מי זה עצמי? = לא נמצאו תוצאות
אני רוצה להיות אני , אבל מי אני?!
תיהיה עצמך
תאהב את עצמך
תעריך את עצמך – [מכירות תסלוגנים??]
אבל מי זה העצמך הזה?-
תמיד הייתי בטוחה יותר מכולם,חושבת שיש לי זהות
אבל גדלתי, השתנתי…ואני רוצה להיות אני כמו תמיד עם זהות מגובשת/.. כרגיל.
אבל מה הזהות שלי?
חשבתי על זה ובעצם אף אחד לא מכיר את הפנימי שלי אפילו לא אני,לצערי.
ואז נזכרתי באמא שלי! בטח היא מכירה אותי הכי טוב ,יותר ממני מסתבר… אבל לאחר שיחה שהייתה לנו היום הבנתי כמה היא לא): לא שאני מאשימה פשוט אולי אני זו שלא חושפת את עצמי לסביבה
אני יודעת שחיפוש זהות בגילי זה לגיטימי אבל באמת שזה מקשה עליי.
תמיד יש לי בראש את האני שאני רוצה להגיע אליה… [מסופר על זה בפוסט אחר שלי]
יש לי איזה פחד שאני לא אמצא את העצמי שלי ואני אגדל ואהיה חסרת ביטחון
וכן זה מפזר בי חוסר ביטחון עצמי כי אינלי את העצמי שלי.
אני חושבת על המצב ובאלי לרוץ לבניין גבוה ולצרוח חזק בקולי קולות את השאלה 'מי אנייייייייי????' ואולי "אני" תיפול מהשמים ואני אתפוס אותה ואוהב אותה ואעריך אותה ואהיה היא…. וואי מקווה שלא הסתבכתן פה
כל החברות שלי נראות כל כך בטוחות וכל הסביבה שלי כולה [טוב,כ מעט]
איך יכול להיות שכולם מצאו את העצמם שלהם?!!!
איפה אני הייתי שחילקו זהות?
כל כך רוצה להרכיב את הפזאל המורכב הזה,כל כך רוצה לנקות את האדים שעל המראה שהטישטוש ירד ואני אוכל להיסתכל ולזהות את עצמי, ופשוט להיות אני(=
למי יש עצה לתת לי? איפה לחפש את האני?? איפה האני האמתית מסתתרת???
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
אין לי עצה. רק אומרת שאני מזדהה?
אין לי עצה.
מגלים את זה לאט לאט, עם השנים שחולפות. ואני לא מבטיחה שבסוף יב את הולכת למצוא את התשובה לשאלה הזו.
תצטיידי במלא סבלנות
בינתיים את יכולה לשאול חברות איך איך הן רואות אותך, אם בא לך משהו אינסטנט?
רק במשו אחד הייתי חייבת להתערב.
'כל החברות שלי נראות כל כך בטוחות וכל הסביבה שלי כולה [טוב,כ מעט]'
מה שאת רואה בחוץ לא מחייב שזה מה שבפנים…
זתמורת, אם את רואה מישהי בטוחה בעצמה, אפילו סנובה, יש הרבההה סיכויים שהיא בדיוק כמוך ואולי פחות, מסובכת בעצמה ולא יודעת מי היא ומחפשת…
ועכשיו לשאלה,
מי את?
יאלה,
זה העבודה;)
תתחילי לחפש, תשאלי שאלות, תמצאי תשובות, תחפרי עם חברות ומשפחה על העניין:)
בסוף בעז"הה תמצאי את ה'אני' שלך:)
היי,
מקווה שגם אני ימצא את ה'אני' שלי:)
באמת.
מי אני??
כל החברות שלי נראות כל כך בטוחות וכל הסביבה שלי כולה
פה העניין, 'נראות' יש מצב שגם את נראית בטוחה הם בסך הכל 'נראות' החיפוש הזה אחרי עצמך זה משהו יותר פנימי אצל חלק מהאנשים ועל רובם לא רואים את זה
עכשיו לגבי העצה- סורי ממש לבאס אותך ולומר לך את שתי המילים שאני הכי שונאת- זה הגיל.?
