אז למה באמת?

הכל על הקול

הערת אגב

לפרק הקודם

 

סופשבוע טוב!:)

פרשת וארא, ממשיכים עם גאולת מצרים וסדר ההשתלשלות. והיום: היכרות עם ה'חיצונים'.
מי הם החיצונים? (בעגה חסידית זה חיצויינים, כמו ציויינים)
אז ככה.

יש את הקדושה. שזה הקב"ה, ואנחנו היהודים, והנשמה שלנו והגוף והתורה והמצוות.
ויש את ה'סִטְרָא אַחַרָא' – 'צד אחר' בארמית. מה זה אומר? בפשטות, כל מה שלא בקדושה. אין אפור, אין באמצע. מה שלא קדוש – נכנס לסטרא אחרא.
כוחות הסטרא אחרא נקראים גם קליפות, בגלל שהם כמו קליפה שמסתירה על הטוב שבפרי – האלוקות שבעולם;
והם נקראים גם "חיצונים" משום שהם יונקים את החיות שלהם ממקום חיצוני.
היוגהעיחהככעייי. מה אמרנו???
תחשבו, הרי הקב"ה מחייה את כל העולם – נותן לו חיות. אז חייב להיות שהוא מחייה גם את הסטרא אחרא.
מה?! הקב"ה נותן חיות למי שנגדו???
אז באמת בשביל שלנו תהיה בחירה חופשית, חייב להיות מין "צד אחר" שכזה. לכן הקב"ה 'חייב' כביכול לתת לו חיות. אבל בגלל שהקב"ה שונא את הרע, הוא נותן לו חיות רק מהחיצוניות שלו. כמו שלא בא לנו להביא למישהו משהו, אבל אנחנו חייבים אז אנחנו זורקים לו את זה ואומרים לו "פ'סדר, קח". זה נקרא חיות ממקום חיצוני, ולכן הסטרא אחרא נקראים חיצונים.
החיות מהפנימיות של הקב"ה – מה*פנים* שלו – נקראת חיות פנימית. משם הקב"ה ממשיך לנו ולענייני הקדושה את החיות.
קדושה – פנימיות; סטרא אחרא – חיצוניות.

אבל הבעיה היא שהחיצונים החצופים האלה לא מסתפקים בחיות החיצונית שלהם. הם רוצים כל הזמן לינוק – לקבל – חיות מהקדושה. הם רוצים שהקב"ה ישפיע להם מבחינת פנימיות, מהפנים שלו!
איך הם עושים את זה?

ופה אדמו"ר הזקן נכנס להסבר של סדר ההשתלשלות בעולם הקטן – אצלנו בגוף (אדם – מלשון "אדמה לעליון". האדם הוא משל לספירות בעולמות העליונים).
יש את המוח שלנו. זה בעצם הספירות של המוחין: חכמה, בינה, דעת.
חכמה – זה נקודת ההבנה, ברק המבריק;
בינה – הפיתוח של הרעיון, התרחבות, ירידה לפרטים;
ודעת – זו המשכה. כמו הפנמה. יש לקרוא את החומר – חכמה. להבין אותו – בינה. להפנים ולהוריד למעשה – דעת. ידיעה פנימית שהיא יותר עמוקה מסתם הבנה והשגה.
הדעת היא הספירה המקשרת בין המוחין לבין המידות: שמתלבשות בלב, בחזה, כמו שהמוחין מתלבשים במוח.

המידות בכללות הן:
חסד – אהבה לה'
גבורה – יראת ה' [לא יראת העונש שהיא פחד מגיהנום או ענישה, אלא יראת הרוממות. כמו קבצן ברחוב שהמלך יורד עד אליו ומכניס אותו אל היכל המלכות. הוא מתמלא ביראה מהגדולה של המלך (יראת שמיים)]
תפארת – רחמים, שילוב של אהבה ויראה
נצח – ניצחון, התגברות נגד מה שמפריע לנו לעבוד את ה'
הוד – הודאה, מלשון ביטול – אנחנו מודים בזה שהוא צודק והוא השולט
יסוד – ספירה שהתפקיד שלה לקשר ולחבר את כל המידות שלמעלה עם ספירת המעשה: מלכות. כמו דעת שמחברת את המוחין והמידות, יסוד מחברת את המידות עם המעשה
מלכות – עשיה בפועל!

דוגמא:
אנחנו לומדים דבר חדש – למשל, על גדולת הקב"ה.
אנחנו מבינים מה שאנחנו לומדים, מפרטים את הלימוד לפרטים ומעמיקים ומתבוננים בו.
ואז אנחנו מפנימים אותו –
מורידים אותו לרגשות:
וואו! כמה הקב"ה גדול! אני כל כך אוהבת אותו!
וואו. אלוקים כל כך נשגב. אני מתביישת בכמה שאני קטנה לעומתו. אני רוצה לעשות רק מה שהוא מבקש.
וואו. הקב"ה מתלבש בתוך העולם, ונמצא איתנו בגלות שלנו. רחמנות! כמו מלך שיורד למקום מטונף ומלא זבל. אני רוצה לקיים מצוות ולהביא את הגאולה!
אוי, העולם קורץ לי.. אבל לא! אני מתגברת! אני זוכרת את מה שאני לומדת ויש לי כוח מול כל מה שמפריע לי!
הקב"ה, אתה כל כך ענק. אני קטנה לעומתך. מה שאתה מבקש, אני פה.
וקדימה. הגיע הזמן לקבל איזו החלטה טובה. לא מספיק רק לאהוב, לירוא, לרחם, לנצח ולהתבטל. צריך לפעול!
יאללה. החלטה טובה – להתפלל מנחה.

זה סדר ההשתלשלות – אצלנו בקטן.
ואיפה נכנס פה מצרים?

מצרים זה מלשון מיצר. מקום שהוא צר.
שימו לב משהו יפה. כדי שההבנות ירדו מהמוחין – המוח, למידות – לגוף, הן צריכות לעבור דרך הגרון!
המוח הוא יותר קטן משאר הגוף. זה בגלל שכשהדברים נשארים במוח הם יותר מצומצמים. המידות מחולקות לפרטים ומדרגות, בהם יש את עניין ההתרחבות – כמו החזה שהוא רחב.
והנה הגרון, מקום צר, תקוע באמצע! וכאן, החיצונים נכנסים לתמונה.

פרעה – אותיות העֹרף (עורף בכתיב חסר). מה זה עורף? עורף זה הצד האחורי של הצוואר.
פרעה הוא קליפה, שייך לצד הסטרא אחרא. הוא לא נמצא בפנים העליונות, ח"ו! הוא לא יכול לקבל מהפנימיות, מלשון פנים – רק מהחיצוניות.
אבל החצוף הזה, כמו שאמרנו, רוצה את מה שלא מגיע לו.
לכן הוא מתיישב בעורף – בצוואר, בתחילת הגרון – *איפה שעוברות לנו כל ההמשכות*.

