אז למה באמת? /חנוכה

חנוכה

הערת אגב

לפרק הקודם

 

אז הנה הפצעתי אחרי פרידה ארוכה וכואבת (בשבילי לפחות) אחרי שנהייתי כלה והתחתנתי וכל מה שזה כולל…
אבל תורה אור וחסידות בכלל זה משהו שאי אפשר לוותר עליו. אי אפשר לתאר בכלל איזה חיים של מוות יש למי שלא מאיר את העולם במשקפיים של חסידות.

אמנם לא ביום שישי אבל מאמר יפהפה על חנוכה, מפרשת וישב, שהקטע שאחזור לכן היום ממנו פשוט עשה לי את התפילה.

אדמו"ר הזקן מתעכב על המילים "דם התמיד קודם להטבת שתי נרות והטבת שתי נרות קודמת לקטורת וקטורת קודמת לאיברים" ומקביל בינו לבין מצווה חשובה שאנחנו מחוייבים לקיים בכל יום – "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".

מה זה דם התמיד?
דם התמיד זו נפש הבהמית. נפש הבהמית לכאורה נמצאת במקום מאוד נמוך. נפש האלוקית צריכה בעצם להעלות אותה לקדושה – לקחת את הבהמה שהיא, ולהעלות קרבן לקב"ה. זה מה שאנחנו צריכות לעשות כל בוקר – (לכן אגב פרשת התמיד נכנסת בין כמה קטעים בודדים בתפילה שאישה חייבת להגיד כדי לצאת ידי חובה) – לקחת את ה'בהמה' הפנימית ולהעלות אותה לקדושה.

אבל יש פה גם איזה גליק;) מכירות את משל החומה? כשחומת אבנים נופלת, האבן הגבוהה ביותר נופלת למרחק הרב ביותר. ככה זה גם עם דברים בעולם שלנו – ככל שמשהו נמצא במקום יותר רחוק, זה סימן בשבילנו שהשורש שלו, המקום ממנו הוא נפל – הוא הרבה יותר גבוה! גם נפש הבהמית, אמנם בעולם הזה היא נמצאת מתחת לנפש האלוקית – אבל באמת השורש שלה הוא גבוה מאוד.
ומה קורה כשהנפש האלוקית מעלה את הנפש הבהמית, מקריבה אותה, ומחזירה אותה לשורש הגבוה שלה? הנפש הבהמית מהמקום הגבוה שלה, מעלה את הנפש האלוקית גבוה יותר ממה שהיא בעצמה היתה מסוגלת להגיע!
"והחיות מנשאות את המרכבה" – הנפש הבהמית מרימה את המרכבה העליונה.
זה דם התמיד – דווקא כשמעלים את הנפש הבהמית ומנצלים את הכוח שלה לקדושה – עפים קדימה.

"בכל לבבך" – בשני יצריך. הנפש האלוקית והנפש הבהמית – ביחד.

"דם התמיד קודם להטבת שתי נרות".
במנורת המקדש יש שבעה קנים – כנגד שבעת המידות. הטבת הנרות בעצם מסמלת המשכה מלמעלה לכל כוחות הנפש. לאהוב את ה', לירא ממנו, להתפאר, לנצח, להתבטל, להתקשר, ולהוריד למעשה בפועל.
אחרי שעבדנו עם הנפש הבהמית והעלנו אותה ואחרי שכתוצאה מזה הגענו ביחד איתה למקום הרבה יותר גבוה – אנחנו בעצם מורידים את כל האורות העליונים לכל אחד מקני המנורה.
העלאה; דם התמיד – והמשכה; הטבת שתי נרות.

"בכל נפשך" – בכל כוחות הנפש! שהאורות הגבוהים לא יישארו למעלה אלא ימלאו לנו את הנפש באהבה ויראה לה'.

"והטבת שתי נרות קודמת לקטורת".
מה קורה אחרי שהמשכנו את האורות במידות?
עכשיו צריך להעלות שוב;)
הקטורת עשויה מסממנים דוממים – הדרגה הכי נמוכה (דומם צומח חי מדבר). וזה מה שהקב"ה רוצה באמת – שנעלה דווקא את הדברים הגשמיים, הנמוכים לכאורה – לקדושה.

ובעצם הכוונה היא לקיום מצוות מעשיות: התעסקות עם העולם, עם עורות של בהמות, עם אוכל טוב, עם תענוגות גשמיים, אבל באופן קדוש שמעלה את העולם למעלה.
ובפרטות קיום מצוות צדקה שהיא כללות המצוות המעשיות.

"ובכל מאודך" – בממונך. שגם הכסף יהיה קדוש לקב"ה. שגם הדברים ה'דוממים' יעלו לקדושה.

"וקטורת קודמת לאיברים".
העבודה שלנו בקיום מצוות מעשיות עושה ריח ניחוח למעלה – ממש כמו הקטורת הגשמית.
ריח זה חוש שמקושר ישר למוח – אחד הדרכים לעורר אדם מעולף זה לשים לו ריח חזק. הריח של עבודת ה' שלנו מגיעה עד לתענוג העליון של הקב"ה ומשיבה את נפשו.
העלאה – המשכה – העלאה – המשכה –

"איברים" זה עניין של חלב, שומן. שומן מגיע כתוצאה מתענוג. אחרי שקיימנו את "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך", הקב"ה משפיע עלינו שנתענג עליו. שנתענג מקיום מצוות ומלימוד תורה ומכל הדברים שאנחנו צריכים לעשות. אהבת ה' שלנו הופכת להיות "אהבה בתענוגים" – שכל רצונה הוא להתבטל לקב"ה.

מקורות:
תורה אור פרשת וישב מאמר ד"ה "בכ"ה כסליו"

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

נתינת כח

לפעמים הפרדוקס הזה , אם לרדת לרזולוציות 'נמוכות ' ולהתעסק עם שיא הגשמיות של העולם הזה, או פשוט לשקוע באיזה עולם רוחני שבו רק ה' קיים ולא לתת בכלל מקום לעולם הזה.

היא כאן!

איזה באסה… איך התארכה להם הדרך, ממש 'ברוך' רציני.

הוסיפי את התגובה שלך:

6 תגובות
  1. . הגב

    אלופה!!
    מוסבר ממש יפה וברור.
    תודה רבה!

  2. ענן מוזר הגב

    נייהית כלה????????? יאוווו מזלטוובבב הערת אגבב!!!

  3. . הגב

    הערת אגב!
    אפשר לשאול איך זה מרגיש להיות נשואה ולחזור לעולם הישן שלך?

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?