מנסיוני האישי בלבד!!!
מוצאת את עצמי שוב
כועסת על עצמי וכאובה
יושבת על אדן החלון
מביטה אל עבר הרחוב
עולם כמנהגו נוהג
ורק אני סגורה בתוך חדרי
מפחדת לצאת אל העולם הפתוח
מפחדת להפגש עם אותם אנשים רעים שפגעו בי
שהרסו אותי
ששברו אותי לחתיכות
למה?
למה עשיתם את זה
יושבת בתוך חדרי מקופלת בתוך ידיי
ובוכה
בוכה חזק
איך אף אחד לא שם לב אלי
למה אתם כל כך עוורים
ובעיקר כועסת על ההורים
שלא שמו לב למה שקרה
שהשתנתי
שכואב לי
וכעת?
מי ירפא את כאבי?
מי יעזור לי
בא לי להעלם, לברוח
איך אני נתתי לזה לקרות
למה אני לא שמרתי על עצמי
ייסורי מצפון לעולם ישארו בתוכי
הדבר היחידי שאני יכולה לעשות
זה להזהיר אותכן
בחיים שלכן
בחיים!!!!
אל תתנו לאף אחד לפגוע בכן
תזהרו ותשמרו על עצמכן
ותמיד תקשיבו להורים
כי מה שהם אומרים הם תמיד צודקים
והם יודעים מה הכי הכי טוב לנו
אל תנסו להתחכם
ובעיקר אל תעשו דברים מאחורי הגב שלהם
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
34 תגובות
את כ"כ צודקת שזה כואב.
אולי כי הכאב כבר היה מלפני. ואולי לא.
פוסט חשוב. חשוב. חשוב.
למה ישלך יסורי מצפון?
אני מקווה שאת בסדר ואחרי הכל.
אם התכוונת למה שחשבתי.
וגם אם לא, אני אשמח לדעת שאת בסדר.
תשמרי על עצמך.
את יקרה.
אמאלה הפחדת אותי ברמה מה קרה? מה כבר יכול לקרות??
?
הצלחת להפחיד אותי
נכון נכון נכון!!
אמיתי….
אין לי מילה אחרת.
הייי
וואו זה כל כך שונה לקרוא את זה מהצד
ולראות את התגובות שלכן
אז דבר ראשון תודה רבה לאחראיות
דבר שני לשאלות שלכן
למה יש לי נקיפות מצפון:
כי לא שמרתי על עצמי וידעתי שזה לא טוב לי והלכתי ונפגעתי
racheli את חמודה מאוד
אם אני הבנתי נכון את בת 14?
לפי תגובות קודמות שלך
ואת כותבת כל כך בוגר ולעניין
אני משתדלת להיות בסדר כמה שאפשר
אבל זה קשה
ויש הרבה נפילות חלקם קלות וחלקם חזקות וכואבות כל כך
אני קצת מפחדת לכתוב מה קרה
אני לא יודעת מי נכנסת לקרוא ובאיזה גיל
אבל מעדיפה לא לפרט
אבל אני פשוט כאובה ומפוחדת
הכי מעצבן ומפחיד שקרה לי
שהתחברתי לבת אחת והייתי בקשר איתה שבוע וחצי בצאטים
ושלחתי לה את זה ודיברנו על אותו עניין ושיתפתי אותה
וכמה ימים לאחר מכן התברר שגם היא מאותם אנשים רעים
(זה היה בן שהתחזה לבת)
מאז אין לי אימון באנשים
אין לי אימון בהורים
במשפחה
בחברות
באף אחד
הצליחו לשבור לי את הלב
הצליחו לרמוס אותי להשפיל אותי
ולתקוע אותי בפינות נידחות שאף אחד לא ימצא אותי
אני כותבת את זה מכאב
אני מבטיחה
תשמרו על עצמכם
כדי שגם אתן לא תפלו חזק
ואני כבר למדתי את הלקח שלי
ויצאתי מכככככככלללללללללל הצאטים למי שזה מטריד אותה…
שאלה קטנה:
איך מוסיפים פרצופים לתגובות?
אני במחשב
תותית נשמה אז ככה:
דבר ראשון, אני לא בת 14.
עברתי את הגיל הזה מלפני כמה שנים טובות.
כנראה התבלבלת:)
וואו. נשמע שכואב לך מאד מאד.
ובצדק.
זה מטלטל לדעת דבר כזה.
אבל אני רוצה שניה להגיד לך משו:
אז הבן הזה שהתחזה לבת עשה מעשה נוראי. צודקת במאה אחוז.
אבל, למה מגיע לו הפרס הזה של לקחת לך את האמון?
זה לא מגיע לו.
וגם אם האמון שלך כרגע נשבר, וזה מובן לגמרי.