למדנו משהו חדש? התבוננו? הפנמנו?
פרעה יושב שם ואומר, רגע רגע רגע… יפה, יפה מה שאת אומרת. כן, הקב"ה גדול והכל. מקסים. נפלא. אבל אח שלך לקח לך את הגלידה! והשכנה שלך החליטה להתחסן! וטראמפ וביבי והבחירות!
זה פי אלף יותר מעניין! תאהבי את ענייני עולם הזה! תפחדי מהקורונה! תרחמי על עצמך! לא על הקב"ה!

פרעה בעצם עושה לנו 'מיצרי הגרון'. ניחר גרוני – ההמשכות לא מצליחות לעבור! פרעה אחד, חיצון מעצבן, יושב שם ופשוט הופך לי את כל המידות – לצד השני. לצד האחר, לסטרא אחרא.
שאני אוהב תאוות אסורות במקום את הקב"ה. שיהיה לי פחד מהעולם במקום יראת שמיים.
אני למדתי! והבנתי! ואני רוצה שהמידות שלי יהיו בצד הקדושה!
ופרעה, פרעה יושב על היאור – על ההמשכה מהמוחין. הוא מעכב לי את ההמשכה למידות.

אימהלה. אז מה עושים? מה אני עושה איתו?
זהו? ההשגות הנפלאות יישארו לי רק במוח? בצמצום? המידות שלי לא יהיו קשורות לאלוקות??

אז קודם כל: להבין, שזה הסדר. השכל לא יכול לרדת למידות בלי לעבור קודם כל דרך הגרון. בלי להצטמצם עוד יותר לפני שהוא יוכל להתרחב. אין כביש עוקף במסלול הזה.
לפעמים אנחנו לומדים משהו, ומתלהבים – ואז יש לנו נפילה כי אנחנו לא משתנים. אנחנו יכולים להלקות את עצמנו – "תראי כמה את לומדת, ואפס נשארת אותה אגואיסטית, ילדה קטנה. כל מה שאת מבינה לא שווה כלום". ממש לא נכון! השכל פשוט עסוק עכשיו בלעבור למידות. הוא מצטמצם בגרון, לכן לא מרגישים אותו עדיין. צריך ללמוד עוד, ועוד, ובסוף נראה שהוא יעבור.
ואז הרחבות במידות תהיה כל כך גדולה שזה שווה את כל הצמצומים שבעולם.

אבל אדמו"ר הזקן לא מסתפק בלהרגיע אותו ש"זה הסדר, והגאולה מורכבת מירידה בהתחלה". הוא נותן לנו את הנשק הכי עוצמתי – הגרון של הקדושה.
"רוממות א-ל בגרונם" – התיקון של מיצרי הגרון, זה בדיוק ההפך מ'ניחר גרוני', מהחרון של הגרון.
אדמו"ר הזקן מסביר, שהגרון של צד הקדושה – זה הדיבור.
את לומדת משהו? תעשי את זה בקול! בלי להתבייש.
מתפללת? מברכת? לא למלמל בלחש כאילו מישהו עומד לתפוס ולהעניש אותך. שאת תשמעי מה שאת מוציאה בפה.
קשה לך? תדברי עם הקב"ה! תצעקי אליו במר נפשך, שיציל אותך.
חז"ל אומרים: קול מעורר את הכוונה.
הקול הפיזי שלנו, משחרר את כל הפרעה'ים שתוקעים לנו שם את ההמשכה למידות.

כלומר, ברור שזה הסדר. והירידה היא חלק בלתי נפרד מהעליה – בלי ההצטמצמות בגרון השכל לעולם לא יומשך במידות.
אבל אנחנו יכולים ע"י דיבור בדברי תורה ותפילה ומצוות מעשיות שבדיבור, להפסיק את יניקת החיצונים – הקבלה של פרעה מהקדושה – ובעצם להביא את הגאולה האמיתית והשלימה.

מקורות:
תורה אור:)
האמת שהדברים האלה חוזרים כמעט בכל המאמרים, ובמיוחד בפרשות שמוזכר בהם פרעה ומצרים.
מה שכן, יש פסקה נפלאה באחד המאמרים של פרשת וירא: בקישור ששלחתי שבוע שעבר (מאמר) בעמוד 121, בדיוק בסוף העמודה הראשונה מתחיל הקטע "ובזה יובן עניין המופת הראשון".
בספר זה בעמוד נז.
ומי שכבר מכירה קצת מושגים, יכולה גם ללמוד את כל המאמר (ד"ה ויאמר ה' אל משה… קח את מטך) ולא רק את הפסקה האחרונה שלו;)

שבת שלום!

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

אז למה באמת?

אחרי שהצייר גומר את הציור, המחשבה שלו חוזרת למקום הטבעי שלה

הוסיפי את התגובה שלך:

45 תגובות
  1. . הגב

    איזה כיף לקרוא עוד פרק שלך באמתע הבישולים 😀
    הסבר מהמםםםםם

  2. אלוקותתת הגב

    אני מופעמת.
    את מטורפת. פשוט מטורפת.

  3. שאלה הגב

    רק אצלי הפרק הקודם לא נפתח?

    • אני הגב

      הוא נפתח
      את פשוט צריכה להקטין את התצוגה ואז תראי את הטקסט
      התצוגה השתבשה קצת, כי יש שם קישור ארוך..

  4. קארמה הגב

    אז עכשיו אני יודעת מי עומד מאחורי ולוחש לי שהפוסט הזה אמנם מאוד יפה אבל הוא לא בשבילי, לא קשור אלי בכלל. הרי אצלי סדר ההשתלשלות עוד לא התחיל אז מה הקשר פרעה (אולי הוא זה שמונע ממנו להתחיל?)
    בכל אופן, את אלופה. עובדה שקראתי הכל, ולכי תדעי אולי זה ישפיע עלי. תודה לך!

  5. נחליאלי הגב

    הערת אגב
    אני חסרת מילים. הכתיבה שלך יפה ומעבירה כל כך כל כך יפה את המאמר שזה פשוט וואו.
    פתאום אני נכנסת לשותפות ומגלה שהתחלת בלוג ואני פספסתי אותו!
    אז קניתי מנוי, לבלוג ליקוטי תורה ותורה אור בקטנה שלך. איך המורה שלי הייתה אומרת? את ממש תלמידת חכמים😂

    ובהקשר לתוכן עצמו – אהבתי ממש ממש. זה חכם גאוני, ואת אלופה.
    ואגב, זה ממש התקשר לי לשיחת של הרבי לפרשת וישב – על "הבור ריק ואין בו מים" – כדי שלא יהיה יניקה של החיצוניים, של לימוד התורה לא בדרך מים (ביטול), צריך לדבר אותו, את הלימוד.
    כי כשלוקחים משהו נעלה כמו השכל ומורידים אותו בדרגה (דיבור), זה עושה ביטול לשכל, ומכניס ביטול בלימוד התורה.

