אני כבר משתגעת!
כבר כמה שנים אני מרגישה שמשהו לא בסדר.
זה לא צריך להיות ככה.
את המילים האלה אני כותבת באמצע הלילה בתשעה באב.
לא חושבת שיעלו את זה אז אבל לא נורא.
אני כבר חודשים מפוצצת.
בוכה לפעמים.
לא מבינה בכלל.
איך יכול להיות שעם ישראל ככה?
איך ייתכן שהגאולה עוד לא הגיעה בכל מאת השנים בערך של שיבת ציון השנייה?
איך ייתכן שאין לנו עוד בית מקדש?
השאלות הכואבות באמת הן אלה שאותן קשה לתפוס.
איך ייתכן שהיהודים שגרים בחו"ל עיוורים?
איך ייתכן שמליוני יהודים מתעלמים מהקב"ה למרות הכל וממשיכים בשגרת חייהם כאילו הוא אינו איתם?
והשאלה הגדולה מכל:
איך אני שוב ושוב נופלת ליצר ומחריבה את המקדש בידי שלי.
איפה הוא כשאני צריכה אותו?
הוא פה.
אני יודעת בשכל.
אבל הלב צורח.
אני מכה על האדמה.
והדמעות צורבות.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
היהודים שגרים בחול עוורים???
גם לי צרם המשפט קצת.
כאילו זה בכלל לא נכון, מה הקשר?
מצטרפת. לא הבנתי את השורה הזו.
היא התכוונה כנראה למתבוללים
לא הבנתי
אני גרה בחו"ל וחלום שלי זה להיות בסמינר בארץ ולהתחתן בארץ ולגור בארץ!;)
ולטוס עכשו על העננים לירושלים אם משיח וכל בנ"י!!!!!!
אבל הלב צורח.
אני מכה על האדמה.
והדמעות צורבות.-זה צמרר אותי. סליחה. אבל פשוט חטפת לי את המילים מהפה
עצוב ונוגע..
וואוווווווו.
אני..אין לי מילים.
הפוסט המטורף הזה לקח אותן.
איך ידעת לכתוב אותי בדיוק שכזה?
מאיפה לך מה אני מרגישה,וחושבת.
ועושה.
זה כואב.
הכתיבה שלך כל כך יפה ובועטת.
צמררת אותי❤
הלב נשבר.
???
איך ייתכן שהיהודים שגרים בחו"ל עיוורים?- ובתל אביב הם לא עיוורים?ובירושלים?
הפסקה האחרונה כואבת ובועטת חזק
והלב שלי צורח עם שלך.
רק אמן שהצרחה הזאת תועיל.
מזל שיש את היום הזה כדי לטלטל אותנו קצת.
קצת הרבה.
את מטורפת.
את יודעת? אני יכולה לפתוח עכשיו ספרים ושיחות ומאמרים וכל מיני, ולתת לך לפחות עשר תשובות לכל שאלה שלך.
אבל אני שותקת, אני נותנת לה' לשמוע את הצעקה שלך בידיוק כמו שהיא.
פשוט שכל הדמעות והזעקות יגיעו אליו ויעשו משהו!! נמאס כבר..
יש לי בעיה קטנה שכשאני כותבת אני לפעמים לא קולטת שזה לא רק לעצמי…היהודים בתל אביב מחרפנים אותי, גם, זה לא יאמן שאפשר ליהיות כל כך חכם ולא לראות את ה'.
לכל מי שנחרדה ממש…אני גם חושבת איך אתן חושבות על זה שגם יהודים בחו"ל הם חשובים ולא רק בארץ..זאת הסתכלות יפה.
בכל מקרה אני מדברת על זה שיש לנו הזדמנות חד פעמית שלא תחזור כל עם ישראל לבוא לארץ ישראל. יש להם את כל הסיבות בעולם לא לבוא, אנשים שעולים זה לא מובן בכלל. אבל איך יהודים רואים אנטישמיות, רואים התבוללות. זה לא בספריםם זה שם. זה מחרפן אותי שיבואו כבר. גם אוטוטו יום הדין והם ייתקעו שם אני קוראת נבואות ונכנסת להיסטריה קלה. אני רואה את המשפחה מצד אבא שחצי כבר גויים ונשבר הלב.
זהו.