אל תישארי ככה. תקומי. תתחילי מחדש.
אני יודעת שזה נורא קל וכייף לכתוב, ובמציאות זה הרבה הרבה יותר קשה.
אבל, תחשבי שניה עם עצמך?
את לא שווה את זה?
את התשובה את אמורה לענות לעצמך עם עצמך.
המון בהצלחה.
אם משו לא ברור אני פה?
את תתני להם להרוס לך את האמון,
פליז תלכי למישהו שאת הכי מאמינה בו מהסביבה שלך,
ותשתפי,
פליז,
הוא לא יכעס עליך רוב הסיכויים,
הוא יעזור לך,
פליז תפני למישהו,
אל תתני לעצמך לא להאמין באף אחד,
זה לא פר שיהרסו לך גם את זה,
תפני למישהו, ולאט לאט תשתקמי.
וגם אם באמת לא שמרת על עצמך, אל תאשימי את עצמך, נכון שיש אנשים רעים ונכון שיכלת להיות יותר זהירה, אבל זה עדין לא אשמתך.
עוד יותר,
תשתפי מישהו
תבקשי עזרה
ופשוט לכי ללמוד איך להיות יותר זהירה.
אני אוהבת אותך,
מזדהה איתך גם לצערי,
תחזיקי את עצמך,
אל תקרסי,
שתדעי לך שממרחק של שנים מהאירוע, הכל נראה אחרת,
לאט לאט משתקמים,
לאט לאט גם מתחזקים מזה,
תאמיני לי, צמחתי מזה בצורה מטורפת
תעזרי לעצמך עכשיו, פליז
ואגב במחשב עושים אימוגי-תלחצי על מקש ימני בעכבר ותראי אפשרות של אימוגי.
תנסי לחזק את עצמך יקרה,
את לא אשמה, זה אשמת מי שפגע בך,
גם אם את לא היית מאד זהירה, זה עדין לא אשמתך,
תנסי להגיד ולספר לעצמך שאת לא אשמה, כי חבל על האנרגיות שלך שמתבזבזות על יסורי המצפון, שבד"כ לא מוצדקים, אנחנו לא יכולים לקחת את האשמה של כל העולם.
ואגב מותר לך לכעוס וחשוב גם שתכעסי זה חלק מהשלבים של עיבוד האירוע, רק תשימי לב שזה לא יותר מדי ושזה לא מפריע לך בחיים (הכעס).
ואגב מותק את כבר הרבה זמן אחרי האירוע?
כי זה לגיטימי שתרגישי ככה אם זה קרה לא מזמן,
אבל אם זה כבר קרה מזמן מזמן מזמן ואת עדין כאובה אז אולי כדאי שתנסי איכשהו לטפל בעצמך.
זה קרה לפני שלושה שבועות
אבל זה נחרט חזק
עמוק
הי מהממת אחת!!
את ממש לא צריכה להיות עם נקיפות מצפון.
זו הההההההטעות שלך.
נשמה,
את- לא- אשמה.
חחח יצא לי חרוז..
אבל ברצינות, את לא אשמה1!
זה הכי מסוכן שאת מאשימה את עצמך, לא משתפת הורים או אנשים שיכולים לעזור לך, ויש כאלה, יש.
מתחננת לטובתך תפני לקבל עזרה!
דחוף
וגם כל אלו שעברו את זה (אם הבנתי נכון מה עברת, ונראה לי שהבנתי.)- תעזרו ותבקשו עזרה!!!!!!
אסור לכן להאשים את עצמכן כי אתן לאאאאאאאאאא אשמות!!!
בהצלחה
ואת מהממת שאת מזהירה.
מדהימה.
ואגב, אני לא מבינה למה בחבד לא מזהירים מדברים כאלה.
אף אחד לא מעיז להרים את הכפפה ולהזהיר את הבנות התמימות.
אף אחד!! כמעט..
ההורים שלי כן, משום מה:)
ב,ה אני ממש מודה על זה לה'.
יש מורות שכזה מזהירות, אבל לא מסבירות ממה ו ל מ ה בדיוק.
וזו טעות חמורה. ח מ ו ר ה .
ומסוכנת.
חבל.
מקווה שמישהו טוב ירים את הכפפה,
וכן, מותר שהמידע הזה יפגום קצת בתמימות והטוהר של בנות.
מצטערת, זה העולם.
ואלה החיים.
אז איך היא אמרה- תזהרו.
באמת עוד לא הבנתי מה קרה!!
ממה להזהר??
אצלי אין בעולם מי שיספר…
מישהי, יש מצב להסבר?
להזהר מאנשים שיכולים לעשות לך רע פיזית ונפשית.
