שמאחורי הכאב.
מדובר בה
זאת השתיקה שמשתלטת עליי בימים
זאתי שמופיעה להעלים את הפצעים
איפה האני בין הכוויות על הלב
למה ולאן שקע בי השלו
נעלמת לעצמי, מתרחקת
בולעת כל מה ישאיר אצלי צלקת
הם קוראים לזה אדישות, אני לא מתנגדת
אוחזת במה שנשאר, מתעלמת
בין ידיים שרוטות, מדממות
מחבקת את עצמי בקצה הציפורניים
אולי יום אחד אחזור לעצמי
ושוב יהיו לי כנפיים.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
11 תגובות
אוצצצ
ושוב יהיה לי כנפייםםם
אפשר להצטרף לבקשה\תפילה הזאת??
זה היה מדהים.
ונכון.
מאוד.
את פשוט אלופה!
אעע זה יפה וכואב בטירוף.
שהיום הזה יגיע מהרר
בהצלחה, מהממת?
אולי. הלוואי…
את מהממת. ?
❤❤
ואווו מדהיםםםם
איזה כתיבה
כשרון!!
מהמם
נוגע ללב
הצילו. השירים שלך.. הם… ייאו.. אני כל כך מזדהה אחד אחד פשוט..
ואו זה פשוט נדיר. נדיר נדיר.
הכתיבה שלך מטורפת בעיניי.
הצלחות נשמה!!
איייייייי.
מה זה הפוסט השורט הזה, אלוקים.
נגעת בי מידי.
תארת אותי מידי.
נעלמת לעצמי, מתרחקת.
רק לא מחבקת את עצמי.
ואולי יום אחד אהיה שוב אני.
אבל בעם ברגע זה ממש עלה לי בראש ש…אולי עדיף ככה. להשתנות. אולי.
לפי איך שאת כותבת הדבר האחרון שאת זה אדישה..