כי ככה זה לאהוב
היי
פעם, לפני שנה בערך או בדיוק, בתקופה קצת קשה שנאלצתי להיפרד מאנשים אהובים ותקופה יפה ולהתרגל למשהו אחר (שבמבט לאחור היה לא פחות טוב) כתבתי משהו שנראה כך:
כולם אומרים לי לשכוח
כולם אומרים למחוק מהמוח
עזבי, תרפי, שחררי
זה רק מכאיב לך
זה רק מכביד
והם צודקים, אני יודעת
צריך להתקדם אל העתיד
ואל מה שהוא צופן לי בחובו
אבל איך אפשר?
להאמין שהכל נגמר?
היו אנשים
והייתה אהבה
היו חלומות שהתגשמו
ודרך שיד ביד צעדנו לאורכה
אי אפשר להותיר הכל
ולהניח לדברים פשוט
להתפוגג
וכשזוכרים
כשלא שוכחים
אז הדמעות מציפות
והסכרים נפתחים
והנחלים
שחיכו בדממה
פורצים החוצה בזרם ארוך
ומשלים.
ובכן, כיום, שנה אחר כך
כנראה שקצת התבגרתי ובזכות מישהי טובה במיוחד הבנתי משהו שלא הבנתי קודם וגם כנראה שהיא לא יודעת מה היא עשתה,
אולי יום אחד תדע
בכל אופן, כתבתי את זה:
אנשים תמיד באים והולכים
תקופות משתנות וחולפות
אהבות, תרבויות, זכרונות
אלה דברים שכמעט לעולם לא נשארים
תמיד אמרו לי – תחיי את הרגע
וניסיתי
והצלחתי
וגם התאכזבתי
ולפעמים כאבתי
עד שהבנתי
לחיות את הרגע לא אומר לשכוח הכל
זה גם לא אומר שאסור לפעמים לעצור
ולזכור
וכן, גם לכאוב
וככה זה הכי טוב
ככה זה לאהוב.
8 תגובות
וואו מושקא מהמםםם
תמיד ידעתי שאת כישרון מהלךך
זאת מושקא??
אני לא מאמינה
אורות דתוהו תגידי אם זאת את
וואו אהבתי ברמות,
כ"כ נכון.
מזדהה עם הסיטואציה..
את כותבת מטורףךך
ואו!
מיוחד ברמות!!
אהבתי ששילבת משו שכבר רשמת שנה שעברה ומשהו שרשמת עכשיו!
את כותבת ממש מיוחד ויפה!
וואו!!
את מוכשרת!!!!
זה ריגש אותי!
מושלם!!
את פשוט משקפת את ההרגשה שהייתה לי לפני כמה חודשים!!
פשוט מהמם!
גם לי היתה איזו תקופה שהייתי ממש לבד אבל מבחינה חברתית ולא רק זה אלא שתקעו( אז לא מצאתי מילה יותר נכונה מזאת…) אותי בכיתה שאני לא מכירה בה אף אחת!
אבל היום הרבה זמן אחרי אני כבר מאמינה שהכל לטובה מצאתי כיתה מדהימה וחברות מדהימות עוד יותר☺
בואי נגיד את זה בקיצור אני פשוט תודה על הכל לה !