זה לא באמת עוזר…
הטעם המר הזה,
של להיות צבועה.
לומר – אני בסדר.
לשאול בחיוך – מה איתך?
לברר בעדינות – את מרגישה טוב?
כשאני עצמי.
הולכת להתפקע.
הייאוש הזה,
כשאת מביטה בה,
יודעת שהמקום שלך מתחיל להיעלם,
ואין לך כוח להילחם.
הפחד הזה,
שעוד מעט ולא יישאר כלום.
ואת תפלי שבורה,
ממוטטת.
הם
הם גורמים לי להתרחק.
עוד יותר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
26 תגובות
א…
הי
למה כואב לי כל כך.
אני בסדר גמור.
רק הלב..
דורש בשלומכם.
כואב כל כך.
לי עליכם.
–
הכאב הפנימי שמסתתר מאחורי הצביעות.
?
אני רוצה לחבק אותך.
אפשר?
שולחת לך חיבוק רחוק-קרוב…
'הפחד הזה,
שעוד מעט ולא יישאר כלום.
ואת תפלי שבורה,
ממוטטת.'
איך אפשר להוכיח שהפחד זה רק פחד, ולא מחייב שיקרה באמת? ושהמקום שלך שייך לך, והוא לא נעלם??
מה יעשה לך טוב, הרגשה של חוזק ויציבות? (#עיניים כמהותתת)
אני אוהבת לקרוא פוסטים שלך.
יש לך כתיבה יפה…
❤️❤️❤️
ואני כאן, אגב.
תמיד.
ואוהבת.
?
?❤️
love_you_too#
ככה שורדים.
תכירי את התופעות.?
וזה כואב…
הזדהות עמוקההה
?
מה אני יכולה לומר
שאני מזדהה בטירוף
והכתיבה שלך כזות מתוקה ונוגעת
אני איתך ניצחון מתוק
הלוואי ולכולם יהיה כבר טוב.
❤️
תודה, בתו המנגינה.
הרבה זמן לא הזדהיתי ככה עם טקסט.
אין לי מה לומר.
לפעמים זה ככה בחיים וזה מבאס.
זה מבאס מאוד. מאוד.
א…
קשה לי לסדר את המילים..
רק אומר שאני מזדהה.
(ו..לפעמים ההתעניינות הזו באה ממקום של כמיהה עמוקה ונואשת כל כך ליחס כזה מהכיוון השני)
זה.. עצוב…?
תראי כתבתי על משהו דומה פה- (אחד מהלפעמים שם)
https://shutafotbaderech.co.il/i_m_down/%d7%95%d7%9c%d7%a4%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%9d/
ראיתי,ואפילו הגבתי לך שם אז..
תודה ששלחת את הקישור היה כייף לקרוא שוב.
❤️
ואו כן, לגמרי אני.
להגיד על זה צביעות זה קצת קשה…
אבל לענות לאחרים שאני מרגישה מעולה כשאני בתוך הלב שבורה ומדוכאת- רגיל אצלי.
לשאול אחרים בשלומם ולהיות הבנאדם ההוא שתמיד שם ומקשיב אבל לא משתף- רגיל אצלי.
מקשיבה לכולם אבל לא לא רוצה שיקשיבו לי
כי אני מפחדת שישברו לי שוב אמון. או כי מפחדת לגלות כמה אני חלשה..לאדעת
מזדהה עם כל מילה?
זה כל כך קשוח… 🙁
מזדהה3>
הלוואי ולא היית צריכה להזדהות עם זה?
אוף זה נראה שקשה לך… אני מקווה שתהיי בסדר❤️
אני גם מקווה…. כל כך…
תודה שאת דואגת לי ❤️
לא יודעת עוד כמה פעמים אני אקרא את זה, ולא אמצא מילים.
זה… זה עצוב.
וזה כואב.
ואני כל כך מזדהה, וכל כך לא.
(לא מצליחה לבטא את הרגש, ואותי.
טוב שאת לא רואה אותי עכשיו…)
מאמוש?