לא רוצה לכתוב בשם הרגיל שלי
?
אני עושה מה שבא לי לרוב
ואפשר גם לומר שתמיד
ואפשר לכער את הכל ולומר
שלפעמים פשוט בא לי טוב
ולפעמים אני קוברת את המחר,
המחר הקדוש הטהור בעפר.
ובלילה אתמול
ראיתי תלולית
ועוד תלולית.
שכבתי במיטה,
וראיתי שוחות
מלאות בקדושה מתה.
ראיתי מצבות
ראיתי בורות
ראיתי לב שהוא בית קברות
אני – לא – רוצה – עתיד – כזה
הצילו
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
"ראיתי לב שהוא בית קברות".
אבאלה, צמרמורת.
למה אני מזדהה??
אייי זה היה מצמרר…
וואי אין לי מושג מי את אבל את כותבת מדהים❣
לפעמים אני קוברת את המחר,
המחר הקדוש הטהור בעפר.
ולמה שהוא. אני עכשיו יושבת מצומררת.
וקר לי. וחם לי. ואני רוצה לחבק אותך וללחוש"יהיה טוב"
מבטיחה.
אלוקים, למה יש אנשים שכותבים כל כך יפה וכואב??
"לב שהוא בית קברות", רק-ביקשתי-לנשום.
אני – לא – רוצה – עתיד – כזה
הצילו
אם תרצי תצליחי!
כתיבה מושיתת
אני – לא – רוצה – עתיד – כזה
הייתי מוסיפה לשורה הזאת עוד מאה סימני קריאה.
הפוסט מדהים והשורה הזאת פשוט תפסה אותי,
היא הפחד הכי גדול שלי.
אלוקים, תעזור לי!!
אין לי כבר כוח
מווודייייי!
אין לך עתיד כזה.
על מילתי.
אוהבת.
❤❤❤
הצילו וואו.
הוא היה מפחיד.
??
פעם ראיתי בית קברות.
היה שם מצבות, הרבה מצבות.
עדות לימים טובים , לחיות שפיעמה.
זה היה מראה מדכא כל הלבן לבן הזה מוטח באדמה המתפוררת.
ופתאום בין האבנים והמצבות ראיתי גבעול מזדקר, דשא מתעקש על צמיחה.
#איזה_לא_מנחמת_אני
אין לי מה להגיד לך פשוט אין אבל לשתוק על *זה* לא יכלתי
אייה.
מה זה הדימוי הזה?
הכנסת אותי לאווירה של בית קברות,וקברים דוממים.
שניה מחזירה לעצמי את הנשימה.
נשמה,אם את לא רוצה עתיד כזה.
לא יהיה לך עתיד כזה,בוודאות.
אם את מוכנה להלחם בציפורניים,שאולי ישברו מכאב
אבל לא תכנעי,זה לא יקרה.
אני כותבת לך את זה,רק בגלל ההזדהות העמוקה שלי.
הכאב ששיכתבת שם הוא התאום של הכאב שלי,נעים להכיר.
בואי תלחמי איתי,נעמוד שתינו חזקות אל מול הרוח שגם היא תכנע בסוף.
אוהבת אותך המון?
אז מה אם אני לא מכירה אותך.