חיים של מוות

נמאס לי

עני/ה

אם להגדיר את זה ככה: אפשר לומר שהמוות הוא חלק מהחיים שלי.

לפעמים אני מנסה לשכנע את עצמי, שההלוויה שלי מתעכבת, שעוד לא קברו את התקווה הקלושה שלי תחת שכבות של אדמה.

אני חווה את המוות כל יום – אם אפשר לקרוא לזה ככה, במילים של רגש ותחושה – לפעמים אני תוהה, האם הכאב לא נפסק עם המוות? האם אני לא אמורה להרגיש חופשייה? ולמה שוב יש לי דמעות, האם גופות לא אמורות לבכות, האם הן לא קרות וחסרות תחושה.
אולי אני מתה, אבל במקום להגיע לגן עדן, אני עוברת שוב ושוב את שבעת מדורי הגהינום.

אני מתה כשאני לא יכולה לחזור הבייתה, כי נגמר הכסף ברב-קו ובארנק אין אפילו 10 אגורות, אני מתה מרעב כשאני עוברת ליד פיצה מהדרין אבל לא יכולה לקנות אפילו זית, אני מתה, כשאני לא יכולה לשלם אפילו 5 שקל בשביל מסיבת כיתה ומתה שוב מבושה כשהבנות האחראיות לא מבינות איך כל יום מחדש אני שוכחת את הכסף בבית, אני מתה כי אני משקרת וכי גם אני יודעת שנמאס להן לרדוף אחרי. אני מתה כשאני עובדת כמו חמור, אבל בסוף נותנת את הכסף להורים שלי כדי שלא ינתקו לנו את החשמל וכדי לקנות לחם.
אני בטוחה שיש לי הרבה יותר נשמות מאשר לחתולה שתוקעת בי עיניים מהקצה השני של הרחוב.
בעצם איזה נשמה בראש שלי? סתם איזה פיסת התלבשות עלובה שמנשימה אותי עצמונית.

היום אני מציינת 17 שנים לחיים המתים שלי.
לבנתיים נראה שאלוקים שם למעלה חושב שמגניב לראות אותי סובלת. או שהוא לא שם לב שצינור השפע שלי סתום. כי למי אכפת ממני בכלל.

ולמה קול קטן עוד לוחש לי חלום על טירה וורודה עם המוני משחקים. וחתונה מפוארת עם תזמורת של 7 כלים. וכל החסכים שחשבתי שכבר שכחתי אותם והיום אני משמרת אותם במסווה של 'לילדים שלי יהיה'.
וכל יום להתאכזב מחדש וזה כבר בלתי נסבל……
אבל יום אחד, יום אחד אני אטבול בערימות זהב.
ואקום לתחיה.
מבטיחה.

שמרי במחברת

לא רשומה עדיין? הרשמי

עוד באותו נושא:

כל הדיאטות..

שומנים …עודף של שומן ….אני מכירה את כל סוגי הדיאטות האפשריות, ניסיתי את רובן, לא החזקתי מעמד.. יחסית אני לא נראית שמנה אבל ליד אחיות שלי כן אנחנו 3 בנות רצוף אני ה2. אמא שלי תמיד

די לדאונים! \1

וגם אם אין קצת מצברוח, זו לא סיבה להסתגר מהעולם ולהיות מוזרה.

הוסיפי את התגובה שלך:

32 תגובות
  1. חסי הגב

    וואו וואו וואו
    זה כלכך כואב
    ומהלב וקשה

    ואת מדהימה וזה קשה ועצוב ברמות

    הלוואי שכבר תראי את זה בעיני בשר נאו.
    גלות נוראית אופ.

    אם רק היה לי איך לעזור לך. הלוואי.

  2. מושקא הגב

    הלוואי שהייתי יכולה להעביר לך כסף למה שתרצי

    ככה שיהיה לך. ורק לך.

    ורק תכתבי אם אני יכולה איכשהו לעזור

    את נשמעת מהממת ממש.

  3. שלוואן הגב

    מדהימה אחת!!!
    איך כאבתי איתך!!!!!!
    אבל יקרה, אל תפסיקי לקוות. יום אחד זה יקרה ואת עוד תצחקי על איך שהרגשתי בעבר.
    תתפללי המון על זה, כי גם אם כרגע ה' אומר לך לא, יום אחד התפילות יועילו.
    ועוד משהו, אני יודעת שזה קשה, אבל כרגע בגיל שלך, אין שום בושה בלומר לחברות, המצב הכלכלי אצלנו בבית לא טוב בכלל. וקשה לי להוציא מההורים שלי כסף.