אה מאוד הבנתי
שלא יבואו אלי עם חרב(/אקדח/רימון) ושלא יעליבו אותי(/יפגעו/יקללו) , כן?
זה מה שאומר לי פיזית ונפשית
לא יותר. ולא עזר כמו כל הפעמים ששמעתי את הצירוף הזה…
״שלא תפגעי פיזית ונפשית״ גע גע גע
ניסיתי לכתוב לך תגובה יותר פתוחה וסיננו.
אני הכי בעד להגיד לך.
זה חשוב.
בת כמה את?, אפשר לשאול?
אני מציעה לך ללכת לשאול את ההורים שלך אם זה אפשרי, אל תתביישי הכי גרוע הם לא יענו לך (אולי, רוב הסיכויים שאם תבואי ותשאלי יפה אז הם כן יענו).
ואגב זה כולל גם את מה שציינת, כלומר שלא יתעללו בך פיזית (פחות אם אקדח ורימון אלא בד"כ מכות או משהו בסגנון) או רגשית\נפשית. פה ספציפית היא התכוונה נראלי לפגיעה מסוג אחר קצת, תשאלי את ההורים שלך או מישהו מבוגר אחר שאת סומכת עליו על זה.
לא סתם כתבתי ״אצלי אין בעולם מי שיספר״
אבל בסדר אני מאמינה שיום אחד עוד יהיה לי גישה לחיפוש..
תודה חברות
הי אנא אני-
אל תחפשי בגוגל,
בשביל עצמך,
את יכולה לנסות אולי לשאול חברה בוגרת, אבל חברה טובה שנראה לך שתדע לספר לך אבל שימי לב את מי את שואלת.
את יכולה גם לשאול את המורה שאת אוהבת או את היועצת,
אף פעם לא דיברו אצלכן בתיכון על מוגנות?
תשאלי את המערכת, אולי אם תזדהי וכו הם יתנו לך תשובות.
בהצלחה!
דווקא מזהירים.
התחילו יותר נכון..
'זה בידיים שלי' של בנות חבד
ממש ממש יפה ושווה לתפוס כל הזדמנות שנותנים
היה לאחרונה זום ממש חזק, הרב הסביר בצורה מאוד ברורה מה ואיך ולמה.. טוב עם זהירות והכל, אבל מה שהיה צריך הובן היטב
הוא דיבר ממש טוב, וממליצה לכל אחת להכנס ולשמוע על העניין
וואו
תותית
אני מרגישה את הכאב שלך פשוט
לא מאמינה שדבר כזה קרה כל כך קרוב><
אני רוצה לבקש ממך משהו
בבקשה, בשבילך.
תותית? לגמרי בשבילך!!
אני רוצה שתפני לאחד ההורים, או למורה.
דמות גדולה ומוסמכת מספיק שאת חושבת עליה
ותספרי לה הכל. כל מה שכתבת פה וכל מה שלא
תספרי מה היה,
תספרי את הפחד ואת הכאב,
תספרי מה יש בך עכשיו
תספרי את המצפון, את החרטה
את הבכי.
הכול.
בבקשה תותית, בשבילך
וגם אם כבר עשית את זה.. תעשי שוב.
תפרקי. כי יש לך עוד הרבה מה
וכאן זה לא מספיק. את צריכה בחי. לפרוק הכל
תותית? קוראת?
את חזקה
את בת יקרה ונדירה.
בשבילך, כדי שתשארי תמיד כזו. שלימה.
תגיבי לי מה דעתך. חשוב לי בשבילך
את יקרה?
אוף זה שלח את התגובה שלי בלי רשותי!!!
אז אני אכתוב שוב
זה קרה לפני שלושה שבועות בערך אולי טיפה יותר
אבל זה נחרט חזק ועמוק
אני לא הולכת ללימודים
כי קשה לי
ואני כן מטופלת אצל פסיכולוגית
אין לי ברירה
אני חייבת להקים את עצמי
את אלופה שאת הולכת לפסיכולוגית ושאת מקימה את עצמך, את עושה את הדבר הנכון.
שלושה שבועות זה ממש טרי,
התגובות שאת מתארת זה התגובות הכי לגיטימיות ומאפיינות את התקופה הזאת.
בהצלחה באמת בהמשך
תותית את כל כך צודקת, את לא יודעת אפילו כמה…!
