כי עדיין לא מצאתי תחליף מציאותי
"זה יתן לך רק אושר זמני, לא אמיתי"
"זה משפיע לרעה גם בלי שתרצי… "
ובאופן שהפתיע גם אותי,
הפעם החלטתי לעשות משהו משמעותי.
די עם הסיפוקים מהצד האנוכי שבי,
ולשם שינוי, לצאת מהמקום המוגן והשקרי שלי.
כמה קשה זה לצאת משריוני החזק, אף אחד לא יודע. הרי אפילו לצב זה לא באמת נוגע.
אז הסרתי את השריון.
והתחלתי לנשום אוויר נקי,
יותר רוחני, פחות חומרי.
אבל אז יצא שנשארתי מבולבלת ופגיעה.
בלי שום אפשרות להתגונן בשעת צרה.
פתאום לא היה לי לאן לברוח כשליבי בקושי הכיל,
ההתמודדות עם הכאב הייתה מעבר לרגיל.
וגם אם ההגנה שלי הייתה דמיונית,
הרגשתי שזה פשוט המצאה גאונית.
ואם תטענו שהיא עשויה ממתכת מסוכנת ורעילה שחודרת ללב,
עדיין יכולתי לשלוף אותה מעלי בשעת עצב או כאב.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
זה נכון.
אבל זאת לא חכמה למנוע מעצמנו לברוח למקומות שאנחנו יודעים שהם לא טובים בלי לבנות או למצוא מקומות אחרים לברוח אליהם.
את בת אדם, וכל אחת צריכה לברוח לפעמים.
פשוט תחפשי איפה יהיה לך הכי טוב.
לא כל מגן חייב להיות שלילי, ממש לא.
את צודקת, ולכן באמת התחלתי לשים לב לזה ולחפש רעיונות לדברים שעושים לי טוב ?
וואו, את גיבורה וזה נשמע שעשית עבודה קשה מאוד כדי להפסיק לברוח למקום הזה, אני מכירה אותו תאמיני לי.
מצטרפת למותק, כדאי לך למצוא מקום אחר, טוב! לברוח אליו לפעמים. זה יכול להיות הדמיון שלך, פינה שקטה בטבע או יומן, או הכי טוב- חברה טובה לדבר איתה…
אויש. לאידעת, כאב לי.
זה נשמע לי חכם. אבל לאידעת, לא בטוחה. צריכה לחשוב על זה..
אהבתי, בכל מקרה.
וואו
וואו
וואו
השארת אותי חסרת מילים לכמה רגעים.
מסכימה איתך לגמרי.
הכתיבה שלך הזויה ברמות אחרות! וממש אהבתי את הדימוי שהבאת לזה.
אחח, ההבנה בוגדת בי שוב.
וואי שירלי תשמעי מתאים לך השם?
יש לך את זה בכתיבה!!
אהבתי????
אוחח. החיים שלי זה דימויים והקבלות.
זה כל כך מסדר את הראש…
אהבתי ממש. את חכמה.