בוגרת?

בבקשה תגידי שלא.

אלופה

שוב, קראת לי בוגרת.

ושוב, הזכרת כמה אני גדולה, עצמאית, יכולה.
ושוב, אמרת בחיוך, שאת מרגישה כאילו שוחחת עם בת 50.
ושוב, הראת כמה אני מלאה בחוכמת חיים, עצות, תובנות, לא תואמים גיל.
ושוב, קינאת בי על הדרך שאני עושה, בגיל צעיר כל כך.
ושוב, הילדה הקטנה שבי צעקה.
ושוב, היא רצתה להזכיר, כמה אני קטנה, וחסרת אונים, פגיעה.
ושוב, היא טענה, שברגש אני עוד תקועה בגיל 5.
ושוב, רציתי לצעוק לך, איך את כל התובנות, העצות, והחוכמה קיבלתי כתשלום על כל המכות שהחיים נתנו לי בדרך.
ושוב, קינאתי בך חזרה, קינאתי בילדה הצעירה שהיית, המשוחררת, חסרת צורך ועניין בדרך וצעדים.
ושוב, רציתי להסביר לך, שלא בחרתי. בבגרות הזאת, בחיים האלה.
לספר כמה אני חולמת על חיים של ילדה קטנה, טיפשה. לא מבינה, לא יודעת. ילדה.
אבל שתקתי. שוב. רק אמרתי יפה תודה, ילדה מנומסת שכמוני.
והמשכתי לחכות.
לאדם הזה, האחד,
שיצליח לראות,
את הילדה הקטנה שבי.
ולא, לעולם לא יקרא לי – בוגרת.
– – –
מוקדש באהבה לכל אותן נשים שמתכוונות לטוב, ושורטות בלי לשים לב.
לכל אלה שרוצות להחמיא, ולא יודעות שהן נתנו מכה ללב.
לכל אלה שנופלות בפח המסכה, שמחמיאות על ההצגה,
מזכירות לי שוב מה שידעתי תמיד – שאני שחקנית מצטיינת.
לכל אותם אנשים, נשים, נערות.
שרוצות לעשות טוב, דורכות על יבלת. כי איך הן ידעו…
זה התשלום על שחקנית טובה מדי. מסכה חזקה מדי.
חיים שכאלה.

אני מודה לכן על הרצון, ומתנצלת על השריטה שלי.
אוהבת אותכן… ומחכה

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

הוסיפי את התגובה שלך:

28 תגובות
  1. אילנית הגב

    אלופה יקרה!!
    אין לי מילים… את באמת אלופה!!!

    אני כבר מספיק זמן באתר, אולם עדיין לא היה פוסט שנגע בי בעוצמה שכזו. שהזדהיתי איתו עד כאב…
    עם כל מילה פה חייכתי חיוך מריר של אחת שמכירה…
    כל משפט העלה בי תחושות חזקות….

    את לא יכולה לקלוט בכלל למה גרמת לי!!!!

    גם עכשיו.
    לא נראה לי שאני מצליחה להעביר בתגובה הזו את רגשותיי.
    הם עזיות מדי בשביל לתרגם אותן בכמה אותיות.

    שומרת את הפוסט הזה.
    בעיקר בלב.

    תודה אלופה!!!!

    • אלופה הגב

      וואו.
      נראה לי אני באמת לא יכולה לקלוט…
      ולכן זה נגע בי חזק כל כך.
      שמחה שריגשתי, ומקווה שזה היה רק לטובה.
      אוהבת אותך ❤

