החיים הם כמו מבחן

אז שלפחות יהיו שלנו

קיימים יומיים חשובים בשנה,היום בו נולדת והיום בו הבנת מה הסיבה לך.
אומרים לך לנצל את הזמן,
אומרים לך חבל לנסות ולטעות.
הרי אם כולם אומרים, מה יש לנסות לראות?!

לחשוב תמיד על הרגע הנוכחי, בקטן.
לא להסתכל לאחור, להביט לעבר.
כי חבל, ההשוואה הזו מבזבזת זמן.
להביט לעתיד? לשם מה?
בשביל כולם הוא מוכן, ומזומן.
ממש כמו דף של מבחן, עם תשובות בכוכביות.
אין מה לנסות להפעיל ת'מחשבות,
הדקות מתבזבזות.
רק שזה אפילו לא קונה,
כי לכל אחד הטופס הוא שונה..
לכן קחו את הזמן,
תכשלו, תגדלו, תתגברו, תתחשלו.
או במילים אחרות?
תחייו, אל תזייפו.
כי העתקה, וגם המוצלחת ביותר,
היא בסופו של דבר חולשה, כך הכלל אומר.
חולשה שמתבטאת בחוסר האומץ,
לבוא ולעשות ת'מעשה הנכון.
חולשה שמתבטאת בשקשוק, פחד אימה.
לשבור מיתוסים, ליצור אתגרים.
לתכנן תוכניות, לממש חלומות.
וחולשה? זו מחלה.
זה לא חיים, זו לא המשימה.
כי חיים בלי מטרה, זו משכורת ללא עבודה.
זה משהו ללא תכלית, בלי העצמה.
זה סתם דממה שממלאה את השממה,
לחיות אותה שנה 75 פעמים?
וזה נקרא עוד חיים?!

זה לא מהדברים היותר משתלמים,
לא ממש המערכה שמישהי שפויה תרצה לעצמה.
אז שננסה קצת אחרת? בהצלחה.