סחטיין למי שמבינה
לכל מי שהתגעגעה או שלא לשם שלי – קבלו הזדהות.
לוח השנה טוען שמחר ראש השנה, גם הרב. אני לא יודעת אם להאמין להם או שהם סתם עובדים עלי.
אבל אם נצא מנקודת הנחה שהם צודקים, אז רגע, אני אמורה להרגיש משהו.
התרגשות פחד לוידת, משהו. מסתבר שאחרי שנה של פעילות מואצת נשחקו לי הרגשות. בעצם זה המוח בכלל.
אבא אמר לי פעם שגם הרגשות מגיעים מהמוח, הלב הוא כולה משאבת דם (כולה)
אז אולי משהו איתו נדפק, אחרי הכל גם הוא ככל האיברים עובד שעות נוספות בערב החג (איזו מורה החליטה פעם שבשעת השינה פעילות המוח מואטת? אם היה מותר להישבע הייתי נשבעת שהיא טועה. או שזאת אני המיוחדת פה)
אבל כנראה שהוא לא נדפק עד הסוף, כי באיזשהוא מקום בשכל אני יודעת שאני אמורה להרגיש עצובה עכשיו, שאני לא מרגישה כלום. אבל חברה שלי אומרת שזה לא טוב להיות עצוב. אז לא צריך.
אני תוהה אם ללכת לישון או שזה סתם בזבוז זמן, אחרי הכל מחר ראש השנה ויש מלא דברים להכין. יש לי רשימת מטלות ארוכה ארוכה שה' יעזור לי ולכל עם ישראל. בין כל המטלות יש גם חשבון נפש. ממתי שאני זוכרת את עצמי אני זוכרת גם שבחודש אלול עושים חשבון נפש.
הבעיה היא שאף פעם לא גילו לי איך באמת עושים את זה. אז תמיד סמכתי על ההגיון הבריא ועל כח המחשבה והאשליה וגרמתי לעצמי להרגיש שהצלחתי, אבל השנה זה כבר לא פייק, ואני חושבת שהתבגרתי ואני כבר לא יכולה לעבוד על עצמי, אז אני לא עושה כלום וזהו. (אני כנה עכשיו אז נא להעריך)
ואם כבר כנות. שתדעו שכרגע הגעתי לשיא של הודעות 'שנה טובה וסליחה אם פגעתי בך' נרגשות. כנות מיוחדת במינה.
אגב ששמעתי אומרים שהמלך בשדה, אבל אני לא רואה אותו. לא נורא אני גם ככה לא רואה כלום. גם את עצמי לא. אני אמורה להיות עם נקיפות מצפון שהוא מחכה לי ואני לא באה? כי אני אוהבת להיות בסדר, אז אם צריך אני מסכימה גם לנאום על מצפון כשמבפנים אני קרח. קרח חם. (כי באמת מבפנים אני דם, ודם זה חם כל עוד אני לא מתה)
טוב יאללה נקסט. החום פה ממיס אותי. חם לי חם לי חם לי ה' הטוב תעזור. רק שאני יודעת שאני אמורה לבקש עכשיו גאולה משיח וכו, ושאני ממש מבזבזת הזדמנות נדירה כשאני מבקשת מזגן בחדר. אבל כל החיים שלי בזבוז אז זה באמת לא משנה.
לא, לא שהחיים שלי הם בזבוז חס ושלום, יש בהם פונטציאל עצום פשוט גם בי יש פונטציאל עצום ושני פלוסים דוחים אחד את השני (שיעור מדעים, מה שנדחף לי בין הדמיונות).
אגב דמיון, החלומות שלי הורסים אותי ובעיקר את התפילה שלי. למישהי יש רעיון להרגעה או משהו בסגנון?
ואם כבר מדברים על סגנון, פעם חשבתי שאני יודעת מה הסגנון שלי. עכשיו אני כבר לא בטוחה. בטוחה שלא. אולי פשוט אין לי סגנון והמחשבות, כמו רב או כל המחשבות שלי – מיותרות.
כנראה אני פשוט אחת כזו זורמת שנח לה עם כל סגנון שהוא. או שאני פשוט מתחלפת בהתאם לנתונים והאפשרות הראשונה נראית לי עדיפה.
אז מחר ראש השנה.
נראה באיזה סגנון הוא יהיה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
יפהפה, יפהפה
קודם כל תסכימי לי לשאול שאלה קטנה… איך היה בראש השנה?
דבר שני תדעי שאת פשוט חמודה!!
את מודעת לעצמך לגמרי.
תמיד אפשר להשתפר ולהתקדם, אל תגידי שלא, הכל אפשרי!!
