דממה ושתיקה

מאמן אמונה

עט כחול

וישבתי וחשבתי
ש…

זה קשה
להאמין
ולהבין
שלא נבין

וצריך לשאול
ומותר לשאול
אבל אין תשובה
רק דממה
כי עכשיו
צריך לשתוק
וידום אהרון

ואני
מחכה
אולי לתשובה
למה זה טוב
שיש משפחה שיושבת ובוכה

ומבינה
שלא אבין
גם אם אתחנן
כי זה רצון ה'
שאדע לחיות עם שאלות
שאדע לחיות עם אמונה

ב. ד. ה.
הרוגי אסון מירון תשפ"א

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

יאללה תסלחי💕

בנאדם מעליב ועושה טעות ולו את סולחת- (טוב, ברור שלאחר התנצלות:))

הוסיפי את התגובה שלך:

9 תגובות
  1. ים סוער הגב

    הרגע שנגמרת ההבנה שם מתחילה האמונה!
    לגמרי.

    חיזקת אותי ילדה!
    תודה!

  2. Human הגב

    את חכמה. הלוואי כולנו היינו כמוך…

  3. .... הגב

    י'מהממת !!!
    הכתיבה שלך פשוט מיוחדת….
    שלא נדע עוד צער

  4. הגיגית הגב

    מהממם הכתיבה שלך ואת
    תודה על הפוסט הזה

  5. מיכל הגב

    כתיבה בוגרת ומלאת אמונה
    מרגישים מהכתיבה שלך שיש בתוכך אמונה חזקה ויציבה.

    ה' אוהב אותך.

  6. מישל הגב

    וואוווו
    השיר היחידי (!) שקראתי מההתחלה עד הסוף מתחילת השבוע.
    היה שווה את זה.

  7. יפוש הגב

    מסכימה עם כל מילה. אהבתי נורא (אהבתי את הפוסט, ומה שקרה זה הרבה יותר מנורא…)

  8. קרח חם הגב

    מותר לשאול?
    צריך לשאול?

    אבל כמו שכתבת אין תשובה!
    ואין את מי לשאול…

    איך מתמודדים עם החסר הזה??
    איך?? שאלות שמכרסמות מבפנים

  9. אחת הגב

    איזה יפה!!
    מרגש ונכון כל כך!!
    תודה!

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?