וסורי שאני מנצלת את הבמה הזאת, פשוט רציתי שבנות ישימו לב לתגובה שלי…
זה בקשר לשאלה 'ישר לעניין' של העורכת חני שעלתה לפני כמה ימים… :
היו הרבה בנות שכתבו והתלוננו שהאתר ירד רמה, ושבנות כותבות כאן שטויות ותינוקי… לא ניכנס לאם זה נכון או לא נכון ובגלל מה, אבל רציתי שתקחו לצומת ליבכן שזה גורם לבנות להרגיש לא בנוח עם עצמן ולא רצויות. (כשאני למשל קראתי את התגובות האלה ממש התחלתי להרגיש רע עם עצמי שאולי כמה וכמה פוסטים שכבר העלתי כאן בעבר לא מצאו חן בעיני בנות ושאולי כולם צחקו וגיכחו על זה). זה מאוד לא נעים להרגיש בלתי רצוי… ולא משנה אם אני ב י"א, י"ב, או אחת שרק התחילה ט.
צודקת… אין מה לומר.
אני רק רוצה להגיד לך שאני מעריכה אותך על הפוסט הזה.
שבתוך הכאב שלך אכפת לך שלא יקרה את אותו דבר לאחרות.
מסכימה עם כל מילה.
תהיי חזקה אחותי.
אם את הולכת לפסיכולוגית זה צעד ממש מתקדם ואת אלופה
וזה ממש ממש חשוב שאת מזהירה כי יש בנות שיכולות ליפול בזה.. וחבל שיעברו מה שאת עוברת
אויי עוררת בי געגועים..
אני קוראת את זה ואני בוכה.
אמיתי.
גם אני עברתי ועוברת משהו דומה
לקח לי חצי שנה להחליט שאני צריכה לטפל בעצמי, לפני רק הדחקתי את זה והמשכתי כאילו כלום. כאילו לא הרגו אותי. פגעו בי. רצחו אותי.
קשה לי ברמות לשמוע שעוד בנות עוברות את זה.
אוף. אוף.
למה העולם כל כך רע???
אני אומנם רק בת 16 אבל עברתי הרבה דברים בחיים שלי, ויש לי ניסיון חיים עשיר?(אני מתלבטת אם זה טוב או לא)
השתקמתי מאז זה קרה לפני שנה בערך, אני עדיין בטיפול פסיכולוגי אבל אני בהחלט יכולה להגיד לעצמי: את גיבורה. עברת את זה. היית בנקום שאין הגבה סיכויים לקום משם, לר פיזית ולא נפשית ועכשיו את חיה קיימת ונושמת
אומנם מבחינה רוחנית זה דרדר אותי מאוד, אבל אולי גם זה יחזור יום אחד.
מה שבטוח שאת חייבת להאמין בעצמך!!!
רק את יכולה להוציא את עצמך משם.
רק את.
זה טראומה, וזה קשה ברמות.
ואני בטוחה שכל אחת חווה את זה אחרת אבל עדיין אני אומרת לך שאל תשכחי אף פעם שיום אחד את תעברי את זה.
זה פשוט יחזיק ותך כל התקופה שאת הולכת לעבור עכשיו
מחכה לעדכונים ממך?
וואו
הזדהתי נורא עם התחושות
רק שאצלי זה קצת שונה
כי אצלי זה קצת היה לא באשמתי
כל מה שעשיתי \ ועושה הכל יוצא בסוף רע (לוידת למה כזה ככה)
הגעתי למצב שבאמת!!! מכיתה ז בערך שנתיים כזה
כל שבוע שבועיים משו רע קורה
שאלוקים יעזור לי
ומקווה ממש שהוא יעזור גם לך
נשמע ממש קשה
לא, לא, לאאאא הבנתיייי על מה מדוברררררר
אוףף שלחתי לכאן תגובה מושקעת ביותר בסינית ( מסורתית!) כדי שתביני עד כמההה אינני קולטתתת על מה מדובר כאןן אבל סיננוני..?
בקיצור, חבל שהמערכת מעלה כאלו פוסטים חסרי תוחלת ומסקרנים עד אימה!?
למה אני מתחילה לדמיין לי בראש כל מיני דברים מוזרים
כמו
בא אלייך חייזר ואכל לך את האוזן בניגוד לרצונך
כלב נשך אותך ומסתבר שהוא בכלל היה עם קרניים, מה שהופף את המשיכה למסוכנת ביותר, ואף- קטלנית!
ועוד כהנה וכהנה
לסיכום- לא–הבנתי——כלוםםם מהפוסטט המוזרר הלזהההה
ומערכת פליזזז אל תסנניני שובבב
אה, ושלא תחשבו, אני תיכוניסטית למהדרין, לא איזה תינוקת שהתפלחה לה לאתרכם החמוד( בהחלט!?)
אם לא הבנת סימן שאת לא צריכה להבין
לא יודעת אם זה טוב או לא
וואו.
שיר כל כך יפה ומסר כל כך חזק.
אני אוהבת אותך, תותית.
תהיי חזקה, וגם אם את מרגישה אשמה תמיד אפשר לתקן…