  2. שמש בלילה הגב

    אאאאאא-. הצילו.
    כשהייתי בכיתה ח', הלכתי לרופאת עיניים. היא בודקת, ובודקת, ושעות מסתכלת על העיניים שלי ואני כבר מתחילה להלחץ. מה לא בסדר. ואז היא אומרת לאמא שלי, תלכי איתה לצילום פה בחוץ, אני רוצה להיות יותר בטוחה. אמא שלי כבר נלחצה ממש ואני רק קיוויתי שזה לא משהו גרוע מדי. אני עושה את הצילום, חוזרת לרופאה והיא מסתכלת ומוציאה כזאת אנחת רווחה שהבנו שב"ה אין לי כלום, אבל אם היה משהו זה יכול היה להיות מסוכן. אז אמא שלי שאלה אותה.
    והיא ענתה.
    היא הסתכלה על העיניים שלי וראתה שם משהו שאמור להיות אצל מבוגרים, וב"ה בצילום שהוא יותר מדיוק אין את זה אז ב"ה.
    את האמת? שתמיד ידעתי שאני בוגרת, ואז אהבתי שאומרים לי את זה, ואמרתי לעצמי ש'יוו! אפילו רואים את זה בעיניים שלי, שאני בוגרת'..
    נו, אמא שלי שואלת, מה קורה אם יש את זה אצל ילדים?
    אז הרופאה עונה, כשיש את זה לילדים, זה אומר שעוד כמה שנים אותם ילדים יהפכו לעיוורים.
    זהו. מאז שנאתי שאמרו לי שאני בוגרת, ולו רק בגלל ההבנה שכשילדה היא בוגרת, זה לאו דווקא סימן בריא. ילדה צריכה להיות ילדה, עוד יבוא יום והיא תהיה בוגרת. לא כדאי להיות בוגרת כשילדים, זה רק גורם לעיוורון.
    – – – –

    שותפות. בבקשה תראו את זה כבקשה אישית ממני, טוב? אל תנסו להיות בוגרות מדי לגילכן. עוד תתחרטו על הרגע. תהיו נערות, תהיו פשוט אתן. אל תגרמו לכן עיוורון בכוונה.
    ובדיוק כמו שאלופה כתבה… שיש לה שיחה עם אישה בת חמישים. אני פשוט אגיד לכן את האמת, אני יותר מוצאת נושאי שיחה עם אנשים שגדולים ממני בהרבה. ו..עם הכיתה פחות… ולמה? כי אני בוגרת, אולי בוגרת מדי. ולא. הייתי מוותרת בשמחה על התענוג להיות בוגרת בגיל שלי. כי זה אומר שאין לך חברות כמעט, כי כולן רדודות. זה אומר שבנות קולטות את זה ושופכות עלייך את אשר על ליבן. זה אומר שהמורות הן אלו החברות שלך. זה אומר, להתגעגע לרגע בו תוכלי לחזור להיות ילדה.. זה אומר, להגיע לגן משחקים ולרצות להתנדנד בנדנדה כי לא היית ילדה אף פעם.
    תחשבו טוב טוב לפני שאתן רוצות להיות בוגרות. כי זה לא מגניב.

    • . הגב

      סורי שנתקעתי על החלק הלא חשוב אבל הקטע הזה עם הרופא עיניים זה אמיתי?

    • לביאה שנלחמת הגב

      מעניין מה שאת כותבת
      אני מזדהה
      אני הכי כזו
      שהמורות חברות שלה
      ושהמבוגרים משתפים אותה בהכל
      ושהיא בונקר של צרות של אחרים
      ושבגלל זה היא בוגרת מידי
      ובדרך כלל אני אוהבת את זה
      אבל לפעמים , לפעמים זה עול גדול מידי
      אבל גם כשהוא גדול מידי
      אני לא רוצה לחזור להיות ילדה
      טוב לי עם הגרסא הנוכחית של עצמי
      גם אם היא גדולה עליי לפעמים.

      • שמש בלילה הגב

        לביאה.. מאחלת לך שתמיד תראי את הטוב בלהיות בוגרת, תמיד תקחי את זה למקומות טובים יותר.
        בהצלחה ענקית ענקית ענקית!