    בכל אופן, מאחלת לך המון שפע!!
    ושתקבלי אותו כמה שיותר מהר.

    • מושקא הגב

      (מקווה שאת לא נתקלת במצב כזה.

      לפשוט יד ולהודות שאין לך כסף לכלום. זה אחד הדברים המדהימים והמביכים עלי אדמות. )

      ומעניין אותי מי צוחק על זה שהוא רעב ברמות וגיבור על

      • שלוואן הגב

        מושקא יקרה!
        בהתחלה הוספתי שם קטע, אבל בסוף הורדתי אותו!
        גם לנו היה תקופה של קושי כלכלי בבית. ובאותו זמן חברות שלי החליטו לחגוג בכל מיני מסיבות בכיתה (חוץ ממה שהתיכון דרש במילא) היה לי קשה בטירוף, אבל כן, אמרתי שלא כל משפחה מסוגלת לעמוד בהוצאות כלכליות כאלה, גם אם מדובר ב10₪.. תחשבו על משפחה בלי עין הרע שכל ילד בה צריך 10₪ פעם בשבוע… חברות שלי בהתחלה כעסו, אבל בסוף הבינו! (הייתי אז בכיתה ט' סתם לידע כללי).
        ובקשר ללצחוק. גם אני הייתי בטוחה כל מיני פעמים בחיים שזה סוף העולם בשבילי. וה' ישמור מה יהיה עכשיו. (ואני מדברת איתך על דברים חמורים באמת!).
        כיום שאני מסתכלת על זה במבט לאחור אני צוחקת על עצמי. נכון שהיה קשה, אפילו קשה מאוווד! אבל מותר לצחוק גם אם העבר כואב. והוא כואב!
        צחוק לא מפחית מעוצמת הכאב, הוא עוזר לנו להתגבר עליו.

  4. פרווה הגב

    מדהימה שאת!!!!!!!!
    קשה נורא!!!
    הלוואי ויכולתי לעזור לך.
    הלוואי.

  5. טל הגב

    כתיבה מטורפת, הייתי חייב לומר

    וכמו שאמרו לפני- אם רק אפשר לעזור במשו

  6. שמש הגב

    וואו זו התמודדות שאני אפילו לא יכולה לדמיין מה שבטוח הוא שאת גיבורה ויש לך כל כך הרבה כוחות, את חיה ממש הרבה יותר מכל מי שההורים שלה נותנים ונותנים ושוב נותנים

  7. מוש הגב

    את מדהימה.
    אין לי מושג מה שמך האמיתי, אבל התואר 'עני/ה' שהצמדת לעצמך בראשית הפוסט- אינו תואם לך.
    בכלל.
    לא משנה מה רמת המינוס אצלכם בבית, את לא עניה.
    יש לך, בתוכך, הרבה יותר מלסתם אדם בעל רכב חדיש.
    את, מדהימה שכמוך, קמה ועובדת.
    קמה ומתמודדת.
    קמה, לא שוקעת בבוץ.
    הולכת לבית הספר. חיה. נושמת. נאחזת בחיים בכוחות אחרונים לעיתים.
    את פה, איתנו.
    נכון, הסבל שאת מתארת הוא קשה מנשוא.
    הוא ענק, הרבה הרבה יותר ממה שבת 17 יכולה לשאת, כי גם מבוגרים מתקשים לעמוד בקושי שכזה, וראיה לכך שאת עוזרת להורייך להתמודד….
    ועם זאת, חשבי כמה כח טמון בך, יקרה.
    כמה רצון לחיים.
    רצון לחיים מאושרים. טובים. אמיתיים.
    את רוצה מציאות שונה, ואת מתפללת ומייחלת לשעה בה זה יקרה.
    ובעז"ה, יבוא יום ואת תקימי את ביתך, תעבדי למחייתך, תפרנסי- את ובעלך בעז"ה- את ילדייך ותמלאי את כל צרככם.
    ובנתיים, המשיכי להיאחז בחיים. בחיים הפנימיים שאני כ"כ מאמינה שקיימים בך.
    חזקי עצמך והעצימי את העשירות הפנימית שבך, שאותה- איש לא יוכל לקחת ממך לעולם. צאי קצת, תבלי עם חברות. לא כל יציאה מוכרחה לעלות כסף…
    מצאי לעצמך דמות מבוגרת לשתף אותה במה שמתרחש אצלך בלב, אני בטוחה שזה יקל עלייך מאוד.
    וזכרי, כמה שלפעמים מרגיש לנו שהחור השחור בו אנו נמצאים הוא לעולמי עולמים- הוא לא.
    הוא ישתנה, יתבהר.
    ומה שיקרה איתך- תלוי בך. במציאת הכוחות שתגלי בעצמך.
    את נדירה, מעצם זה שהקב"ה שלח אלייך כזה נסיון, ומהעוצמות שאני שומעת במילותייך פה, על אף שלך זה נשמע כחולשה…
    בהצלחה יקרה❤