  6. הערת אגב הגב

    מסתבר שלחיות חסידות לא פוטר אותי מהחובה לחיות בתוך העולם🙈🙈
    מחילה מכולם, ההפניה לקישור מוטעית.
    הקישור הנכון הוא
    http://www.oived.com/TorahOr.pdf
    בעמוד 121 וכו

  7. ברכי הגב

    הפעם אפילו וואו מודגש לא יתאר את זה טוב מספיק
    אני כל כך אוהבת את זה

  8. חסידה של הרבי הגב

    וואו הערת אגב, אהבתי ממש מקווה שאצליח להכניס לפועל:)

  9. #משבצת הגב

    וואוו. בלוג לעניין, לגמרי לעניין.
    שאלה הערת אגב.
    מתי התחלת ללמוד חסידות "באמת", ואיך עשית את זה?
    הכוונה שלי, מתי התחלת ללמוד יותר משיחות רש"י של הרבי, דבר מלכות, ומאמרים של הרבי וכיוצא בזה.
    מתי עברת מהתורה של הרבי לתורה של שאר הרביים.
    ואיך עשית את זה.
    מקווה שאת מבינה את השאלה שלי, כי זה ממש נוגע לי.
    (ואם לא, אני אנסה להסביר שוב😉)

    • הערת אגב הגב

      מתי התחלתי ללמוד יותר משיחות רש"י ושיחות דבר מלכות? וואו. לצערי… אף פעם לא הגעתי לשיחות רש"י או לדבר מלכות.
      אין פה עניין של יותר. יש פה עניין של משיכה טבעית שלי לדברים של רביים קודמים במקום לתורה של הרבי שלנו…
      או שזה לא במקום? וכל אחד לומד את מה שמתאים לו?
      אני חושבת שהחסידות כ"כ רחבה שכל אחד יכול למצוא מה ללמוד שם. אין יותר או פחות. אין משהו אחד שטוב להתחיל איתו… מה שטוב לך, תתחילי ותמשיכי ותסיימי וחוזר חלילה – איתו.

  10. motek הגב

    לא הספקתי לקרוא את זה בשישי, ואני שמחה ששמרתי לי את זה לעכשיו. קראתי הכל מהתחלה ועד הסוף שלוש פעמים, ואני רוצה להגיד לך תודה. חיברת לי את כל הקצוות, וכל הרעיון של התפשטות והתרחבות הרבה יותר ברור לי עכשיו.
    אבל (אי אפשר בלי זה) מה עושים עם הדברים שאני לא יכולה להגיד??
    למשל גאווה. איפה עוזר לי כאן הדיבור??
    לכאורה גאווה זה בכיה של אמונה.
    אני מבינה במוח שהקב"ה עושה הכל, ואני כלום, אבל כמו שאמרת זה לא עובר בגרון, זה נשאר בידיעה. אז איפה זה מתקשר??.
    או שכל מצווה או דיבור רוחני עוזרים לי להעביר את הדברים לרגש??
    אני אשמח שתדייקי אותי.

    • הערת אגב הגב

      גאווה זה רגש – מידה. כלומר גאווה לא קשורה לירידה של השכל לרגש ולמעבר בתוך הגרון…
      איך זה כן קשור?
      גאווה זה מידה לא טובה. או בקיצור – מידה ששייכת לסטרא אחרא. כלומר, שאם תורידי את הידיעה שלך שאלוקים הוא הכל
      , באמצעות הדיבור – הגאווה תיעלם מאליה. איך?? פשוט מאוד – כי המידות יהיו קשורות לקדושה ולא לסטרא אחרא.
      כלומר,
      שכל דיבור בדברי תורה, וכל תפילה, וכל מצווה מעשית שבדיבור (כמו ברכה, תפילה זה גם מצווה שמדברים אותה) – עוזרות לך להוריד שכל למידות ובעצם להפוך את המידות הלא טובות לצד של הקדושה.
      ואז ממילא אין בכלל מקום למידה לא טובה כמו גאווה.
      מקווה שזה מובן.

  11. מושקי הגב

    יאייי עוד שניה את מגיעה לחלק שלא למדתי בכלל 😁🤩
    אבל בכל זאת זה היה מדהיייים, אף פעם לא קלטתי את המשמעות של הסטרא אחרא כמו עכשיו.
    ואגב, ביראה יש כמה סוגים שהאמת, אפילו לא דומים אחד לשני..
    ואם אפשר לפתוח פה שאלה קטנה על היראה..
    למדתי את הנושא של היראה, וחשבתי שתכלס, ליראת החטא שזאת הדרגה הכי נמוכה, אני לא מגיעה, לאידת, הגיהנום וכל זה לא בדיוק 'תופס' בחב"ד, לא בדיוק מדברים עליו, ולא יוצא לי להימנע מעבירה כי אמאלה אני יקבל אחרי זה עונש איום ונורא
    ואיכשהו, יותר קרובה אלי יראת הרוממות מיראת החטא (יותר קרובה, לא אמרתי שאני מגיעה אליה. הלוואי אבל עדיין לא;)), כלומר בכללי חב"ד זה יותר אהבה מיראה..
    אז השאלה שלי האם חב"ד זה קיום מצוות רק מאהבה כי זה לא אפשרי לבד, או שזאת פשוט 'פאשלה' שלא מדברים על הגיהנום וכל זה…

    • הערת אגב הגב

      קודם כל, יש להבדיל הבדל עצום וענקי בין יראת העונש ליראת החטא! זה לא אותו דבר (ותודה לחברה טובה שעזרה לי להבהיר לעצמי את העניין)

      יראת העונש – אני פוחדת מהעונש. פוחדת מגיהנום. פוחדת שאבא ירביץ לי כי עשיתי משהו רע. זו היראה הכי נמוכה שיש. מה מרכזי כאן? אני. אכפת לי רק מעצמי. בכלל לא מזיז לי השכינה, הגלות, הקב"ה ושאר העולם. העיקר שאני לא אפגע, שלי לא יקרה שום דבר רע. ואז גם מנסים להערים תחבולות איך להצליח לעשות עבירות ולהנצל מעונש. היה לא תהיה.

