מסתבר שלא
מתחרפנת
לא מסתדרת
הלחץ מטביע
אותי
שוקעת
עמוק
אל תוך המצולות
של עצמי
טבעת של חנק
מתהדקת סביבי
מקרה נוסף
שנכסף
בין שמיים לארץ
נמצאת אני
לעוף
לרוץ
רק להתרחק
מהבית
שהיה שלי
אהב וחיבק
אותי
עורף
דפק לי
חיוך הוא
מחק לי
שמחת חיי
נעלמה
כמו ליטוף
אהבה
חיבוק
לנשמה
הוא היה שם
בשבילי
לא
זה לא היה
הבית
"שלי"
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
אייישש!!
אני אוהבת תכתיבה שלך מאוודדות.
תודה. אבל זה כאוב.
כתיבה מטריפהה
אבל אוף. אני מזדהה. וזה כ"כ כואב.
כמה כאב וכמה רגש יש לך!!
מה יהיה??
איך את? בסדר יותר?
נשמע שלא טוב לך בבית בכלל וזאת הרגשה נוראית.
שמחה שלפחות פרקת קצת בכתיבה, וטיקאל אם את מרגישה שאת כבר לא מצליחה לבד, בבקשה תשתפי, טוב??
טפוו איזה כתיבה הורגתת
בהצלחה ילדה שתמצאי תבית "שלך".
איה איה.
אוף לאאא. פשוט כאב לי.
זה עצוב נורא. מבינה אותך כל כך כל כך.
Tickal, את לא נורמלית, כמה כאב ורגש מרגישים בכתיבה שלך וואו.
מה איתך עכשיו נשמה?
בבקשה תזכרי שעוד יהיה טוב. בעז״ה את תוכלי למצוא ולבנות את הבית שלך בעצמיך ובאמת.
אוהבת מלא.❤️
טיקאל, איפה את?!
למה את כבר לא מגיבה
מהממת, אוף קשה לי לשמוע שקשה לך… את כל כך נשמה ??
סליחה על התגובה המבולבלת…
כואב לשמוע שאת כאובה כל כך…
ממ למה לא ראיתי תפוסט הזה?!
איך את עכשיו? באמת.
להיות מעצבנת זה הגיל וכו? אבל זה תכלס נכון.. למרות שיש רמות בקיצוניות 😉 ..
אוהבת אותך 3>