סיפור. כעס.
הנער היה כעסן,
עם "פתיל קצר" כמו שאומרים
וכשהיה כועס
היה זורק לאוויר
משפטים פוגעניים
בעיקר כלפי אחרים.
אביו לא אמר נואש.
יום אחד הוא נתן לו פטיש ושק מלא במסמרים ואמר
בכל פעם שאתה מתפרץ וצועק
אתה חייב לתקוע מסמר בגדר שמקיפה את הבית.
ביום הראשון, הילד תקע 35 מסמרים בגדר,
ביום השני 25
ובמהלך השבועות שחלפו
ככל שלמד לשלוט בכעסו
ירד מספר המסמרים שהוא תקע בגדר.
הוא למד שקל לו יותר לשלוט בכעסו
מאשר לתקוע מסמרים בגדר
לבסוף, הגיע היום בו הנער לא התפרץ כלל
הוא סיפר זאת לאבא שלו.
האב חייך ואמר
מעתה בכל יום שחולף ללא כעס
אתה צריך לשלוף מסמר אחד מן הגדר
הימים חלפו
ושוב פנה הילד לאביו ואמר לו
שהוא שלף את כל המסמרים מן הגדר.
כל הכבוד בני על שלמדת לשלוט בכעסיך,
אך הסתכל נא אל החורים שבגדר
הגדר כבר לעולם לא תהיה כמו שהייתה בתחילה.
כשאתה אומר דברים מתוך כעס,
הם פוצעים ולאחר מכן משאירים צלקת
בדיוק כמו החורים שנותרו בגדר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
לייק ענקק
חרמשית, את מטורפת!
הכתיבה שלך היא–✨
אחד הדברים היפים שקראתי
תודה מכל ה-❤
וואוו חזקקק
אמלה!!!!!
חרמשיתתת ,אני מטורפת על הסיפורים שלך.
עשה לי צמרמורת.
איזה חמוד ויפה!!
אהההה
ואוו.
יפה ממש!
מכירה את הסיפור, אבל הכתיבה שלך משביחה אותו כל כך.
למה משהו בסיפור מציק לי..
הוא נכון, והמסר יפה.
אבל הסוף מייאש כל כך, מרגיש חסר תקווה.
כתיבה מהממתת חרמשית:) ובקשר לסוף המייאש, אני מסכימה עם כל מילה שלך
זה מזכיר לי את המשפט ״ עם השכל של היום לא הייתי עושה את הטעיות של פעם, אבל אם לא הטעיות של פעם, לא היה לי את השכל של היום״
חזקקקק שכוייחחח
דאיייי איזה משל חמוד
ברשותך לוקחת לחיי היום יום שלי
זה אאוצ'י למדי
ווואוו, זה כל כך חזק ומדויק אלינו!!
כתיבה מהממת ומיוחדת.
יישר כח!