      יראת החטא – יותר גבוהה, ושונה בתכלית. ממה אני מפחד פה? להתנתק מהקב"ה. אני מבין שהקב"ה הוא כ"כ אדיר ונשגב שאני רק רק רק רוצה להיות קשור אליו! לא להיפרד ממנו לעולם! כמו שאם את אוהבת את חברה שלך, או את ההורים, את תרצי להשאר קרוב לידם. את תרגישי רע להפרד מהם. את לא תרצי להתנתק מהם בחיים.
      איך זה קשור לחטא? פשוט מאוד. כל עבירה – מרחיקה אותי מה' יתברך. ואני לא מוכנה להיות רחוקה ממנו אפילו רגע אחד! לכן זה נקרא יראת החטא – אני פוחדת מהתוצאה שהחטא גורם, מהריחוק מהקב"ה.
      למה זו עדיין לא היראה הגבוהה ביותר? בגלל שעפעס, הדבר המרכזי כאן זה שוב – אני. בדקות-שבדקות, לא אכפת לי מהקב"ה. אכפת לי רק שאני אהיה קרוב אליו. במובן מסויים כך זה גם באהבה שלי עם חברות או הורים – אני רוצה להיות קרובה אליהם בגלל מה שהם נותנים לי. (לא מכלילה שום קשר כמובן) בדרגה הזו אני עדיין חושבת על עצמי. והחשיבה הכי הכי הכי פיצית וקטנה על עצמי, מוקעת בכל התוקף והעוצמה בחב"ד.

      והיראה השלישית? הגבוהה באמת? זו יראת הרוממות, או יראת הבושת. זה כמו הדוגמא שהבאתי בגוף הפוסט – אני, עניה ושפלה שכמותי, מלוכלכת ומטונפת, והמלך בכבודו ובעצמו – ועוד עכשיו אחרי שאני יודעת כמה הוא גדול! – יורד עד אלי, נותן לי יד ומכניס אותי לארמון.
      אימהלה. פאדיחה. זה לא קורה! איכס היד שלי מגעילה. מגעיל אותי שהמלך נוגע בי ככה! אבל הוא לא עוזב לי את היד. אני נבושה מעצמי כשאני מטנפת עם הרגליים שלי את ההיכלות היקרים של המלך. מסמיקה בכל מקום בעור שעוד לא הפך לסלק, כשהוא בעצמו מנקה אותי מכל הבוץ.
      מבינות?… ככה צריך להרגיש. יראה מכמה הקב"ה גדול. ורק הוא הגדול פה.
      אני? מביך להיזכר בי בכלל. עזבו… מעדיפה לא לחשוב על עצמי. בכלל.

      לשאלתך השניה, האם חב"ד מוקיעה את יראת העונש? לגמרי?
      והתשובה היא כן. בתניא, ספר היסוד של חסידות חב"ד, אדמו"ר הזקן מזכיר רק 2 סוגים של יראה – יראת החטא ויראת הבושת. יראת העונש לא שם אפילו ברמז. רבנים שפרשו את התניא לדור כמו שלנו, הוסיפו ואמרו שיש כזו דרגה – אבל אדמו"ר הזקן לא הזכיר אותה כי כן, השאיפה היא לא להיות מונח שם. להיות כ"כ עסוק בעצמך, כ"כ לא חושב על הקב"ה, שמה שמעניין אותך בחטא זה העונש או הגיהנום שתקבל?! פוי. זה עצמו מעורר יראת הבושת. מכמה נמוכה שאני.

      (אבל יש גיהנום! נכון חח. אני לא סותרת את מה שחז"ל אמרו, וגם אדמו"ר הזקן לא סותר את מה שכתוב בתורה. אבל איפה אני מונחת! בעונש שיהיה לי?! או בקב"ה??? ומה השאיפה שלי בחיים?????)

    • הערת אגב הגב

      אני בדר"כ לא אוהבת לרדת על אף אחד, אבל זה סיפור שלדעתי ממחיש את העניין הכי חזק שאפשר.
      מדובר בספר קומיקס, חרדי לחלוטין (לא חב"די), עם יותר מ10 הסכמות של רבנים בהתחלה בערך. ספר חינוכי למהדרין מן המהדרין. חינוכי למה? – למידות טובות. תכף תראו.

      בקומיקס באיזשהו שלב בעלילה, הילד מגיש לאביו כוס מים, וכך הסצינה הולכת:
      אבא: תודה רבה יוסי שאתה מגיש לי כוס מים. כזה ילד טוב אתה. אני גאה בך שאתה ככה מכבד הורים.
      יוסי: מה פתאום אבא! אני רק רוצה שיהיה לי גן עדן!
      אבא: מאושר. מרים עיניים לשמים בהודיה איך יוצא לו ילד כזה, שרוצה רק גן עדן. שאפילו כוס מים לאבא הוא מביא בשביל הטובה שתצא לו מזה.

      מבינות?? בחב"ד דבר כזה לא עובר! לא עובר נקודה! איפה אתה מונח? איפה הילד מונח? זה מה שאנחנו כיהודים? אגוצנטרים מלוכלכים, שאכפת להם רק ממה שיצא להם מזה? ואם לא היה יוצא לו גן עדן מהכוס מים. מה לא היה מביא לאבא שלו אחרי יום קשה?! זה החינוך שאני מקבלת מהספר – לעשות מצוות רק כשיוצא לי מזה איזושהי טובת הנאה???
      האמת, שבתור חב"דניקית הוציאו לי את כל החשק מהגן עדן. אם את טיפונת לומדת, את מגלה שגן עדן הוא הקטנה שבקטנות לעומת עצמות אור אין סוף. אדמו"ר הזקן מוכיח שהאור הכי עוצמתי – נמצא דווקא ובלבד במצוות מעשיות. בעז"ה עוד נגיע לקטע הזה.
      מי רוצה גן עדן? מי – רוצה – גן עדן?! אנחנו אמורים לחנך את הילדים שלנו לרצות לדבוק בקב"ה מינימום! הדרגה הגבוהה היא להיות בטל אליו בתכלית, לא לרצות אפילו שום קרבה אליו!

      סליחה על התקיפות. אבל באמת שזו אמת בוערת

      • מקלות בגלגלים הגב

        איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דיין גן עדן, איך וויל ניט דיין עולם הבא כו', איך וויל מער ניט אַז דיך אליין!!
        (קבלו את הטעויות הלשוניות והשגיאות בהבנה😛)
        מסכימה איתך הערת אגב, זה כל כך מציק לי בהרבה תחומים שאני רואה את זה😖

      • הערת אגב הגב

        בהשגח"פ ההורים שלי רצו לראות את הציטוט המקורי בספר, אז הנה לכן: (יוסי הוא שם קצת בדוי כי לא רציתי לזהות את הספר לגמרי)

        אבא: תכנס יוסי, אתה נראה מותש! אביא לך משהו לשתות? קר?
        יוסי: מה פתאום, אבא! אני אביא לך! אני רוצה לקיים מצוות כיבוד אב! ….
        אבא: אתה ממש ילד צדיק יוסי! אתה חושב תמיד על אחרים ולא על עצמך! אני גאה בך!
        יוסי: אני דוקא כן חושב על עצמי! אני רוצה להנות בעולם הבא, שזה הדבר הכי הכי טוב שיש!
        אבא: אני גאה בך מאוד יוסי! אתה ילד בוגר להפליא!

