גם לכן בא לפעמים לשכוח ולברוח מהכל?
מכירה את זה ש…
?
שאת שואלת על הכל למה?
את זה שלמה לי בעצם לחיות חיים שלא במיוחד הרצון שלי,
חיים שאני מקיימת רצון של מישהו אחר
את זה שלמה אני צריכה להרגיש במרוץ כל הזמן
ולא פשוט לשכוח מהכל
ולחיות כרצוני
לברוח.
את זה שלמה לי להיות בחברת בני אדם
כשבסופו של דבר
כולם צבועים,
חוסר אמינות מוחלט
כולם משחקים אותה משהו שהם לא
חיים בפוזה עקומה
בלי לדעת אפילו
משקרים לעצמם ולאחרים
מה יצא לי מלהיות איתם? רק להפוך לעוד מושפעת
אז כן אני עוד ילדה שלא אהבה את סדרי העולם
את זה שלכולם יש את אותם חיים
כולם הולכים לבצפר
כולם צריכים בגרות בשביל למצוא פרנסה [אה לא באמת שזה מה שיהפוך אותנו לעשירים]
כולם רודפים את השני ולפעמים התחרות פשוט שקטה.
כולם חיים כמו כולם
אפחד לא עצר וחשב שאולי זה לא בסדר
ואולי יש דרך יותר טובה לנהל את החיים שלנו
שנרגיש סיפוק
מעצמנו, לא ממשהו שהחליט איך חיי אדם אמורים להיות
[חשבתי על זה כל כך הרבה שהגעתי למחשבה
שמי זה המציא סכין ומזלג והחליט שככה הכי קל לאכול וזה מה שנורמלי? מי בכלל ניסה לחשוב על משהו יותר חכם??
אנחנו עושים הכל כמו כולם….סתם הגזמתי?]
חיים כמו רובוטים מתוכנתים!!
מחפשת אמת שתהיה אמיתית.
הכל נראה לי שקר ענק
התייאשתי מלרצות לתקן
יותר קל לברוח.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
5 תגובות
למה אני מזדהה איתך? אבאלה..
כן, מכירה
ואין לנו איך לתקן, נולדנו לעולם כזה..
גמני מיואשת.
לא ממה שהזכרת,
אבל עדיין.
והבעיה שעכשיו אני לא יכולה לברוח בגלל שאנכזו סתומה… נשארתי תקועה
כל כך מסכימההההההה!!!
במיוחד עם זה שאנשים הם צבועים ושקרנים.
וואו כמה שאני מזדהה!!!!!
זה כ"כ נכון…
אין לך מושג כמה פעמים חשבתי על כל הדברים האלה (כן כן, אפילו על הקטע עם הסכין והמזלג :))
באופי שלי אני מרדנית, לוחמת צדק, לא אוהבת להיות כמו כולן… ובשילוב של גיל ההתבגרות – בכלל.
וכן, כמה שזה קל לנו פשוט לברוח…
אבל אז חשבתי על זה שנכון, אני אולי לא יכולה לשנות את העולם (אפילו שממש הייתי רוצה להיות עכשיו שרת החינוך / הבריאות / התחבורה – ובקיצור ראשת הממשלה וגם זה לא מספיק…)
– אבל אני יכולה לשנות את עצמי! וזה כ"כ הרבה.
ולא, אני ממש ממש לא חייבת לזרום עם השיגעונות של כולם!!!
אני יכולה להחליט שאני מפסיקה לחיות בהצגה הזאת, להגיד את האמת שלי בקול ובגאווה (ותאמיני לי שהחברות, ואנשים בכללי, רק מעריכות אותי יותר…), להפסיק לשקר לעצמי, להפסיק להציג, ובקיצור כל מה שמעצבן אותי בחוץ – לשנות בתוכי.
אז כן, נכון שיותר קל לברוח. אבל יש גם אפשרות אחרת.
ולא, העולם לא הולך להשתנות מחר, ואין לי איך לשנות אותו.
אבל – לשנות את עצמי דורש אומץ, כוח רצון ואמת פנימית לא פחות ואפילו יותר מלשנות את העולם.
את נשמעת לי לוחמת צדק אמיתית, אחת שמסוגלת לזה…
בהצלחה!!!! ❤❤❤
ואי מזדהה עם הסגנון אישיות שלך
האמת שאני יותר מסתירה תמרדנות שלי ככל שאני גדלה…
והתגובה מאד במקום עם תובנה נכונה
תודה❤