חוזרת לעצמי

כמעט שכחתי איך
גם ברגעים ההם

שהיא מרגישה שעוד רגע ותתפוצץ.
 

כואבת, הכי שבעולם.

זהו, די, היא נשברת

חייבת לסדר את הראש

ועכשיו

הלב, כבר בקושי סוחב

מרוב כאב

זהו, שופכת הכל

שוכחת את המחסומים

אבל באותו רגע, זה הכי טוב לה

ולא תתחרט.

בוכה לה את הכל

מהר, לפני שתיפול

ים של דמעות

כואבת את החיים

לא חושבת על כלום

רק פורקת, ופורקת..

והיא פה

מרגיעה

עוזרת

תומכת

הכי שבעולם

אוהו, סופסוף יכולה קצת לנשום..

קצת להרגיש..

הקלה, נשימה עמוקה..

מרגישה כבר קצת גם את עצמה

 
התגעגעה לתחושה

והכל, הכל בזכותה..