      • אלופה הגב

        וואו מזדהה.
        כן גם אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים בונקר לסודות וסיפורים של אנשים שגדולים ממני במינימום 20 שנה.
        ולפעמים סובלת מזה. ולפעמים נהנית מזה.
        זה החיים…
        שמחה לשמוע שטוב לך עם זה!
        זה שאת לא רוצה לחזור להיות ילדה – זה כבר סוג של בגרות, לדעת להשלים ולקבל את המציאות.
        מעריכה ❤

    • moshiach הגב

      אצטרף ואומר שכתבת מעניין.
      אבל, יכולת להמשיל את זה לאנשים שלא נותנים לעצמם להיות ילדים, לא לבגרות.
      בגרות היא דבר מולד, או נרכש (במידה אינדבידואלית), עם השנים.
      בגרות היא תכונת אופי רחבה מאוד, ובלתי נתנת לשינוי.
      כמו כל תכונת אופי, היא חלק מאיתנו. היא הופכת אותנו למי שאנחנו, והמיוחד בבגרות הוא אפשר לראות בעזרתה את העולם בצורה הרבה יותר רחבה.
      להוציא את הבגרות כדבר שפוגע באיכות החיים.. זה מאוד לא מדויק.
      אני מזדהה עם הפוסט מאוד מקרוב, תמיד אמרתי שהלוואי והייתי קצת פחות.. מבינה.
      ובכל זאת, הבגרות שלי לא תעוור את חיי מלראות את האור בעולם בפשטות ושמחה.
      אם אני ארצה אני אתנדנד בנדנדה, ולשלב בין עומק ובגרות לסתם לצחוק עם חברות, להכיל את זה שהן לא יבינו ובכל זאת אני ארצה בחברתן ולא דווקא בחברת המורה שלי.
      הבגרות לא חוסמת אותנו מלראות, אם רק נסכים לעצמנו להיות ילדים, אפילו רק לכמה רגעים. זו דעתי:)

      • שמש בלילה הגב

        יש במה שאת אומרת, אם כי לא עם הכל הסכמתי.
        נכון, יש כאלה שיש להם יותר את זה באופי, אבל זה לא בהכרח שהם מנצלים את זה. יש הרבה סיכויים שאם היו להם נסיבות חיים שונות הם לא היו בוגרים כל כך לגילם, בגרות היא ברוב המוחלט של המקרים מגיעה ממקרים של העבר.
        היה את הרגע הזה שהבנתי שאת עצמי אני כבר לא אוכל לשנות, ואין לי כזה דבר לחזור להיות ילדה, והשלמתי עם העניין אם כי עדיין, יש בי את הרצון לחזור לילדות.
        הרי אישה שהייתה ילדה, במובן העומקי של המילה- לא תרצה להתנדנד בנדנדה כי היא כבר עברה את זה, היא כבר קיבלה מה שהיא הייתה צריכה לקבל. אישה שלא קיבלה את זה כשהייתה קטנה בכל פעם כשתראה נדנדה תרצה להתנדנד בה.

        נכון, אני מאוד משתדלת לצחוק, ולהנות מכלום, סתם כי ה' עשה אותי ככה. אבל אי אפשר להתכחש למשהו שנמצא אצלך עמוק, עמוק, עמוק.
        איך חברה חכמה שלי אמרה? 'זה שהתבגרנו מוקדם זה תוקע אותנו בהמון דברים וזה מבאס נורא. אבל זה בדיוק מה שעוזר לנו בדברים שאנחנו עוברות בחיים. עכשיו תבחרי מה את בוחרת'.

        • אלופה הגב

          וואו כמה שאני מסכימה איתך, וכמה שאני מעריכה על זה שהצלחת להגיע למקום השלם הזה…
          הזדהיתי ברמות,
          וחברה שלך באמת חכמה.
          אהבתי ממש!