    • מישהי הגב

      כלכך צודקת. מזדהה עם כל מילה שכתבת.
      את נשמעת ילדה מדהימה עם עוצמות! תנצלי אותם! לא הכל תלוי בכסף… תהני המון מהשנים האלה גם אם יש בהם קשיים:)

    • מתאמנת על החיים הגב

      מוש את כל כך צודקת
      עני ועשיר זה לא רק כסף
      ונכון שכשצריך אז צריך.. ולא משנה כמה את עשירה ברוחך
      אבל.. עצם זה שאת מסתכלת על עצמך כעשירה, כיכולה, כגיבורה, נותנת לך את הכל לומר "קטן עליי"!! אני יכולה על זה..
      וגם לחשוב מה זה נותן לי? מה ההתמודדות שלי תורמת לי לחיים? רגישות? התחשבות? שימת לב? בטוחה שתמצאי משהו..
      ולא לשכוח להמשיך לבקש
      ה' כמה לתפילותינו והוא רוצה לתת לנו
      למה זה עדיין מתעכב?! לא יודעת, אבל זה כמו ה"פחות מדקה" של האוטובוס, עוד טיפ טיפה וזה מגיע

  8. בורדו הגב

    וואוו,
    אני עוצרת רגע,
    מרגישה כאב עמוק, תהומי.
    רוצה רק להניח יד על הכתף שלך ולהבטיח לך שיום יבוא בעז"ה ויהיה לך רק טוב..
    את נגעת לי, אוהו כמה נגעת,
    "היום אני מציינת 17 שנים לחיים המתים שלי.
    לבנתיים נראה שאלוקים שם למעלה חושב שמגניב לראות אותי סובלת. או שהוא לא שם לב שצינור השפע שלי סתום. כי למי אכפת ממני בכלל."
    מתנצלת, אבל הלב שלי בוכה, חזק. חזק.
    אני איתך, באמת. מרגישה אותך.
    שאלת למי אכפת ממך, אז תדעי- שלי אכפת ממך, באמת באמת, כבשת בי משהו.
    אני מחכה, מחכה ליום שבו בעז"ה תעלי פוסט, שתאמרי לי,
    שנשאר לך רק לשמוח:)
    איתך, באמת.

  9. מחבקת הגב

    דבר ראשון המון מזל טוב!!!! דבר שני את פשוט לא מתארת לעצמך כמה קשה וכואב ועצוב היה לי לקרוא את זה. גם אני באותה סיטואציה… אני מצדיעה לך שאת בכלל מסוגלת לדבר עליה, כי לי אפילו רק לחשוב זה קשה. את גיבורה ומדהימה ואני שולחת לך חיבוק ענק!!! אבל בקשר למצב עצמו – יואו אוף. הייתי רוצה לדבר איתך בפרטי. בכל מקרה, תשארי חזקה ותמיד תזכרי שהחיים יפים למרות הקושי. בין כסף לאהבה אני בוחרת אהבה. לא כל מי שיש לו כסף מאושר. זה סופר קשה, ושתינו יודעות את זה מדי טוב, אבל לפחות תנסי. תמצאי מה הטוב בלי קשר לכסף שיש או אין. מעריכה ואוהבת ונגעת בי ממש!!!

  10. סול הגב

    חיבוק ענק ענק ענק ענק
    ❤️

  11. מישהי הגב

    נתת לי פרופורציות,
    אני מתוסכלת שיא שכבר שנה שלמה אני עובדת ומסבסדת את עצמי, קונה לעצמי הכל מגומיות לשיער ועד לנעלים, משלמת בעצמי על טיפולים רגשיים וחוסכת כסף לגשר לשיינים. וכל הזמן אני לא מפסיקה להתמרמר אבל מה שכתבת פתאום הראה לי שוואלה זה לא הכי גרוע בעולם,