        (חוץ מהדבר עצמו, שמנה לב גם לרמת הכתיבה. כל סימני הכתיבה במקור, וכל מילה נוספת מיותרת)

        • מושקי הגב

          היי. וואי אינלי מושג איך זה קרה לי, אבל בטעות לגמרי כתבתי יראת החטא והתכוונתי ליראת העונש, ההסבר שלך גרם לי לקלוט את הפאשלה שלי, אבל זה דווקא נושא שברור לי טוב, אבל התבלבלתי, קורה:)
          ולתשובה שלך- האמת, שהופתעתי ממש..
          הייתי בטוחה שזה פשוט נושא שלא יוצא לדבר עליו, החכמת אותי ממש!
          ואני אוסיף דיוק קטן ברשותך- יראת הבושת שזוהי יראת הרוממות זה פשוט התבטלות מוחלטת והבנה שאני איין ואפס, התבטלות לגמרי, אני כלום לעומתו, מי אני בכלל?????
          ויראת החטא בשתי מילים- ירא מעצם המרידה בקב"ה (ארבע:)) העדבק ממחברת תניא שלי:)
          ולסיפור שהבאת- מביך מביך מביך. וואי.
          האמת- אם זה היה ציטוט משיחה של ילד קטן הייתי מתפלאת, מקווה שלאבא של הילדונצ'יק יש שכל לחנך אותו וזהו, אבל פה זו השאיפה.. ילד קטן שהוא רוצה שיהיה לו הכי טוב בעולם אני מבינה, אבל חינוך לעשות מצוות כדי שיהיה לך את הדבר הכי טוב שיש????
          באמת, כל מילה נוספת מיותרת..
          אבל- לא רוצה לקבוע מספר אחד את הלך הרוח של כל המגזר (איזה מגזר אגב?) ואשמח שמישהי כאן תכחיש\תסביר\ תפרט\ בקיצור לא רוצה לשפוט מזה כי זה פשוט לא הוגן.
          אוקי, אז תודה על התשובה (סומכת עלייך שהיא מוסמכת כי מחר כל הבית הולך לשמוע עליה😜)

          • הערת אגב

            סיכמת מהמם את היראות השונות. הלוואי עלי כאלה תמצותים ממצים:)
            ברור, אני לא מכלילה שום מגזר (ולכן גם לא כתבתי מה הספר או מה המגזר) כי זה בכלל לא המטרה. התכוונתי להראות מה קורה כשמעמידים את עצמנו אפילו קצת טיפ-טיפונת במרכז – בסופו של דבר משתלשל מזה ספר 'חינוכי' שכזה.
            האם אני ורבים וטובים אחרים מצליחים להתבטל לגמרי? לא. אבל לאיפה אנחנו שואפים? לאיפה חסידות חב"ד מכוונת אותנו בלי הפסקה? כשיש כיוון ברור, לא הולכים לאיבוד.

        • מושקי הגב

          רק רציתי לומר תודה רבה על התשובה! שאלה שהציקה לי, ו- וואי ממש כיף לדבר בנושאים כאלה ולהיות בעניינים, תענוג:)

        • motek הגב

          דבר ראשון תודה על התשובה. עזרת לי. כי הסתבכתי כבר עם עצמי.
          אני מרגישה קצת תלודה, כי כולם פה מכירות ויודעות, ורק אני לא שומעת הכל בפעם הראשונה, וצריכה הסבר על כל דבר קטן, מקווה שזה לא מפריע לך, אם כן, תרגישי חופשי לומר, אני אסתדר, תאמיני לי.
          ורק רציתי להגיד שאהבתי את החלוקה של יראת חטא יראת הרוממות ויראת העונש.
          זה מדהים, ועוד יותר מדהים שאני לא הכרתי את זה עד היום.
          תודה תודה תודה.

          • הערת אגב

            הי מותק. ממש ממש לא! ממש – ממש – ממש – לא!
            אני מנסה מלכתכילה לכתוב את הבלוג שלי בהנחה שקהל היעד לא מכיר מושגים בכלל. כלומר, בנוצ שמגיעות עם ידע זה בונס שלהן, ולא שהיעדר הידע שלך זה חולשה;)
            מה פתאום? גם אני פעם לא ידעתי כלום. ואם כבר מדברים, כמה מהשאלות שלך ממש חידדו אצלי עניינים מסויימים שלא חשבתי עליהם קודם אז אני חייבת לך ובגדול!
            ותמשיכי לשאול (אחרת עוד תשמעי ממני;) חח)

