הלוואי ויכולתי.
אני רוצה
להיות איתך, ילדה
להרים לך את הראש
ולתת לך לשתוק.
אני רוצה
ללטף אותך, ילדה
לעטוף לך את הגב
ולתת לך לנשום.
אני רוצה
לחבק אותך, ילדה
להחזיק לך את היד
ולתת לך לבכות.
למה אנחנו רחוקות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
44 תגובות
אייהה
הדמעות פה
את יכולה לבכות, ילדה.
הלוואי ומישהו יכול היה להיות לידך..
איזה מהממת את!
❤
גם את, בייגל.
תודה..
למה באמת??????????
עצוב כל כךךךך
את מביעה את עצמךךך כל כךךך יפהההההההההההה
זה עצוב. כן.
אוף.
תודה, ויקי.
אני מרגישה את זה כל כך הרבה פעמים.. עד שבאלי לקחת מונית עד לחברה..
למה? כי ככה הכי נכון, כנראה.. ה' יודע מה הוא עושה.
כתבת נוגע ויפה:)
במחשבה שניה, מקדישה אתזה גם לעצמי. בעיקר את השורה האחרונה. עם סימן שאלה עמוק ונוקב.
אוי, כל כך ככה.
ואת צודקת.. כנראה שה' רצה שהיא תהיה לבד ברגעים האלו. אבל אוף, זה קשה. לה, וגם לי.
אני גם כן מקדישה לך את זה, למרות שאני לא מכירה אותך.
גם אני רוצה, כל כך.
אני עוד רגע בוכה פה.
גרמת לי שוב להתגעגע.
אגב כתיבה מהממת.
יהלום..
את יכולה לבכות. באמת.
וסליחה אם הכאבתי מדי..
שיר נוגע.
כתבת אותו יפה כל כך- – –
תודה, שין.
למההה??????
❤❤❤
לוב יווו
?
אוייש ממיס לגמרי.
איזו מתוקה את.
אולי לפחות את יכולה להעביר לה את הרגשות. גם אם זה לא ע״י ביטוי גופני.
תודה, בת מוזרה.
ו.. כן. מנסה.
אבל זה לא אותו דבר בכלל.
את. לא נורמלית. זה היה כמו ליטוף ובום ללב ביחד.. אההה.
וגם אני, כל כך רוצה לפעמים! רוצה וצריכה. אפילו רק להסתכל לך בעיניים, אם הייתה אפשרות כזו.. הלוואי.
היה לי עצוב קצת בבוקר, וכשקראתי (ולא יכולתי עדיין להגיב) עברה בי צמרמורת. אפשר להקדיש לך את זה? פשוט דורש.
נ.ב. גם לי יש שיר על זה. וכל הכבוד על התעוזה, ותודה על השיר הזה, מתוקה שלי.
נ.נ.ב. מה יהיה, ילדונת?
ריבוע. מתוקה שלי.
מה היה יותר, ליטוף או בום?
ו..מוקדש לך..
להסתכל לך בעיניים. הה. הלוואי ויכולתי רק להסתכל לך בהן לפעמים. הלוואי וגם את היית יכולה.
את מקדישה לי את זה?..
תודה..
כל כך מתוק מצידך.
ועצוב לי שהיה לך עצוב, ילדה.
נ.ב: זה באמת דרש אומץ קצת. לכן גם העליתי את זה תחת השם הזה..
ובאהבה.
נ.נ.ב: יהיה טוב. בעזרת השם.
נ.נ.נ.ב: שתינו נשמות חסומות שכאלו. ובנוסף לקילומטרים..
אוף, ריבוע.
עצוב גם לי קצת.
אבל.. אנחנו נרשה, מתישהו.
יהיה טוב. אי"ה.
יהיה טוב?
יהיה טוב..
אוף, יהיה…
אני מאמינה בזה ואפילו רואה אותו באופק אבל.. זה רחוק ממני. אני רחוקה. אוף. סליחה שזה סתם לא קשור עכשיו.. פשוט קשה לי.
נ.נ.נ.ב. את לא, ואני לא מרשה לך להגיד את זה. זה לא נכון.
ואם ירצה השם, הכל יכול להיות.
נ.נ.נ.ב. השאלה רטורית למדי.. אבל מה שעצוב פה שהבעיה היא לא רק הקילומטרים. יש גם נשמה חסומה אחת עם מסך ומסיכה על הפנים והבפנים. והיא לא את, אם חשבת. ועכשיו גם עצוב לי.
את רגישה.
זה תכונה מושלמת
את מתוקה
הלוואי שחברה שלך תקרא את זה עכשיו
ותרגיש
כמה את אוהבת אותה
#?_
תודה, חרמש.
מתוקה בעצמך.
הלוואי, באמת…
וואו.
למה באמת?
כתיבה מטורפת.
כי…
אני לא יודעת.
תודה, כוכבה.
כן ואני מורר אהבתי לאמא שלי
איזו חמודה את!
תקדישי לה.
גם אני רוצה להיות איתך, מהממת.
פרפר, את מתוקה.
מרגישה שכתבת את זה לי, משומה..?
יכול להיות?
אם כן, אז-❤️
ריגשת אותי.
וגם אני רוצה להיות תמיד קרובה..
כן, בטוש.
כן.
אני מקדישה לך את זה, שוב.
ו..?
מהממת שאת. מגיע לך.
אוהבת אותך..
למה זה כל כך מרגש אותי.
למה זה כל כך נוגע לי בלב.
למה אנחנו רחוקות.
באמת למה.
אין לי תשובה, חיימשלחיימשלי.
באמת שלא.
ו.. אני שמחה שנגע בך. מקווה שקצת-קצת עשה טוב..
דיייייי
אוף אני גם רוצה לעזור לך ושתעזרי לי במקרה הצורך
לא יודעת למה נגעת בי
אוהבתותך נשמה
אוי, את מתוקה.
אני.. שמחה שנגע בך.
אחחח כואב ויפה!
נוגע בפנים
סליחה שהכאבתי..
ואני שמחה שנגע בך. מקווה שלא כואב מדי.
ו..תודה..
אני..
אוף.
אוריה.
אוף…
אבל יהיה טוב. בעזרת השם.
בקרוב.
ומוקדש לך, למרות שאני לא מכירה אותך.
(מעניין אותי אם תראי את זה)
אבל..
איך את יכולה בכלל להקדיש דבר כזה למישהי שאת לא מכירה?
זה קצת.. אוף.
למה אנחנו רחוקות, למה.
איה
אוף
כואב
דמעות.
למה באמת, יעל.
אוף.
סליחה שהכאבתי..
ותבכי. תתני לעצמך קצת.
מושלם לי מידי. כואבב. אהבתי
תודה, אגם.
ו..סליחה שהכאבתי..