תקפצו.
אני כבר חמש עשרה שנה בעולם, יודעת כל כך הרבה, וכל כך תמימה…
אני לא יודעת איך ומה – אבל הכתה בי ההכרה הזאת.
אני מרגישה צורך להתנצל, כאילו אני מוציאה למישהו את העיניים, ואולי… אבל:
יש לי חיים מדהימים, ואני צריכה להרים ראש מדי פעם מהשוקת ולהפריך לשנייה את הטענה הטיפשית של בת יענה שטומנת ראש בחול (היא בכלל לא עושה את זה!).
יש לי-
משפחה אוהבת.
אחים בשביל לריב.
בית מבולגן מילדים שנהנים (יתר)
ושכנה כמעט בגילי רק עם ניסיון חיים.
אין לי תסביכים.
שחיתויות.
העיניים שלי לא נדרשות להפוך קבוע לזוג ממטרות.
אז אני מתבגרת, נכון…
כמו לכולם יש לי בעיות. אבל-
אין לי במי לתלות אשמה.
וזה לבד הרגשה די מדהימה.
סליחה…
שיהיה לי לתזכיר ?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
26 תגובות
אהבתי את השם שלך, את הישרות שלך, ואת זה שלא אכפת מכל העולם וסבתא שלו.
אבל בשורה תחתונה, באת להגיד ש??
חחח. וואו.
יפה לך?
מצד אחד- אני אומרת- יאאא, אניי גם רוצה חיים מושלמים כאלו… משפחה (כי זה שורש הבעייות לרוחניות, לחברה ולבעצם הכל..)?
אבל מצד שני- דווקא בזכות הקשיים- אני נבינתי, מבינה תחיים, מבינה תרגשות של אחרים, ויודעת מה להגיד ב"ה, דווקא בזכות הקשיים אני מצליחה בקשיים הבאים!!!!
אמנם, נכון, יש עדיין דברים שאני מרגישה סתם נאחס… אבל.. אולי בהעתיד… זה יכול לקחת שנים…
וואוו!!
זה תובנה ממש חשובה!!
הלוואי עלי להגיע לדרגה של להפנים אותה?
הייי שמחה בשבילך ילדה!
חח אבל אני יבאס אותך שאת בת 15, עוד לא סיימת להתבגר?
אבל מקווה בשבילך שיישאר ככה!
את רק בת 15, החיים עוד לפנייך?
לא רוצה לייאש אותך- אני מכירה מישהי שהחיים שלה היו מושלמים, בחברה, במיוחד במשפחה, רוחניות, הכלללל. מושלםםם.
עד… שהגיע לחתונה.
היא חשבה שזה נורמאלי שהכל מושלם, אז היא הייתה תמימה, ולא בדקה עם מי היא מתחתנת…
ואיתו שהיא התחתנה, שזה אבא שלי, קצת…
ומאז החתונה, היא מרגישה נאחס
?????????
אה.
השפוי האמיתי, זה לא מי שלא עבר קשיים…
זה דווקא מי שעבר- והצליח!!
מכונת הלב, הקו דופק, הוא עולה יורד עולה יורד…
כשהקו ישר זה… אומר מוות…—-
ככה בחיים.
איזה מדהימהה
יא חחח ממש אני?
אהבתי את הפוסט מגניב!
ותדעי שיש לך חברה ל(לא) צרה?
Wonderful
זה לא החיים שלך מדהימים. זה את.
זו לא התגובה שלך מדהימה.
זו את.
הערת אגב.
אני כל פעם נפעמת ממך מחדש.
הבגרות שלך זה משהו מיוחד.
ולכותבת.
אני ממש, ממש מזדהה.
מרגישה גם אני כאילו אין, חיים מושלמים.
מידיי אפילו הייתי אומרת.
אני אוהבת את כולם, וכולם אוהבים אותי.
אבל לא חושבת שזה שלאחרים יש פחות ממך, מראה על חוסר שפיות…
זה קצת צרם לי…
כי סה"כ, ה נתן לך את המתנה הזו.
את החיים השלווים האלו…
לא משהו שהיה לך חלק בו….
פוסט חמוד. אבל הכותרת עצבנה אותי. את שפויה? יפה. מי שיש לה קשיים גדולים היא לא שפויה??
?
למה הבעיות שלי הן באשמתי?
ואני לא אקפוץ, לא. כי אני יושבת בכיסא גלגלים. ועכשיו כל המרחמות יגיעו הנה אני פותחת ידיים לקבל את כולן ???
סתם, רק רציתי להבהיר לך (לכותבת) שחיים מושלמים זה לא רק ממך. זה מה', תודי לו זהו.
לא, היא נראה לי התכוונה שגם היא שפויה לא רק.
קשיים מחשלים את האדם, תמיד רואים על אדם שעבר קשיים שהוא מחושל ומאוד בוגר.
אבל דווקא לכן הרבה רואים את אלו שהכל מושלם להם בחיים כתינוקיות ילדותיות או אולי מפונקות ושטותיות.
היא באה בעצם להגיד זה לא נכון!
אני גם שפויה, לא עברתי כלום בחיים שלי ואני עדיין בוגרת.
זה שאת השפויה והבוגרת אין שאלה, אבל היא גם, הבנת? היא לא תינוקית או מפונקת בגלל שהיא לא עברה כלום בחיים שלה.
טוב את האמת סתם השתפכתי, אני לא יודעת בכלל למה כותבת הפוסט התכוונה, אני אומרת לך מה שאני מרגישה.
השתפכת נכון ביותר!
בדיוק כוונתי היא.
אגב…אני מתבגרת עם כל הבעיות הרגילות סרטים, אמונה, תסביכים, כעע אבל—חחח אני שוב מנסה להתנצל על זה שאני רואה את הצד החיובי בחיים פתאום ?
זה בדיוק התזכיר שאני צריכה.
ה' דאג לי שהפוסט ששכחתי ממנו יעלה בדיוק היום!
.
אה רק אני ראש בגרבים שרואה כיסא גלגלים ולא מרחמת (תגידו שאין לי לב שוין)
אל תרחמי. אין בזה צורך.
תהיי בן אדם טוב, תעזרי במה שצריך, אבל אל תרחמי. לא תודה. אני מסתדרת מעולה בלי רחמים 🙂
תני כיף ???
??
כיף לך.
וואוו.
אמן שתמשיכי ככה כל החייםם
את מדהימה.. איזו תובנה!! תענוג!
אוף איך בא ליייי
כל כך הרבה פעמים אני פשוט רוצה לעשות ריסטרט לחיים שלי ?
כל הכבוד שאת ככה מעריכה את זה..
חמודה שאת 🙂
יום נהדר אחותי!
חחחח וואו יפה אהבתי באמן ולכולם היתה הרגשת סיפוק כזאת!~
פוסט ממש חמוד
כתוב בצורה יפה וקולחת
אבל רק רציתי להעיר- שמי שיש לו קשיים ועיניו תדיר נהפכו לממטרה ?(כמוני..) ויש לו תסביכים- זה לא אומר שהוא לא שפוי..
זה נורמלי לחלוטין!!
אממ ונורמלי גם מי שאין לה את כל זה -אין צורך להיבהל אני מכירה גם כאלו שעברו התבגרות שקטה ונעימה (הלוואי על כולנו..)
אז כל אחת שתודה לה' על המשפחה שלה ועל ההתבגרות שהיא נבחרה לעבור..