והתפרקתי מזה….
עמדתי שם, בלילה הקריר, שקט ובוטח, לא זזתי ולא נעתי..הייתי מוקף באנשים שונים, מכל צדדי שמעתי קולות כאלה ואחרים..התחלתי לחשוש..
הקולות התגברו מרגע לרגע ופחות מחמש דקות חלפו וצעקה פילחה את הרעש המוכר של המקום היפה ביותר בתבל!
גם אני נתתי קפיצה ממקומי הקבוע. חשבתי שכאן זה לא יקרה, חשבתי שכאן הכל טוב, לא רבים ולא צועקים, סמכתי על האנשים שכאן שיתנהגו בהתאם למקום לזמן ולעצמם..
אבל הם אכזבו אותי קשות.. הקולות רק התגברו ועד מהרה ראיתי ידיים מתנופפות למולי באוויר..
נבהלתי ממש, רציתי לברוח אבל רגלי קפאו במקום, ממש משותק נהייתי..
כל כך רציתי להסתלק משם, אבל לא יכולתי..ועד שרגליי החלו לנוע הרגשתי חבטה עזה על ראשי ודם החל ניגר עלי.
עצמתי עיניים חזק, לא רציתי לראות, שמתי ידיים על האוזניים, גם לא רציתי לשמוע, רק רציתי לברוח רחוק.
מספיק לי הפעמים שזה קרה בעבר לא שוב. בבקשה לא שוב!
אבל כל תחנוני לא הואילו ואילו המילים ששמעתי בעודי מנסה בכל כוחי לא להקשיב למילים הללו אחח… איה… אאוצ'!!!
תגידי מה את בסדר? מה את דוחפת ככה?! אני כבר מאתמול פה..
זה נראה לך אהבת ישראל, ככה הרעבע בטוח לא יתגלה בטח לא עם התנהגות כמו שלך.. בהמה.. זה מה שיש לי להגיד.
מוכר לכם המשפטים האלה? תקראו את זה רגע שוב פעם..
שימו לב שזה נשמע כמו איזה שני ערסים מהרחוב.. וזה לא, זה היה הבנות החסידיות שמעליי, שעמדו עלי ולא נתנו לי מנוחה, מבטיח לכם שלא רציתי להיות שם..אבל מה לעשות לא הכל בבחירתי.. רציתי לצעוק להם שיעצרו רגע וצעקתי בקול הכי חזק שלי עיצרו, עיצרו!!
לא ככה מתנהגים במקום הקדוש, לא ככה מתנהגים ב770!
נכון שיש מצווה מיוחדת במינה להידחף בין חסידים אבל בשום מקום לא כתוב לדחוף חסידים!!
להצטופף ולהרגיש קירבה ואחווה בין חסידים זה נכון וצריך וחייב, אבל לדחוף ולריב לצעוק מילים לא יפות לגרום צער לבנות שעמדו ושמרו מקום במשך שעות, ככה, זה התנהגות של חסידים? זה פייר בכלל?
מגיע לנו לראות את הרבי אחרי שעושים כאלה דברים? איך נעמוד מול הרבי אחרי התנהגות כזו? איזה פרצוף נראה לו? איזה פרצוף הרבי יראה? מי אנחנו בכלל שנדחוף אחרות בשביל לראות את הרבי? מתי בפעם האחרונה חשבנו מה הרבי היה עושה בסיטואציה הזו?
אוי הלב שלי נשבר מדברים אלו..קשה לי לצעוק כל כך הרבה זמן, קשה לי לעשות ביקורת כזו על בנות טובות..אבל הייתי חייב, לא יכולתי להתאפק עוד!
אבל אחר כך קרסתי באפיסת כוחות מול כל הבלגן.. נבקעתי לרסיסים.. ליבי לא יכל להכיל זאת.. שלכם, שברי הספסל מ770.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
וואי פשוט מזדהה עפ זה מילה מילה!!!!!
בתשרי שנה שעברה הייתי קמה כל יום מוקדם ושומרת מקום קדימה ובחגים עוד יותר מוקדם ופשוט היו מגיעות בנות ומשתלטות על המקום ולי כמעט ולא נשאר איפה לעמוד!!!! נכון ש770 זה מקום של כולן אבל לא במחיר של מישי שקמה מוקדם כדי לתפוס לעצמה מקום!! והכי מעצבן זה, שבד"כ הבנות שעושות אתזה זה בנות שנחשבות החסידיות ואני חושבת שהתנהגות כזו לא מתאימה לבת חסידית וברור שלאף אחת..
