האדם מונע על פי התת מודע שלו (בפרק שש הרחבתי על כך), ולכולנו יש רצונות ודמיונות.
אשאל אתכן שאלה: מי יותר חזק הרצון או הדמיון?
כנראה שרובכן חשבתן שהרצון, אך לא. לדמיון שלנו יש כוח עצום.
לדוגמא: אדם שרוצה להפסיק להיות בטלפון כל היום מכיוון שהתמכר אליו – אם אומר לעצמו שאינו מסוגל – באמת הוא לא יצליח לחולל שינוי כי בדמיון שלו קיבע שהוא חסר יכולת.
רצון יש, אבל כשהוא מתנגש בדמיונות שליליים הכל קורס ומרימים ידיים.
אם אנחנו רוצים משהו באמת, בשניה אנו יכולים להצליח, אבל איך באמת מפנימים את זה?
אומרים לעצמינו פעם אחר פעם "אני יכול, אני יכול, אני יכול". ולא מספיק רק לדעת, יש להתחיל אח"כ שינוי אפילו קטן, נאמר להיות חמש דקות פחות בטלפון ביום.
עם הזמן הרגל נעשה טבע, ואין לזלזל במאמץ הנראה לכאורה קטן.
אדם אחד אמר לרופא: "ד"ר, אחרי הניתוח ביד אני אוכל לנגן?" הרופא אמר לו: "בטח שכן" ובחזרה האיש ענה לו: "יופי כי לפני לא ידעתי".
זה לא שמשתנים ברגע אחרי "הניתוח", אבל אם תעבדי על זה, תתאמני, כל השאר היסטוריה.
הכל אפשרי, תשני את עצמך, אל תערבבי את הסביבה בסיפור, כל אחד כותב את הסיפור שלו, תדאגי לכתוב סיפור יפה, לפחות במה שתלוי בנו, סומכת עלייך;).
2 תגובות
מאוד מאוד אהבתי!!
מאמר חזקק ומלא תובנות מועילות, אקח את זה לעצמי!
ממש מוזר איפה חלקים חמש שש ושבע?
אני בדןק העלתי אותם.