אחרי הכל, אני אוהבת אותך!

לא מה שחשבתן….?‏
היי לך,
שלום שלום,
הגיע הזמן לשים את כל הקלפים על השולחן ולכתוב כל מה שאני אני חושבת עלייך.
 

כן,כן הכל בלי צנזורים ובלי מילים שמתייפיפות ומייפות את המציאות איתך.

אני חיה איתך יומיום, קמה איתך בבוקר, נושמת אותך בצהרים וישנה איתך בלילה

פעם בהתחלה הייתי מתעצבנת עלייך, את לא חושבת לעזוב אותי מתישהו???

ככה?? להשאר איתי תמידדד? כל הזמן????? תני מרחב מחיה. קצת.

שנאתי אותך נורא. ייחלתי רק לרגע שתעופי ממני כבר ותיתני לי להיות כמו כל אחת אחרת.

* * *

לך אני חייבת את כל האיחורים שמקשטים לי את התעודה בכל סופשנה…?

את היכולת להשתחנש שעות על גבי שעות עם חברות אבל לא לשבת דקה בשיעור

על הרחפנות שלי לחפש יום שלם את הפון שלי ולמצוא אותו בסוף כבוי במקרר… (ואז אמא נאנחת: "מזל שהראש מחובר לכתפיים..")??‏

את שמפעילה בי את "כדור האש שלי" 724… (כמו שדודה חנה הכבודה אומרת..) ?‏

שגורמת לרעיונות הכי הזויים אבר בראש שלי להתממש… (וכאן אני פונה למורתי מכיתה ג' אני באמת לא אשימה שהייתי מעוללת התעלולים הראשית אצלך בכיתה..)

תודה שהכרת לי את חדר המנהלת כ"כ מקרוב שביליתי בו לפחות כמה פעמים בשבוע… (המנהלת, אני עדיין זוכרת שהיית קוראת לי "שויבבה" ואפעם לא הבנתי מזה עד שהבנתי שזה שובבה לקח שנים..)??

את מערבולת הרגשות המוזרה הזו שלרגע אני שמחה וקופצנית ועשר דקות אחר כך יכולה לבכות מהזדהות בפון עם חבירה שכואב לה משו בלב…

את היכולת לעשות מאתיים אלף דברים בדקה, אבל לא להתרכז לשניה בחומר המשמים לבגרות בהסטוריה…

אז נכון, לא תמיד קל לי איתך ולא תמיד אני שמחה בך…

אבל למדתי לקבל אותך, לאהוב אותך, לראות בך את הטוב והיפה שלך (ומבטיחה לכן שיש בה הרבה הרבה טוב…!)

ואחרי שלכלכתי עלייך כ"כ הרבה אני מרגישה חייבת להגיד עליך כמה נקודות זכות…?‏:

-את גורמת לי לעשות עם המרץ שלי גם המון דברים טובים וחשובים (אני יכולה לשבת על הכיסא ולחשוב מחשבות מעמיקות על החיים ואז פתאום לקפוץ ולהחליט שאני עושה סדר פסח בכל הבית או מעצבת את האולם לכלה יתומה או כל דבר אחר שעולה לי בראש…)

-אני בד"כ תמיד שמה לב למי שבצד ומכניסה אותה למעגל החברות (וזה בגלל שתמיד שאני מדברת אני מסתכלת לאלף מקומות אחרים ועושה עוד מאה דברים בידיים וחושבת עוד מלא מחשבות בראש…)

-אני יכולה להשתחנש שעות עם חברות ובאמת להקשיב להן מהלב, גם למה שהן לא אומרות ומפחדות להרגיש (בגלל שאת נותנת לי לשים לב לדקויות שבד"כ אחרים לא שמים אליהם לב, וגם כי אני אוהבת מאד את חברות שלי ורוצה שיהיה להן הכי טוב אבל זה כבר לא קשור…?‏)

אז רק רציתי להגיד לך שאני כבר הרבה יותר אוהבת אותך מפעם,
תודה לך,
הפרעת הקשב שלי.

(למי שלא אחזה עד עכשיו..)?‏

 
נ.ב סורי אם חפרתי לכן מידי, זה גם אחד מהתסמינים של ההפרעת קשב שלי (ADHD בשפה של הרופאים…)

אז זהו,יאללה וואייי מאוחר ואני חייבת לצאתת,מקווה שאני לא אאחר שובב?

בייביי ונשיקות ❤