חזרתי הביתה ללא מילים…..
למה צריך להגיע למקרים כואבים כדי להעריך את הטוב? למה?
נסעתי עם חברה לבית חולים אלי"ן כדי להיות עם חברה שנמצאת שם בשיקום
מאחר ולא יכלנו להכנס איתה לטיפול ישבנו בחוץ וחיכינו ועברו לידנו כ"כ הרבה ילדים מתוקים ילדים טובים שהיו עושים הכל כדי ללכת לרוץ להזיז את היד
ועוד ילדים שנלחמים על כל תזוזה על כל מדרגה מוצאים כמויות של אנרגיה כדי ללכת לזוז לרוץ לשחק
ותוך כדי שאני יושבת ומסתכלת עליהם פתאום חודרת לי המחשבה,
תגידי? פעם הערכת את העובדה שאת הולכת? רצה? עולה במדרגות?
על מה את מתלוננת? על לעלות 2 קומות ברגל כי הסמינר לא נותן לך במעלית?
על זה שהאוטובוס לא מגיע לך בדיוק עד הבנין של הבייביסיטר ואת צריכה ללכת קצת ברגל?
פעם הערכת את העובדה שאת כמעט מאחרת לסמינר אז את יכולה לרוץ??
האם יחסנו לזה מחשבה או שרק היינו עסוקים בלהתלונן?
יושבים ילדים שהיו עושים הכללל כדי להיות כמוך!
ואת, מתלוננת?
זה פשוט זעזע אותי הרגשתי כ"כ קטנה ליד הגיבורים האלה הרגשתי כ"כ כפויית טובה כלפי הקב"ה פשוט נגמרו לי המילים…..!
זהו אין לי יותר מה להגיד מקווה שהבנתם לבד, ומקווה שלא לחינם נסעתי לאלי"ן כנראה זו היתה הדרך של הקב"ה לפתוח לי את העיינים ולהבין כמה אני צריכה להיות מאושרת על העובדה הזאת שאני בריאה!!!!!!!!
!Thank you hashem
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
כל מילה
כמה שאת צודקת!!
בנות, תעריכו את הגוף שלכן- לטוב ולמוטב-ותודו על כל נשימה.
זה בכלל לא מובן מאליו.
שאפו על הפוסט.
ואוווו
כמה נכון!!!
תודה על הפוסט! לפעמים צריך כאלה פוסטים כדי להזכר להגיד תודה❤
ואוו כמה שזה נכון!
מהמם.
ואו, את כל כך צודקת, זה מזעזע לחשוב.. שיש באמת ילדים שנלחמים להוזיז רגליים או לרוץ או כל דבר אחר. בזמן שאנחנן מתלוננות על זה שאין לנו כוח לעלות את המדרגות!! הזוי..
אבל זה הדור. מתלוננים כל היום.. ואני מכלילה גם את עצמי.
ואני מסכימה איתך!!
#thank you father#
ואו.
אני מזדהה איתך כל כך.
רק שקשה לזכור את זה בחיי היום יום..
על כל נשימה ונשימה נהלל י-ה.
לגמרי.
המסקנה מספרי ליבי קליין.
השארת חומר למחשבה ולהודיה.
תודה:)
אמאלה.
את כלכך צודקת!
תודה על הפוסט הזה:)
נשתדל לזכור ביומיום?
צודקת אחת!
את צודקת!! הכי שבעולם!!!
לפעמים צריך רגע אחד כזה, בו חוטפים את הבוקס לפרצוף, ורק אז מתנערים מאבק השגרה הזה ופוקחים עיניים לראות את כל הטוב הזה, חסדים קטנים לכאורה
אבל בעצם גדולים כל כך!!!
תודה על הפוסט המחזק הזה!!
כל כך נכון. כמה צריך להגיד תודה!!
לגמרי.
שמחה על התובנה שלך אבל מבקשת בכל לשון של בקשה, אל תזלזלי במי שלא מודה, במי שמתלונן. זה לא עוזר לא לו ולא לך. זה גורם רגשי אשמה.
אני שונאת הטפות. אני יודעת שלא ברת להטיף אלא רק לתזכר אבל צריך לשים לב לזה.
ואני מדברת בתור אחת שיש כל מיני דברים פזיים שמקשים עליה. אל תשללו את זכותם של בני האדם להתלונן!!!
לא שוללת בכלל גם אני ממשיכה להתלונן לא הפכתי לצדיקה?
אבל מה שהתכוונתי לומר שמספיק אפילו פעם אחת לעצור להגיד מזמור לתודה להגיד תודה ה'
זהו זה מה שרציתי לא בניתי על אף אחת פה שתהפוך לצדיקת הדור
איך אמרתי לחברות שלי תמשיכו להתלונן אבל תזכרו גם להודות לפעמים
תודה על כל התגובות!!!!