      • השליחות היחידה!! הגב

        מהמם!!! זה באמת מה שאדמור הזקן אמר "לא רוצה גן עדן, לא רוצה עולם הבא, רוצה רק אותך בעצמך"
        וזה כל כך נכון, גם אני ממש לא אוהבת להגיד דברים כל כך נוקבים לבני אדם בפרצוף, ואני יודעת שקוראות את זה גם ליטאיות, ואני בכל זאת מרשה לעצמי, תסלחו לי.
        לא מזמן קראתי לראשונה את במותה נתנה לי את חיי של מנוחה בקרמן שהיא ליטאית אמיתית לכל הדעות, שלא גרה ברחוב *הרבי מליובאווישט* אלא ברחוב *ליובאוויטש*, קלטו עד איזה רמה.
        ויש שם קטע שהאמא הגויה של חני מדברת עם יהודיה (כנראה ליטאית:) בשם רותי, הם מדברות שם על שכר ועונש, שוב על הנקודה הכי ירודה של קיום מצוות. השיחה, ומה שקרה אחרייה, הרתיחה אותי, פשוט העלתה לי תמפלס ברמצות שלא יכלתילהמשיך לקרוא.
        רותי ואמרת לגויה שיושבת לידה, ושואלת אותה על המצות "מה את חושבת? שהגענו לעולם סתם? אנחנו באנו לכאן כדי לקבל גם עדן, *כל החיים הם בעצם הכנה לקראת המוות*, אי אפשר להגיד שהפועלים עובדים כדי לעבוד הם עובדים כדי לבקל את התוצאה, הבנין" ומה הבנין לדידה? גן עדן! כאילו באנו לפה, רק בשביל לקבלגן עדן! נמחק כל ה"כל ימי חייך להביא לימות המשיח" לא שווה ה"יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא" כלום, באנו לפה כדי לקבל גן עדן, בלי להתייחס לזה שה' היה יכול פשוט לשים אותנו שם מלכתחילה.
        ואחר כך, רותי ,האהא והקוראות, יוצאות עם תחושה מאד חזקה, מהמונולוג שהגויה מנהלת עם עצמה, שבעצם אין שום שווי לקיום מצווה בלי שכר! זה אומר שמי שאין לו עולם הבא, או מי שכבר הגיע לסוף החיים שלו, לא שווה כלום מה שהוא עשה. למשל אותם יהודים גיבורים לאורך כל הדורות שהתאבדו, הסיפור עם סמיון בודרי הקנטוניסט הקדוש, שקפץ לים כדי לא להמיר את דתו, וכל אלו, שבעצןם מי שמתאבד אין לו חלק לעולם הבא. עכשיו אני לא יודעת מה באמת היה השכר שלהם, אבל לכאורה, לפי התפיסה המעוותת שלה, כל בהמצוות שהם עשו נמחקו! לא שווה כלום.
        היא בעצם אומרת שם, שהיא עשתה עוול לבת שלה, עכשיו מה העוול שהיא עשתה לה, לא שהיא שמה אותה במשפחה זרה, לא שהיא עכשיו עלה תלוש, אלא העובדה שהיא עשתה מצוות סתם!! אתם קולטות את השרוות המזעזעות האלו??!!! היא עשתה עוול לבת שלה בזה שהיא סתם עשתה מצות, אין את ההכר במעלה הגדולה של לקיים מצוות, אין הכר בכל המעשים הטובים שהיא עשתה אין שום מעלה כביכול בכל השמןנה עשרה שנים שלה, שהיא עשתה נחת לה'.
        כאילו אנחנו עושים מצוות רק בשביל הגן עדן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
        אוףף אני כל פעם מחדש מתעצבנת על זההה
        מקווה שיעלו אתהתגובה, ושתהיה פה איזו ליטאית שתענה לי, כי אני באמת לאמבינה איך אנשים יכולים להיות כל כך עיוורים ולחשוב שכל מהותנו היא להגיע לגן עדן, להנות שםעד בלי די וזהו

      • קארמה הגב

        ההסברים שלך זה להתמוגג, את משהו.
        אגב, שאלה שאני לא יודעת אם זה המקום לשאול אבל לא נורא.
        תמיד אומרים שהדרך היחידה לחיות חיים של משמעות זה לשמור תורה ולקיים מצוות. וגם בחב"ד זה ככה עד כמה שאני מסוגלת להבין (לא שוכחת ג'ינגל של התיכון שלי שכתוב בו בפירוש "מטרה, חיים של משמעות.." , הספר "הדרך לחיים של משמעות").
        אני לא מבינה. פשוט לא
        רק אותי זה מחרפן? רק אני משתגעת מהמחשבה שאני אקיים מצוות רק בגלל שזה ייתן לי משמעות??
        (מתוך שלא לשמה יבוא לשמה זה תירוץ נדוש מדי, סורי)
        יש משפט של אדמור הזקן (לא זוכרת את הציטוט המדוייק) שאם תכלית העולם הזה הייתה לחטוב עצים כל היום זה מה שהיינו צריכם לעשות. עכשיו, זה נותן לי משמעות לחטוב עצים? לא.
        מצד שני, יכול להיות שאם באמת זו הייתה המטרה זה כן היה נותן לי תחושת משמעות. וזאת הסיבה שכשמקיימים מצוות מרגישים שיש משמעות לחיים, כי זאת המטרה (?? נגיד).
        מצד שלישי, לא חסרים דברים שאפשר לעשות בעולם ולמצוא בהם משמעות (כתיבת ספרים, שירים, ציור, ספורט, כל אמנות שהיא. גם לעשות כמה שיותר טוב בעולם).
        או שאין שום בעיה בלהרגיש שע"י קיום מצוות יש משמעות בחיים והחשיבה שלי פשוט רקובה מהיסוד.
        לאידת מה אני כותבת את זה פה חח, בכל אופן אם הבנת למה התכוונתי ויש לך מה לענות אני אשמח:)

        • הערת אגב הגב

          הי, מעולה שאת שואלת.
          אני לא יודעת מי זה "תמיד אומרים". לעניות דעתי, ההפך הוא הנכון – ואני אסביר.

          זה לא שבאנו לעולם יש מאין, ואז הקב"ה אמר "מסכנים, משעמם להם נורא. אין להם טעם בחיים. טוב אני אביא להם תורה". ממש ממש לא! זה התחיל כשהקב"ה ברא אותנו, לא סתם יש מאין – אלא *חלק ממנו ממש*.
          מה זה אומר? זה אומר שאנחנו קשורים לקב"ה. יותר מקשורים – יש בנו חלק שהוא *בלתי נפרד* ממנו. לכן, אם הקב"ה נתאווה לו דירה בתחתונים – זה מה שגם אנחנו מתאווים אליו. ואם הוא רוצה שנקיים תורה ומצוות – בעומק הכי פנימי, זה בדיוק הרצון שלנו.

          פתאום המשמעות של החיים שלנו *הופכת להיות* קיום תורה ומצוות!
          אנחנו לא מקיימים בגלל שזה נותן לנו משמעות לחיים.
          זה נותן לנו משמעות לחיים – בגלל שאנחנו חלק עצמי מהקב"ה בכבודו ובעצמו.

          ואם המטרה של העולם היתה לחטוב עצים? – זה אומר שהקב"ה רוצה שנחטוב עצים. ולכן גם אנחנו בעצם רוצים לחטוב עצים. ולכן נהיה לזה משמעות חיים עבורנו. ולכן היינו חוטבים עצים.
          בגלל שהמטרה של העולם הופכת להיות המשמעות שלנו – מעובדת היותנו יהודים, חלק מהבורא.

          כשאת חושבת בהגיון רגיל, את יכולה להגיד שאפשר תאורטית למצוא משמעות בכתיבה או באומנות או בהגות או בהרבה דברים שהם לאו דווקא יהדות. אבל אם את מתחברת לנשמה שלך, לאלוקות שבתוכך – הדבר היחידנשמקבל משמעות זה חיי תורה ומצוות.
          למה זה משמעותי? למה אנחנו מרגישים בזה משמעות? בגלל שאנחנו יהודים.
          מקווה שהובן.

          • קארמה

            את מקסימה, הסברת מקסים. איך אני אודה לך

          • מושקי

            הערת אגב ענתה לך מהמם אני אנסה טיפהלה להוסיף מקווה שלא אסבך.
            זה כמו ש-נכון את לא עושה מצוות כדי להגיע לגן עדן, אבל בסוף את תגיעי לגן עדן, ככה גם את לא עושה כדי לחיות חיים של משמעות ובפועל את חיה חיים של משמעות.

