הרהורים ותובנות של שקיעה

החיים עוד יעשו לך בית ספר... (אם רק תסכים ללמוד😎)

מהורהרת

📚🔢✏📗📝👨‍🎓📊🖊💼📐✂📉

למול אופק ירוק ותכלת שמיים
מבט מעורפל, חולמני
קרן שמש נוגעת בספסל השמוט
שניצב בפינת הרחוב.

דמדומים זהובים של שעת בין הערביים
נתקפים במחול רגשני
קולות המקל של הזקן הקמוט
נבלעים בחיוכו הטוב.

מגפי גומי נוגעים באספלט הקשה,
משמיעים קול חיכוך צורמני
עת מטר ניתך על אדמת הטרשים.

ילדים גועים בקולות צחוק, חסרי עול, סוחבים על גבם ילקוט אפור
מחר שוב ילכו לבית ספר,
ילמדו את המורה מהם החיים.

כי החיים הם לא משחק,
ובית ספר הוא לא החיים, אולי להפך.
וחיים רק פעם אחת,
אז צריך לשאוף למטרה, ולהנות מהדרך.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

הוסיפי את התגובה שלך:

5 תגובות
  1. שיר הרס הגב

    מחר שוב ילכו לבית ספר,
    ילמדו את המורה מהם החיים.

    וואוו.

  2. ליבי הגב

    וואו אני פשוט בלי מילים !! טרוףף!!!
    …..ורק כשהם יגמרו הם יבינו שביה"ס זה לא כל החיים!

  3. יום טוב:) הגב

    "ובית ספר הוא לא החיים"
    היידה!

    מסר יפה!

  4. דיאן הגב

    וואוווווווווו
    זה היה- מדהים!!!
    תיאורים מתוקים ו'מתוארים' כל כך טוב, התמכרתי לכל מילה!!!
    "מגפי גומי נוגעים באספלט הקשה,
    משמיעים קול חיכוך צורמני
    עת מטר ניתך על אדמת הטרשים."-😶
    קראתי את הפסקה הזאת שוב, ושוב, ועוד פעם.
    💔
    את מוכשרת.

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?