רק תעשי צעד קטנטן. 'תפתחי לו פתח כחודו של מחט והוא יפתח לך כפתחו של אולם'.
מה לא שווה?? ברור שכן!!
בהצלחה מתוקה!! 3>
באיזה סגנון הוא היה?
אני התגעגעתי! ממש!
את מתוקה..
איך היה בסוף?
אוייי אימוגי אני אוהבת אותך!!!!!!!!!!!!!
את אחלה בנאדם!
איך היה?
והפוסט כתוב בצורה מתוקה ממש ממש!!
א
ה
ב
ת
י
ברמותת!
אגב, זה נכון שרגשות באות מהראש, יש שם איבר
ויש אנשים שזה גם נפגע להם, בתאונות וכאלה
גם ראש השנה שלי היה מוזר
שבועים לפני החלטי החלטה נחושה להתקדם ולעשות באמת
ואז
שבוע לפני נפגעתי בתאונה
קיצער סיכורם ראש השנה היה מיטה ואוכל?
חח חאמבינה למ אני כותבת אתזה כאן
אימוגייי?
וואו יש לך כתיבה מטריפהה!!
מעריכה את הכנות?
את ממש עממוקהה
איך היה בסוף בחג?
אוך את, את נשמה ככ.
אני מתגעגעת אלייך. והנה נגמר הסגר!
אפשר סוף סוף להפגש.
את גיבורה, מלכה שלי.
אני אוהבת אותךךךךךך. דמייני חיבוק חמוד
לכל החמודות ששאלו – תודה על ההתעניינות, היה חג מעניין. ממש.
תודה נשמות על התגובות. אוהבת אתכן
לא יודעת אם הבנתי נכון למה התכוונת אבל אם כן אז אני ממש מזדהה
בראש השנה ממש ממש ניסיתי, לא לדבר דברים בטלים ולהרגיש את קדושת היום ו…
פחות הלך בואי נאמר, הרגשתי שלא מספיק אכפת לי, שאני לא מתרגשת ולא באמת חשוב לי שהנה גזר הדין עוד רגע
אבל כמו שאמרה חברה שלך להיות עצובים זה לא באמת טוב, ושמחה פורצת את כל הגדרות הרבה יותר מהתרגשות והרהורים עמוקים ובוכיים כאלה. (לא יודעת מאיפה אבל יש לזה מקור)
אז בואי ננסה להיות בשמחה:) אולי זה יהיה יותר קל, כי מהעצבות כבר התייאשתי, לא מקדמת לכלום.
ובקשר לתפילה אז אם אני לא טועה הרבי יעץ למישהו שיש לו מחשבות זרות בתפילה לשים את האצבע וזה ממש ממקד. מניסיון!
גם רואים שהרבי בעצמו נתן דוגמא אישית לזה ולא רק אמר לאחרים, אין על הרבי שלנו!.
יאוו איזה פוסט!!
שלמות
כאילו מין פריקה כזאת
בקרוב ממש אני גם יעשה אחד כזה
…
בכל מקרה
זה מושלם!! תקשיבי את כותבת מהממם ונוגע!!
זה פשוט כאילו ואואוו
אין מיליםם
גיבורה אחת
אוהבת אותך
פשוט כותבים את המחשבות חח, ומשיח תודה על הטיפים:)
איזה פוסט!!! אחחח האדישות הזאת… אמאלה כמה מוכר.
מרגישה שאני לא מכירה את עצמי לא יודעת מה אני רוצה ,רוצה לחזור בתשובה כי ראש השנה אבל שנייה אחר כך אומרת לעצמי- למה? בואי תשארי איך שאת, כמה סטטי ככה נח….
את כותבת מדהים עם הומור שחור הורס וזה אחד הפוסטים שצריך שיהיה אפשר לשים יותר מלייק אחד!!! ❤❤
נשמה שאת
לא תשני את השם שלך בחזרה, את אימוג'י כבר לא עצוב. זהו. תנסי לשכנע את עצמך בזה
הכתיבה שלך מהממת, האישיות שלך היא פלוס אחד גדול. והחיים גם
ואם נחזור לשיעור מדעים אז תזכורת
בגרעין האטום יש מלא פרוטונים חיוביים (!) והם לא דוחים אחד את השני (כוח גרעיני בלעז, לעומת האלקטרונים עם המטען השלילי שדוחים אחד את השני, המלצה אל תהייה אלקטרון)
והפוטנציאל שלהם עצום פחות משלך.
איך היה בסוף?
ככ ככ אהבתי
את מאודז יצירתית שנונה וכנה
ואני נורא אוהבת אתזה!!!