        • מושקי הגב

          היי. השליחות היחידה, תקשיבי שניה משהו בסיסי, אוקי?!
          את חונכת לעשות מצוות כדי להביא את המשיח כדי להתחבר לקב"ה, לא משנה בשביל מה בדיוק, אבל חונכת לעשות מצוות בשביל סיבה מסוימת. נכון?
          אז אצל הליטאים, מחנכים בשביל סיבה אחרת, ויש להם רבנים גדולים, ויש להם סיבות, וזה לא שמישהו כאן בא והמציא מעצמו דברים. אני מקווה שזה ברור לך..
          זה לא שזה שטויות, ממש ממש לא.
          אצלהם עושים מצוות בשביל גן עדן, בשביל העולם הבא. ויש משו כזה איש באמונתו יחיה, או צדיק באמונתו יחייה.
          ובכללי אל תתפסו אותי על המילה כי אני לא באמת מונחת בדברים אלא אומרת בכללי..
          אם יש כאן מישהי שתסביר יהיה מעולה:)

          • השליחות היחידה!!

            אוקי מושקי, אני לא חונכתי לעשות מצוות כדיל הביא את המשיח, אני חונכחתי לעשות מצוות כדי לעשות נחת רוח לה', כדי להידבק בו, אני יודעת שעל ידי הנחת הזה אני מביאה את הגאולה, אני יודעת שזו המטרה העיקרית שלשמה נשלחתי לעולם, אבל מה שימנע ממני לעשות עברה זה בפירוש זה כי זה מצוות של ה', וזה בכללי החינוך החבדי… וגם בואי נניח שאני עושה מצוות כדי להביא את המשיח, את מבינה את ההבדל הגדול? פה היא עושה מצוות בשביל תועלת עצמית בעולם הבא, ופה אני עושה מצווה בשביל להשלים את יעוד כל העולם הזה, יש לי גם טובת הנאה אישית מזה, ברור, אבל זה מועיל רבות לכל עם ישראל… וגם, הלהביא משיח עצמו, עם כמה שאנחנו מעונינים במשיח, להביא משיח זה בפירוש כדי לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, זה נחת רוח לה'. ילד חבדי גודל בתחושה שכל כולו מוקדש קודש בשביל מטרה נעלית יותר, אם זה בשביל לעשות נחת רוח לה' או לרבי, אם זה בשביל לעשות דירה בתחתונים אבל אף ילד חבדי לא יגיד לך שהוא עושה מצוות בשביל עצמו! בשביל הגן עדן שלו!!!
            כך שהחלק הראשון של התגובה שלך קצת לא רלוונטי, ההשוואה פשוט לא נכונה. ברור לי שאף אחד לא המציא רבנים מעצמו, וברור לי בתור חבדניקית שהם טועים, בפרט הזה לפחות.
            את רוצה הוכחות ללמה גן עדן הוא לא חשוב ושהוא לא מצדיק את המשפט "כל החיים הם הכנה לקראת גן עדן"? את רוצה הוכחה שמשיח זה תכלית השלמות שלנו ולא המוות כמו שהיא כתבה? תכתבי פה ואני אשמח להגיד לך

          • מושקי

            לא הבנת בכלל את מה שרציתי לומר. לא משנה לי הסיבה שאת עושה מצוות כרגע, משנה לי העניין שלפני שבדקת לעומק מה הסיבה שהליטאים עושים מצוות את שופטת אותם ומזדעזעת מהם.
            אני לא ביקשתי הוכחה בצדקת הדרך שלנו..
            אני-עושה מצוות כדי לעשות לקב"ה דירה ולדבוק בקב"ה, ואני לא עושה מצוות מיראה מהגיהנום או כדי להגיע לגן עדן.
            אני לא העניין כאן.
            פשוט שתדעי שיש עוד דרכים בתורה ושבעים פנים לתורה..
            אם לקחת מהדרך שלהם משהו בשבילך, בסור מרע או בעשה טוב, יופי, אבל את לא יכולה לומר שזו טעות לפני שאת למדת בספרים שלהם והכל, כי כמו שתקחי שורה מהתניא ותגידי שזה חב"ד, לפני שלמדת את כל השאר…
            אבל מה הדרך שלהם ומה הסיבות לכל דבר, אינלי איך להביא לך כאן, אבל אולי תהיה כאן מישהי אמיצה שתתן לנו לטעום:)
            יש מתנדבת?

          • ברכי

            השליחות היחידה,
            הם לא טועים. אל תאמרי כך
            לפחות לא בבסיס השיטה
            רק חב"ד יותר צודקת.
            יש דרגות באמת, מקווה ששמעת על זה

          • השליחות היחידה!!

            לא, אמת יש רק אחת, לא יכול להיות שתי אדברים סותרים שהם אמת ודיי עם המשפטים יפי הנפש האלו אני שונאת את זה! אתם שמו לב למה שאתם אומרות? איך יכול להיות שהוא אומר שזה לבן והוא אומר שזה שחור ושתייהם צודקים?
            יש מה ללמוד מכל אדם, יש מה ללמוד מכל מגזר, זה נכון, אבל זה לא אומר שהם אמת, אני אומרת ככה והם אומרים בדיוק הפוך, אז או שאני צודקת או שהם, אין כאן אמצע, אמת יש רק אחת, ניצחית, לא משתנה ולא תשתנה, גם לא בשביל שלא יחשבו עלינו שאנחנו לא פתוחות.
            סורי אם נעלבים כאן, במא שאיןלי מטרה לפגוע, תקראו הכל שנימה נינוחה למרות הסימני קריאה😂 סתם שיגעון שלי אני צריכה לעבוד על זה….

          • הערת אגב

            השליחות היחידה, מושקי ברכי וכל מי שנמצאת בדיון הזה.
            יראת העונש קיימת, וגם יראת החטא וגם יראת הרוממות. זה לא עבירה להיות ביראת העונש. זו פשוט דרגה מסויימת. זה לא שקר.
            אדמו"ר הזקן כותב על מידת אמת ליעקב, שמה שנקרא שקר אצל הצדיקים נקרא אמת אצל הרשעים. הנה כי כן, אצלם זה שחור ופה זה לבן ושנינו צודקים. למה? כי מדובר בדרגות שונות. באנשים שונים. במעמדים ומצבים שונים.
            לא התכוונתי חס וחלילה להכפיש שום מגזר. אני לא אומרת שכולם צריכים להיות חב"ד.
            אני רק מנסה להניח שאיפה מסויימת – אני רוצה להיות בדרגה הגבוהה. שהאמת של היום תהפוך לשקר של מחר.
            יש אנשים שלא רוצים לטפס לאוורסט, וזה מותר וזה בסדר. אין מצווה כזו, וזו לא עבירה להימנע. אין פה שווה יותר או פחות.
            כל אחת, בדרך שלה, עובדת את הקב"ה. והעבודה שלה אמיתית לחלוטין.
            בואו נשים לב איפה אנחנו מונחות, במקום להסתכל איפה אחרים.