ואיי חח אהבתי שבסוף זה הספסל כי הסתבך לי בהתחלה שזה בלשון זכר.. בכל מקרההה כתיבה ממש יפה זה א. ודבר שנייי ממש ממש נכווןן וממש ממש כואב.. עצוב ככה לראות שמתנהגים.. ובנוסף גם יש בנות שעושות "אהבת ישראל" על חשבון אחרות.. אני אתן לכם דוגמא..
שבת בראשית, החלטתי להשאר לילה בסווענטי כי אמרו לי ששבת בראשית זה משהו מיוחד.. אז ציפיתי כבר בכליון עיניים לתחילת ההתוועדות..
הספסל קשה, יש עוד משהי לידי, אני לא מצליחה להרדם,אבל גם לא יכולה לדבר – אמרתי המפיל.., נרדמת בסוף, חצי שעה ומתעוררת.. לא מרגישה טוב בכלל לא.. אחותי הגיעה החלפנו תורנות , שחרית – האמריקאיות העיפו אותנו משם, נגמר, רצות לתפוס מקום , האמריקאית תפסה את המקום שלנו אז הלכנו קצת אחרו, מחכים, ועוד קצת, ההתוועדות מתחילה , ופתאום אני מתיילה ללכת אחורה.. בהתחלה צעד.. אח"כ עוד אחד.. בסופו של דבר דחפו אותי עד לקיר יצאתי משם.. כמו רוב הבנות שפרשו.. ומה התברר בסוף?? בנות "חמודות" שהחליטו לעשות "אהבת ישראל ענקית" עם החברות שלהם המסכנות שלא תפסו שורה ראשונה החליטו שיש מקום.. והכניסו אחת וכשראו שהיא נכנסה אז הכניסו עוד אחת.. עוד ועוד בנות התחילו לאמץ את השיטה עד שהעיפו אותנו.. גועל נפש.. בנות שמהלילה פה.. או מ4 בבוקר… ואםילו יודעות מה?? כואב לכם על החברות?? תתחלפו איתם מידי פעם.. זה מה שאני עשיתי פעם.. מידי פעם מחליפים מקומות כדי שכולם יוכלו לראות.. את לא חייבת לוותר על כל הזמן שלך שמה אבל עדיין.. לא להוציא בנות אחרות.. אני רציתי לבכות שם.. אני לא מהנלחמות והצועקות.. וגם לא היה לי למי.. אבל רציניות?? מול הרעבע ככה להתנהג?? עצוב עצוב.. ?
אגבבב חבל שלא רשמת מיקום..
חדר ראשון ספסל אמצעי התפרק..חלקים ממנו נמצאים בארץ ?
כל כך נכון! אני אישית גם בלי 'להיות' ספסל 😉 הרגשתי כך ב770… לפעמים בנות מאוד חסידיות נדחפות ודוחפות. פשוט בלי שום תשומת לב לאחרת! בלי אכפתיות! העיקר שהם יצליחו לראות את השביל!! לא נעצרות לרגע להסתכל סביבן!! במיוחד אפשר להרגיש את החוסר תשומת לב בצאת יום כיפור, הבנות הוותיקות יודעות שהן צריכות לרוץ למשאיות ולהשיג לעצמן שוקו ועוד, אני זוכרת בנות שהיו לוקחות הרבה בקבוקים לעצמן (לדירה…) ולידן יושבות חצי מעולפות בחורות שלא קיבלו כלום ורק מבקשות בנימוס את אחד מתוך המון הבקבוקים שבנות לוקחות לעצמן, פשוט כואב הלב! במקום לקחת עוד בקבוק ועוד עוגה ולהביא לבחורה על הדרך ולעזור לה…
תשרי ע"ט חברות תקפידו יותר על אהבת ישראל, חשיבה על האחרת!! שיהיה לכולם שנה טובה ומתוקה!
חחחחח חצי ספסל שהתפרק אצלי בבית
סוחב איתו הרבה אהבת ישראל..וכן..לצערנו גם ההיפך 🙁
מאוד חשוב לי להגיב על זה דווקא לא על הכתבה עצמה שרכוש של 770 זה רכוש של הרבי ואם לוקחים שברי ספסלים וכו זה חייב להיות באישור הגבאים,לפני ה' טבת הרבי ממש זעק עלזה שמי שיש אצלו דברים מ770 (לא רק ספרים!!!) זה פצצה מתקתקת בבית… הגבאים בד"כ נותנים אישור רק חשוב לבקש:)
יישר כח ןבהצלחה