עולמנו המופלא

זה לא נתפס
העולם הזה מופלא.

מופלא מדעתי.
מעל לשכלי.
איך זה שכל מראה,
מחשבה, חפץ שנתקלתי בו בדרכי,
מקרה שצפיתי בו כהרף עין,
הכל כבר מתוכנן.
עוד מלפני בריאת העולם.
זה לא נתפס.
העולם כל כך מושגח, ואנחנו לא שמים לב לזה.
לפעמים, אנחנו פשוט לא מניחים לעצמינו,
להסתכל.
להתבונן.
לחשוב קצת על מה שאנחנו רואים.
בלי הכנות.
בלי להתאמץ.
פשוט לשחרר.
להרהר.
קצת לשים לב,
ליופי.
לבריאה.

לבורא.