  12. צבעים הגב

    אין לי מילים. זאת אומרת יש לי מדיי הרבה מילים ואני פוחדת להשמיע אותן.
    כנראה בגלל שאני לא מתנסית בנסיון הזה מפחיד לי להגיד משהו. רק מתארת לעצמי כמה זה קשה ויודעת שזה קשה פי מיליון ויותר. זה קשור לכל פיפס בחיי היומיום ומטריף את הדעת.
    יקרה בהצלחה לך!! אנשים גדולים העדיפו לחוות את נסיון העוני מאשר את נסיון העושר

  13. עדינה הגב

    וואווו מרגש ומרטיט .
    לבכות!!!!!!!!!!!!!!!!
    אני מאחלת לך רק טוב מעכשיו!!!!!!!!
    מזל טוב

  14. רחלי הגב

    ווואוייי איזה מרגש ועצוב

  15. כוכב הצפון הגב

    את צעירה!
    את חזקה!
    יש לך יכולות!
    את מסוגלת לבנות את עצמך בצורה איתנה יותר מהמצב של משפחתך כעת.
    תשימי לנגד עינייך מטרה כזו.
    תשקיעי – בלימודים, בפיתוח האישיות – אלה דברים שיקדמו אותך בעתיד.
    תשתמשי בלהט הנעורים!!!
    תאמיני שאת מסוגלת!
    תקפצי על הזדמנויות!
    ממליצה שאל תתקבעי על מקצוע "רגיל" לעתיד כמו מורה.
    ותגיעי בעזרת ה' למחוז חפצך, למקום שלווה, למצב שבו הכסף לא יטריד אותך.
    תעקפי את כולם!
    מאחלת לך כבר להיות בקרוב בצד של אלה שביכולתם לתת.

    ודבר אחרון: אומרים שסגולה לעושר – לתת צדקה! כן כן.

  16. מיכל הגב

    וואווו. פשוט שפכת פה אותך האמיתי וזה כזה נוגע ללב האמיתיות שלך…
    אין לי יומלדת ושום דבר אבל ברכה של חברה זה גם משו ואני מברכת אותך שתזכו לצאת משם ומהר!! בנס או ניסים הכי גדולים שאפשר!!!
    אוהבת אותך המון אפילו שאני לא מכירה אותך בפנים:-*

  17. חניל'ה הגב

    "על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת"
    הרבי אומר שמשנה זו שייכת לכולם,
    גם מי שחי בעל כרחו, שלא טוב לא והוא רוצה למות,
    וגם למי שטוב לו ככ והוא מת בעל כרחו- שלא ברצונו.
    ואיך זה קשור לכולנו?
    הנשמה שלנו לפני ירידתה לעולם לא רצתה בזה! רצתה להשאר למעלה ולהנות בגן עדן, אך ירדה בעל כרחה.
    ואז, כשמגיע הזמן שהנשמה צריכה לחזור להקב"ה, הנשמה לא רוצה לעזוב את עוה"ז, כי היא עושה פה דברים שאי אפשר לעשות למעלה.
    צריך להתמקד בזה, יש בתוכנו נשמה, יש לנו תפקיד!
    סתם הזכיר לי 😊

  18. מתפללת הגב

    שלום וברכה,
    כואב לקרוא ולהיזכר בימים קשים שעברתי בדומה למה שאת מתארת. ניתוק טלפון, חשמל ומים. שלא לדבר על אפשרות לחגוג יום הולדת. המתח בבית היה קשה מנשוא. הוצאות לפועל שמדפקים על הדלת והם בריונים ומפחידים מאוד. אני זוכרת שהייתי בשנים הראשונות של היסודי והיה טיול שעלה 30 שח. הבאתי צ'ק והוא חזר. קראו לי למזכירות. הייתי צעירה מאוד (פחות מגיל 10) אבל הבנתי שזה משהו לא נעים. לא היו לי עפרונות ומכשירי כתיבה והיתה לי חברה שהביאה לי, כי תמיד אמרתי ששכחתי. כל חופשת קיץ דאגתי וחשבתי איך יקנו לי ספרי לימוד וכלי כתיבה.
    האחים והאחיות הגדולים, עשו בייביסיטר, סדרו ספרים בישיבה, שטפו רצפה בזאל והביאו את הכסף להורים כדי שיהי'ה לנו לחם.

    אני לא יודעת אם חברות שלי ידעו והשכילו להבין. זכור לי שהתביישתי מאוד ולא שיתפתי.
    כעסתי על כל העולם כולל על מי שברא אותו והיה בהחלט לא פשוט.

    כיום אני קרובה לגיל ארבעים וב"ה המשפחה הפרטית שלי לא חווה את הקושי ולו במקצת.