      • אלופה הגב

        מסכימה איתך לגמרי!
        גם לי זה עבר בראש עכשיו, תוך כדי שקראתי תתגובות…
        בוגרת באופי זה דבר נפלא.
        להיראות, להתנהג, לדבר ולחיות כמו בן אדם בוגר לפני הזמן – פחות.
        (אני מזדהה לגמרי בקשר לחברות – כן, גם אני יילך להתנדנד על נדנדה, וליד חברות שלי אני יתנהג בצורה עוד יותר תינוקית מהן… מנצלת את הרגעים האלה עד הסוף 😉
        ולדעתי – זה חלק מהבגרות.
        היכולת לראות שיש בנות הרבה יותר בוגרות ממני, שכולנו בנות שעוברות דברים בחיים ובכל אופן נבחר לדבר ולצחוק על שטויות כי… אנחנו עדיין ילדות).
        אבל תחשבי על זה שלא לכל הבנות בגילינו יש פריווילגיה להיות תמיד עם חברות כשבא להן.
        לא כולם זוכים לחיות את הילדות…
        ועל הבגרות הזאת דיברתי.

    • אלופה הגב

      ווא נשמע סיפור מלחיץ!!
      אהבתי ממש את הנמשל… כל כך נכון.
      ואני מצטרפת לבקשה שלך, לגמרי.
      אבל תני לי להגיד לך דבר אחד:
      עם כל הבגרות, ועם כל הניסיון – אני עדיין מבלה, מדברת, וצוחקת עם חברות.
      חברות זה הדבר הכי חשוב שיש לי בחיים, המקום היחיד שאני עדיין מרשה לעצמי להוריד בגרות, להתנהג כמו ילדה…
      אל תראי את זה כמטרד. תראי את זה כהזדמנות.
      לתת לעצמך לחזור להיות קצת ילדה.
      (ובקשר לנדנדה – מזדהה בטירוף!!…
      נסי פעם אחת, מבטיחה שיהיה כיף 😉)

  3. לביאה שנלחמת הגב

    ואוו מזדהה איתך כל כךך..

    "ושוב, רציתי לצעוק לך, איך את כל התובנות, העצות, והחוכמה קיבלתי כתשלום על כל המכות שהחיים נתנו לי בדרך."

    כל כך נכון שזה מפחידד

    אנשיםםם
    להיות בוגרת זה לא בא ברגל
    זה בעקבות נסיון חיים
    לא תואם גיל
    זה פשוט תשלום ותוצאה של דברים קשים
    ומחשלים קטנים וגדולים
    שהפכו אותי
    להיות אחת שיכולה לאלף בינה
    אנשים שגדולים ממני בעשור

    • אלופה הגב

      נכון, לגמרי.
      (אני לא מזדהה, כי עדיין לא הגעתי לשלב שאני יכולה ללמד אנשים שגדולים ממני… להיפך).
      אוצ'.
      מעריכה אותך ❤

  4. moshiach הגב

    מבינה אותך כל כך…
    כתבת כנה, עד שממש יכולתי להרגיש.
    תודה לך, אלופית💛

  5. שותפה משתפת;) הגב

    אאוץ.
    זה כאב.
    💔

  6. אר"א💗 הגב

    וואו אלופית!!!
    זה פשוט מדהים בעיניי.
    כתבת כלכך יפה.
    כישרון ידוע.
    אוף שהוא יוצא על הכאב הזה.
    אני לא יודעת אם אני זאת שאמורה לבקש סליחה או זאת שאמורה להזדהות?!
    אז אני אבקש סליחה.
    כי אולי נפלתי על בנות בוגרות..
    שקטנות ממני.
    ואולי הן עבור פי שתיים ממני.
    ואני ידעתי. והערצתי.
    ואת דחית. וטענת שאין על מה.
    ואת בוגרת. סתם כך.
    אז סליחה על הכלללל
    ולהיזדהות?
    יש טעם בכלל?!

