משהו שאתן רוצות, מה הייתן אומרות?" אני שואלת וחשוב לי באמת להבין למה בנות האלה זקוקות.
"עוד הפסקה" נחרצת השניה והאחרות מצטרפות אליה בהנהוני ראש. "אבל אתן יודעות, אי אפשר לשנות את המערכת," אני מנסה שוב, "אין איזה פעילות שהייתן רוצות… מבצע…"
הראשונה מעקמת שפה ואף. "בתיכון הזה יש יותר מדי מבצעים" היא יורה, "נכון," מצטרפת בלחץ גם השניה, "יש פה ממש הרבה מבצעים וזה מעצבן כי אי אפשר להספיק את הכל! מבצע גאומ"ש ושורה ראשונה והמבצע של הבית ספר ומבצע של בנות חב"ד ושל אחות והתוועדויות שכבתיות ודוחות ועכשיו גם מבצע של צניעות ותיכף יהיה עוד מבצע הכנה לי' שבט…." הקול שלה דועך בייאוש.
"את יודעת אבל שאת לא צריכה לעשות את כל המבצעים" אני מזכירה לה אבל היא מתפרצת עלי, "אבל בכל המבצעים יש דברים כל כך שווים בסוף, למשל המבצע גאומ"ש מקבלים בסוף מטבע ואני רוצה מטבע של הרבי! ואני רוצה גם לטוס להאדיטש ולזכות בדולר של הרבי ובקיצור אני לא יכולה לוותר על אף מבצע!"
"אני לא יודעת, אני אגיד לך מה אני עושה. אני חושבת שבאמת אי אפשר לעשות את הכל בבת אחת.. זה כמו 'תפסת מרובה לא תפסת'. אני למשל עושה רק את המבצע של הגאומ"ש."
"נו ברור, זה המבצע הכי קל," מטיחה השלישית, "אז מה?" אני עונה לה, "בדיוק! זה המבצע הכי קל ולכן הכי כיף לי לעשות אותו.
"תבינו," אני מנסה להסביר, "אני באמת חושבת שאין רעיון לנסות לעשות הכל. וגם תחשבו – אם עושים יותר מדי מבצעים בבת אחת בסוף לא מצליחים באף אחד ואז גם בכלל לא בטוח שנכנסים לכל ההגרלות. אני מציעה לכן שתתמקדו בדבר שאתן יותר אוהבות אותו או שהכי קל לכן איתו."
"כן, אבל אני בכלל חצי מהמבצעים לא מבינה מה הולך בהם, אז איך אני אמורה לדעת אם זה תחום שאני אוהבת או לא?" מתעצבנת הראשונה, "זה ממש מעצבן, שתדעי לך, אף אחד לא בא ומסביר מה המבצעים והכל כל כך מבלבל, פתאום אני מגלה שהמבצע שחשבתי שהוא של הבית ספר הוא בכלל של בנות חב"ד, או ההפך. אי אפשר ככה!"
"נכון" אני מסכימה ומחרישה. ועושה עוד ערכה.
הן צודקות, צודקות מדי.
אחר כך הרבה ימים אני חושבת, חושבת. והפרצופים האבודים של הבנות האלו עומדים לי מול העיניים ולא זזים.
10 תגובות
אמאלה וואו לרצות את כל המבצעים זה כזה טטית
קודם כל, איזו מתוקה את!!!
כאחת שלמדה בכפר, אחד הדברים שאני גאה בתיכון שבו למדתי זה כמות המבצעים והאווירה החסידית!!!!
ככל הזכור לי, המבצעים בדרך כלל לא היו חובה…. כך שאין כאן שום בעיה של עומס. מי שמעניין אותה ויש לה כח – שתעשה, ומי שלא – לא.
אבל עצם העובדה שזה קיים באווירה – זה כבר משפיע וזה מדהים בעיני!!!
לדעתי – לא לוותר על שום דבר!
היי, אני טטית..
אני חושבת שזה באמת קצת מכביד שיש הרבה מבצעים, מצד אחד זה כיף, אני באמת רואה בזה את הצד החיובי, מצד שני זה כן מכביד ואפושהו גם קצת חופר לפעמיים, הייתי ממליצה או להוריד מבצע אחד לפחות.. או לעשות רווח של זמן בין מבצע למבצע..
פעילות ומבצעים זה ממש כיף יותר מהפסקה רגילה שמדברים ולא עושים עוד כלום.
ז ח שהם ביחד
זו חוצפה לסבתא חנה:-)
אני אחת שלא יכולה להפסיד מסיבות. משמע, עשיתי את כלללל המבצעים כללל השנים.
היתה שנה שעשיתי במקביל איזה 4 מבצעים. שכל אחד כלל לימוד ארוך, מבחנים ומבחנים שוליים על החומר הלימודי;)
אבל תכל'ס, במבט לאחור, עשיתי ולמדתי בשביל הזכיה. לא למדתי לשם לימוד. לא באמת יצאתי מהתיכון עם מטען של לימוד במוח. יצאתי עם הרבה אכזבות וזכיה אחת מתוקה.
עכשיו כשאני אחרי, אני משתדלת ללמוד דברים לשמה, בשביל הנפש האלוקית. ועכשיו, הרבה יותר כיף לי! הרבה יותר טוב לי! הרבה יותר מחובר לי!
אז לא יודעת מה לומר.. כן אפשר להצליח לרקוד בכל החתונות. אבל השאלה כמה תצאי מחוברת..
אם בכלל אין סיכוי שתתחברי בגלל הזכיה שעומדת בסוף אז אולי כדאי לעשות הכל, כדי לפחות להגדיל את הסיכויים לזכיה;)
אני אישית שונאת מבצעים, אני אפילו לא מתענינת , כלום.
זה לא עוזר לי משום בחינה אז אני לא משתתפת במבצעים לדעתי זה לא מועיל.
את את דברייך אמרת. "תפסת מרובה לא תפסת" מסכם את כל העניין. כיתה ט' זה הזמן היחיד שבו המשמעות של "הפסקה" היא אכן הפסקה, ולא ריצה אחרי מורות, לארגן את המבצע הבא או למידה לבגרות. שינצלו את הזמן, הוא לא יחזור
וואוו זה פשוט נכתב עלי!!!
אני לא השתתפתי אםילו במעגל אחד לביינתים..
למה זה בהפסקה…:|
והמבצעים האלה… זה ככ קשה!!
אני עושה הכל, וברגע אחד נשברת ומפסיקה עם הכל!!!
וואי, איזה נשמהה את שאת ככה חושבת עלינו..
אז קודם כל תודה!
ולשאלתך, אני חושבת שמלאא מבצעים זה הרבה יותר נחמד מאשר שלא יהיה כלום.
אבל אולי חשוב פשוט יותר לתזכר לגבי המבצעים..
נגיד המבצע גאומש, אני לא חושבת שיזיק מידי פעם להזכיר ברמקול עליו..
וכנל לגבי כל המבצעים..
בתודה מראש!😘