    אבל… בזכות זה, הפכתי לאדם רגיש במיוחד כלפי הזולת ובעל הבנה שלרבים ההבנה הזאת חסרה.
    למה ה' בחר בדרך זו להנחיל לי את ההבנה הזו, אין לי תשובה אבל מודה לו מכל הלב שיש בי הרגישות והאכפתיות.

    תנסי לחשוב על מישהי לשתף אולי מורה קרובה או מישהו מבוגר אחר במטרה שיציעו לך עבודה. לא ממקום מסכן אלא ממקום שתעבדי ויהי'ה לך כסף משלך. אנשים לא תמיד יודעים לזהות מצבים וברור לי, שכשיגלו, יעזרו מיד. יותר ממה שאת חושבת.
    יש הרבה אנשים טובים בעולם.

    מניסיון, מדובר במצב זמני. אני לא שיתפתי וסבלתי. כל הכבוד לך שהעלית על הכתב. בטוחה שיקל עלייך. תני לאחרים הזדמנות לעזור לך.

    חזקי ואמצי. חיבוק ענק והתקופה הזאת תעבור בעז"ה כמה שיותר מהר.

    מאחלת לך שתרגישי מהר מאוד בטוב ובהרחבה בגשמיות ורוחניות.

  19. קיילי הגב

    וואו. אם בתגובות סטנדרטיות כאן בפוסטים בנות כותבות כל מיני מחמאות מתייפייפות ומתחנחנות פה זה פשוט לא המקום. אני פשוט נפעמת מיכולת הביטוי המדהימה שלך, תיארת בצורה יוצאת דופן את מה שאת חווה וזה פשוט כואב לדעת שיש בריה של הקב"ה שככה סובלת!!
    אני פשוט מצטערת פה איתך. כואב לי עלייך, את כישרון נדיר והלוואי ותפרחי מהר ובקרוב. מאחלת לך שהקב"ה יפתח לך ולמשפחתך את אוצרות העושר בקרוב ממש ושלא תחווי חוויות כאלו לעולם!!!!

  20. קורל הגב

    היי היי הגיבי משוווו!!!

  21. ... הגב

    ואי אני יודעת שזה לא קשור אבל הכתיבה שלך מזכירה לי מאוד את הסגנון כתיבה שלי… לאדעת למה

  22. -+ הגב

    אם יש משהו שאפשר לכתוב, זה איחול לבבי שתצאי מזה בעז"ה ותראי טוב נגלה ומתוק!
    זו התמודדות שהרבה אנשים לא יכולים לעמוד בה, כי היא קשורה בדבק קשוח לעולם שלנו ולחברה איתה אנו חיים, וממילא לכבוד. ואם יש משהו שיכול לערער את האדם, זה הכבוד שלו.
    אז את פשוט חזקה. תחזיקי רק עוד קצת, השם תכף יסדר את הכל

  23. נשמה הגב

    וואו . מהממת אחת . חיבוק ענק !!! 💘

  24. חנה הגב

    היי.. אז דבר ראשון אני מנסה להבין אותך ולהזדהות. אני לא עם אותו התמודדות אבל גם אני עם התמודדות.

    ודבר שני הכתיבה שלך מוווווושלמתת בטרוף. ו.. כן. את יכולה לעשות עלזה כסףףףף. יכולה לפרסם תצמך ויש הרבה שרוצים ולקחת עלזה כסף וכך תוכלי לעשות עוד משו לעזרת ההורים שלך וגם אולי יכניס לך כסף לכיס של עצמך.. קיצער. הרבה הצלחה ומעריכה אותך מלאאאא מלאאא מלאאא😙

  25. חן הגב

    וואו. אני בטוחה שתצמחי מהסבל הזה. לכל בת אחרת זה יכל לקרות,אין מה להתבייש בזה,לא עשית שום דבר רע,תחשבי על זה כך ויהיה לך יותר קל לגשת לאנשים רגישים ואכפתיים שיוכלו להקל קצת עלייך,את לא צריכה להתבייש!!! לכל בת אחרת זה יכל לקרות,לי,לכולנו,את מדהימה! נשמעת בוגרת ואמיצה מאוד!! החיים שלך יהיו תותים!!! אולי תפני למורה אכפתית,גם אם את לא בקשר איתה,אני בטוחה שתמצאי מישהי שתוכל לעזור לך. אפילו רק בשיתוף,וכמובן תמשיכי עם הכנות שלך לשתף פה! אוהבת אותך מאוד!

גלילה לראש העמוד

תודה על נדיבות ליבכם!

כיצד תרצו לתרום?