    אלופית! כשמך כן את.
    אלופהההההה
    מעריצה אותך.
    בהצלחה מהממת❣❣❣

    • אלופה הגב

      אולי גם וגם?
      אני גם מזדהה עם שתיהם,
      גם אני יכולה לדבר שעות עם ילדים שקטנים ממני בהרבה…
      ולפעמים הרבה יותר בוגרים ממני.
      אין לך מה לבקש סליחה כי לא עשית שום דבר רע.
      רק שימי לב שכשאת מדברת איתם – זה נשאר בגבול הטעם הטוב.
      אפשר לדבר לעומק, נכון, אבל גם לדעת מתי לשים תגבול, וללכת פשוט לשחק ולצחוק ביחד… להשתחרר, לתת להם אפשרות לדבר כמו שילד אמור לדבר.

  7. xgrv הגב

    אלופה בעלת המדליה של אליפות העולם בליפול ולקום,
    אני מתייחסת שניה אל הכותרת מישנה שלך, טוב?
    אמרת שבבקשה תגידו שלא…
    ואז הסברת גם למה. וזה נוגע כל כך ללב. ומיוחד. ומאלף בינה ודעת.
    אז אני יגיד לך, אלופה. שאת בוגרת. ואין מה לעשות עם זה כל כך, אבל חוץ מזה את גם לא בוגרת. והמבין יבין . ואני פשוט מנסה לשמח אותך:) שתדעי שאת גם יודעת לקחת ת’חיים בקלות כשצריך ולצחוק בקול לא בוגר בכלל, כשצריך.
    והאלה הנ"ל לא ממש מעידים שאת לא בוגרת. אם כבר אולי ההיפך.
    אבל את אמרת שזה רק מסכה, נכון?
    אז אני יאמר לך שמתחת המסיכה אני רואה ילדה. לפעמים מפוחדת ולפעמים שמחה ולפעמים… הכל.
    אבל גם הילדה הזאת, היא ילדה גדולה.
    מסקנה: כשאומרים לך שאת בוגרת לפחות אל תחשבי שזה רק כלפי חוץ כי זה כן, גם בפנים ונכון גם כלפי הילדה שמתחבאת שם. ויש קשר בין השיר למשורר.
    love u!

    • אלופה הגב

      תודה, סערונת!…
      את כל כך צודקת.
      נכון, אני בוגרת מבפנים. וגם קצת ילדה.
      ולא תמיד זה מסכה. ולפעמים זה כן.
      הכל זה חלקים שמרכיבים את הדבר הזה שנקרא: אלופה.
      (ובקשר לזה שאני יודעת לצחוק וכו' – נכון, ולפעמים גם זה בהגזמה… רצון לנצל עד הסוף את הרגעים של השחרור.
      לא רוצה שיהיה הגזמה לכאן ולכאן. רוצה איזון…)
      אבל תודה לאלוקים על כל הרגעים האלה!!
      ותודה לך על התגובה הנכונה והחמודה הזאת ❤

  8. שיר הרס הגב

    אלופה… את. את.
    סורי שאני לא מגיבה על התוכן עצמו. אבל… אפשר שאלה?
    לא חייבת לענות כמובן.
    את תמיד היית כותבת מה שעובר עלייך, או שזה מאז שהכרת את האתר?
    ו… בת כמה את באמת?

    • אלופה הגב

      היי שיר הרס!
      (ראיתי את התגובה שלך לפוסט 'סליחה', ולא הספקתי להגיב…
      אז ככה – אין לי מושג אם את מכירה אותי, ואם אני מי שאת חושבת שאני. אבל – מה זה משנה?…
      אני מבינה שזה מסעיר אותך, אבל אני לא רואה טעם לנסות להבין ולמצוא אם זה באמת אני או לא… זה היופי באתר הזה, האנונימיות שלו שמאפשרת כל כך הרבה פתיחות וכנות.
      את מסכימה איתי?…)
      ובקשר לגילי – למה זה רלוונטי?
      הפוסט הזה נכון ורלוונטי בין אם אני בת 5, 15, או 20.
      אוהבת אותך ❤

  9. תוכו רצוף אהבה הגב

    נגעת.❤️

  10. שותפה לדרך! הגב

    💛💛💛

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?