את גדלה ומשתנה, נגמר הגיל שאת-זה המשך מושלם של ההורים והמשפחה וברור לך מי את
ועכשיו לפני שאת הופכת להית עצמאית לגמרי את מחפשת את עצמך.
אם לא תעשי את זה עכשיו אז מתי?
אז תביני שזה הזמן שלך ותחפשי את עצמך, בעצמך. כי כשאנשים אחרים מנסים לעזור לך [מניסיון] הם מובילים אותך למקומות אחרים שהם לאו דוווקא קשורים לזהות שלך.
וואו. נשמע שכתבת את הפוסט מתוסכלת. האמת, אין לי כלכך להגיד לך.. אבל הנה כמה דברים שעלו לי.
דבר ראשון, רוצה להזכיר לך שלא כל מה שנראה- זה מה שבאמת. את חושבת שכולן כלכך בטוחות בעצמן? לא דווקא.
ודבר שני, חזרת כמה פעמים על אותם מילים וביטויים- ״להיות אני, להכיר את עצמי, להעריך את עצמי״ מילים שהן אולי פשוטות, אבל הן לא פשוטות בכלל כמו שזה נראה. הדרך אל ״עצמי״ הוא מסע. מסע שלפעמים יכול לקחת ימים, חודשים, ואפילו שנים. זה לא סתם הוקוס פוקוס.
וגם כמו שהדגשת, הגיל משפיע.
אז בנתיים פשוט תזרימי עם המצב. תקבלי את עצמיך כמו שאת. ואל תלחצי סתם.. בעז״ה זה עוד יקרה, תגיעי למקום שאת שואפת אליו.
בהצלחה!
כמה כמה כמה הזדהותתת!!
כל הזמן אני מנסה להיות אני, אבל אם אני לא יודעת מי זאת בכלל, איך אהיה אני?!
אווף מבלבל.
קראתי את הפוסט כאילו אני בעצמי כתבתי את זה.
אז שתדעי שאנחנו באותה סירה..
בהצלחה!
וואו.. כמו שאמרת, זה לגיטימי להרגיש ככה. אבל לא מספיק שתדעי את זה, את צריכה לקבל את זה שאת בשלב ביניים, תהליך. התחושה הזאת תחלוף מתישהו, מבטיחה לך! ובינתיים מה שיכול לעזור- לעשות רשימות של דברים טובים שעשית היום, שקרו לך, או רשימה של התכונות הטובות והמופלאות שלך (ואני בטוחה שיש לך הרבה.) ולנסות לחשוב, ואם את ממש רצינית בקטע אז לכתוב את זה: מה מאפיין אותי? מה גורם לי להרגשה טובה? איזה אדם אני שואפת להיות? אילו חלומות יש לי?
תעבדי על מודעות עצמית, ותראי שככל שעובר הזמן את משתנה ומתבגרת ואוהבת את עצמך המתוקה והיפה.
אוקי אז דבר ראשון אין דבר כזה אני. כאילו אין לך אישיות בהתחלה יו נואו דיס? אף אדם בעולם לא נולד אם אישיות. נולדים אם תכונות וזהווו.
את פשוט צריכה ליצור לעצמך אישיות. כל האנשים האלה שאת מסתכלת עליהם וזה נראה שיש להם אישיות באמת אז או שזה נראה או שהם יצרו אחת כזאת. יש כאלה בגיל 70 שאין להם אישיות עדיין. את יכולה לשאול אותם מי אתם ולא יהיה להם תשובה. לא מומלץ. תשבי עם עצמך ותחשבי רגע מה אנע רוצה להיות ותתחילי לפעול כדי שתיהי ככה כי לשבת ולכתוב שאין לע אישיות לא ממש עוזר.
זה קורה עם הזמן
תודה לכם!!המגיבות היקרות
זה משמעותי עבורי כל תגובה
תצפית את האני שלך אצל מגדיר ה"אני" העולמי. אדמור הזקן. ציפי שיעור טוב טוב לנערות של תניא. אבל משהו שמדברים בו על ה"אני" ותעשי שיעורי בית, לשאול את עצמך מה את יודעת על עצמך, מה הכוחות שלך, איפה את רואה את עצמך בחיים הלאה, מה הפרט הכי קטן שאת כן יודעת על עצמך