הולך רחוק לקצה העולם,
מחפש אחר דבר שנעלם,
חזרי אליי ממך מבקש,
אל תתני לי ליפול, להתייאש.
קומי על רגלייך, עמדי זקוף,
עכשיו את מול מראה והכל שקוף
מתחנן, שובי ממסע מהכפור,
אני יודע ששם יש רק אפור.
עומד מולך ואין לי מה לאמר,
אל תשאירי בי טעם מר,
תני לי יד ביחד נעבור,
קפצי גבוה וצאי מהבור.
עמוק בתוכי את רוצה להאיר,
בואי את החושך נגרש מהעיר.
לא לחינם הדרך קשה,
תתגברי על הכול, זה לא בושה.
3 תגובות
וואו את כותבת מהמם!!!!!
אחת שאוהבת לכתוב, זה לא מופרך שאת אוהבת. כי את כותבת כל כך יפה! עוצמתי! מרגש!!
ממש אהבתי. גם את התוכן.
גם את הכתיבה!
את מוכשרת כל כך!
אין לי מילים:)
את כותבת כלכך אמיתי ומרגשש!!
והחרוזים והתוכן בכלל…
ביג ליק!