אבל מי שואל אותי?!
מכירה את זה שהלב שוקע בתוך עצמו…?
מסתבר שעכשיו אני מכירה..
בגלל רגע אחד של עצבים הכל עולה לך
והכל נראה שחור…
שונאת את ההרגשה הזו אבל מי שואל אותי?
אני שונאת שאנשים לא מקשיבים ומיד יורים
שונאת את המציאות שאני לא היחידה שפחות
שונאת לשים לב לזה שהיא שרה שירים כמו שלי
שונאת את המחשבה שאני מתרחקת מחברות שלי בגלל הקורונה…
שונאת שאני חושבת אלף פעם לפני שאני כותבת לה משו
לא, אני לא יכולה להשלים עם דברים כאלה
ואם זה נראה לך שטותי וילדותי אז…
אז את לא מי שחשבתי…
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
וואו את מדהימהה
אני מאוד משתדלת לעבוד על מידת העצבים שלי ובאותה שנייה של רגע עצבים אני אומרת לעצמי שאני שונאתת את כולםם ללא יוצא מין הכלל.. אחר כך זה כזה מה חשבתי לעצמי?!
רק שלא מבינים אותי אז מרגישים חופשי לעלות לי את העצבים ואז אני חושבת בול על מה שרשמת!
וואי
זה מהממם
הכתיבה זועקתתת
ואני מזדהה קשות!!!
וואוו, רואים את הכאב שלך בין המיליםם…
כתיבה מהממת!!!
ואי איזה כתיבה אמאלההה
אהבתי בטרוף?
מזדהה עם כל מילה!!!!
מרגישה כאילו אני כתבתי את זה?