          • ברכי

            השליחות היחידה את חמודה מאוד וזה יפה שאת ככה בטוחה
            אבל
            זה לא משפטים יפי נפש, זו דווקא האמת.
            ולפני שאת מתקיפה בחזרה תחשבי בבקשה על מה שאני אומרת לך. אני רק מבקשת ממך שתאמיני לי שאני לא יפת נפש כמו שאת מדמיינת, ואת בטוח חסידית יותר ממני אבל אני בכל זאת שואפת אליך ולא מנסה להישטף ברוחות העולם. אוקי? עכשיו כשברור לך שאת לא מדברת עם ילדה מהרחוב תקשיבי.
            את יודעת שהרבה פעמים האמת היא לא מוחלטת? יש שחור, ויש לבן, כמו שאמרת. ותאמיני או לא, יש גם אפור! ותכלת (ישש) וכתום. החיים הם לא שחור לבן ותחשבי על זה שוב. אין חבד וכל השאר שטות. חס וחלילה! את רוצה לומר ש70 פנים לתורה זה משפט שלא צריך לייחס אליו (ח"ו) חשיבות?

            יש שפת אמת, אמת, ואמת לאמיתתה. תבקשי ממישהו שירחיב לך על זה. זה נושא רחב מאוד בחסידות.

            זה דווקא כן יכול לקרות שאת אומרת שחור והיא אומרת לבן ובכל זאת שתיכן צודקות! היית מאמינה? פשוט, אתן עומדות בזוויות שונות והשמש מראה לכל אחת מכן משהו אחר.

            אף פעם לא ראית פירושים סותרים בתורה? נראה לך שזה 'או רש"י או רמב"ן'?
            חס ושלום!
            לומדים שיחה של הרבי ומבינים למה כל אחד מהם מתכוון ולמה שניהם צודקים מאוד.
            צר לי לאכזב אותך יקרה, אבל גם חב"ד צודקת, וגם ברסלב, וגם הליטאים, וגם הספרדים. דרגות שונות של אמת, ובכל זאת כולם אמת. חשבת אחרת? אופס, חבל

          • מושקי

            ברכי אני אוהבת אותךךך (תמידד)😍
            הסברת מהמם (לוקחת שכר עורכת דין?) והחכמת אותי מאוד!
            והערת אגב (את לא הערה, את הארה!!) חידדת לי את הרעיון עוד, בעצם, כן יש דרגה כזאת, אבל אנחנו לא שואפים אליה. מקווה שהבנתי.
            אז השליחות היחידה הסבירו כאן פי אלף יותר טוב ממה שאני יכולתי להסביר.
            ושיכוניסטית, מעניין אותי מה כתבת.. אוף עדיין לא עלה?

          • השליחות היחידה!!

            אוי ברכי את נשמהה 😘😘 וגם כל הבנות פה. מה פתאום ילדה מהרחוב?! חס וחלילה.
            תקשיבי, אני לא אמרתי שחב"ד זה האמת וכל השאר שטות מוחלטת, בפירוש לא, סליחה אם זה השתמע כך. הליטאים מניחים תפילין? הם צודקים בזה. הם שומרים שבת? הם צודקים בזה. הם לומדים תורה? הם צודקים בזה. הם מייחסים חשיבות כל כך גדולה לג עדן? אופסס הם לא צודקים בזה. לדעתי החבדית כן?
            הבנת? הם בהחלט יהודים טובים וישרים, אבל בפירוש לא צודקים. דיברתי עם אבא שלי לפני כמה זמן על כל הענין הזה, אני התעצבנתי כמוך, מה לא יכול להיות ליטאי שהוא צדיק? לא יכול ללהיות ליטאי שפשוט מתאים לו להיות ליטאי וזהו??
            אז התשובה היא לא, דרך החסידות מתאימה לכולם, וכולם צריכים להיות בה, ללמוד אותה, אחרת התורה והמצוות מקבלים אור שונה לגמרי, בפרוש יש שם דברים מוטעים, שוב, לדעה החבדית. זו לא בושה להגיד, כן אני חושבת שאת טועה, נוצרה תרבות היום שאחדות חייבת להיות אחידות, אז לא, בפירוש לא, מותר לי לאהוב אותה ועם זאת לחשוב שהיא טועה בכמה דברים בסיסיים. וזה מה שהתכוונתי להגיד ביפי נפש…
            כשרשי ורמבן, אמרו שזה טהור וזה טמא, שתיהם היו דברי אלוקים חיים, בהחלט, אבל בכל זאת, החיה הזאת לא היתה טהורה-טמאה, נכון? היא היתה טהורה, או טמאה, ועל אף שגם השני הוא תור, רק אחד מהם צדק…

  12. ספרינגפילד הגב

    וואוו הערת אגב
    אני כולי בוואו
    את כל כך ממחישה את זה יפה וכותבת את זה כל כך ברור, שזה פשוט וואו🤩
    אגב, רציתי לומר לך. שזה ממש יפה שאת מביאה את כל הרעיונות שלך מספרים שרוב הילדות החבדניקיות לא פתחו אותם בכלל. תמיד אנחנו לומדות רק משיחות של הרבי או דבר מלכות.
    אהבתי ממששש
    תודהה

  13. שיכוניסטית הגב

    יאוווווווווו לא מעלים תגובות שהשקתי בהם שעות! זה היה תגובה קצת חריפה אבל זה המטרה של האתר והיא מאד חשובה לי!!
    אגב לגבי הסיפור עם המים, זכור לי שגם בספר של יוסלה והחלל, מישהו שם משבח אותו על זה שהוא כל הזמן דאג לאחרים ולא לעצמו והילד הענו שם עונה שמה פתאום והוא מאד דואג לעצמו, הוא רוצה מקום טוב בגן עדן..
    בכלל כל הספר שם מלא בכמה הילד עשה נחת לאבא שלו, וכמה הוא מקדש את שם היהודים באמריקה וכמה הוא עושה שם טוב לאנושות.
    אז לא לתהלונן עלינו אחר כך שאנחנו אומרים לעושת נחת לרבי! זה עדיף!!

    • שיכוניסטית הגב

      בכלל כל הספר שם מלא בכמה הילד עשה נחת לאבא שלו, וכמה הוא מקדש את שם היהודים באמריקה וכמה הוא עושה שם טוב לאנושות. נשמט שם ההמשך, ובוקשי אומרים שהוא עושה את זה לשם שמים… לא מוזכר על הנחת שזה גורם לקב"ה

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?