גשמיות ורוחניות
יושבת עם עצמי בהסדר,
יומן ועט מוכנים.
כך בפינה בחדר,
העיניים מתרוצצות בין הדפים.
סדר יום כתוב,
עם קביעות וזמן מנוצל.
מסמנת מה שחשוב,
יודעת מה לעשות, אבל..
הטלפון מצלצל, כמה מפתיע ולא חדש.
שוב אותה חברה, "מה נשמע?"
והיא עונה לי בקול מרוגש.
שואלת, מדברת, מפטפטת..
ועוד חברה מתקשרת.
פשוט רודפים אחרי לאן שאני הולכת.
'מה עשית?' 'למה, כמה?'
'מתי אפשר להיפגש?'
אוף אף אחד לא מבין?
אני עסוקה. עסוקה!
רוצה קצת זמן עם ה'.
'אם אין לך לימודים ולא בית ספר
ולא שום דבר, אז מה הבעיה??'
אותי שואלים.
הנפש האלוקית רוצה קצת רוגע.
זה מהמקום הכי פנימי נובע.
רק שיעזבו אותי, מכל הבחינות.
קצת זמן לדבר עם בורא העולמות.
שחרית, מנחה, זהו?
זה כל מה שיש בראש?
מה עם ללמוד, להחדיר משהו לנשמה?
כל הרעיון זה לא רק חכמה ודעת, גם בינה.
להתבונן.. להעמיק..
להבין שיש פה שמוסתר.
זה מעיק.
לחטוף מסירות נפש?
העולם אותי חוטף.
ה', אני רוצה גאולה,
משהו שאותי יהיה עוטף.
אני רוצה חיים.
אני לא רוצה נתק,
לא רוצה פרידה.
אני רוצה שהטוב והרע יתחברו ביחד!
שלום בין שני הצדדים, אותו רצון לכולם.
פלוגת מח? פלוגת לב?
אני רוצה פלוגת -אהבת ישראל-
"לשנה טובה……..וגשמיות ורוחניות ביחד"
———————————–
אך מה מעל מה?
החברות שלי שאיתי רוצות
לדבר ולהיות,
או מה שאני צריכה לעשות?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
וואו, כמה שאת מיוחדת.
אהבתי את הכתיבה שלך ממש!
תפרגני לנו בעוד❤
לא הבנתי…
כאילו החברות מפריעות לך להתקדם בעבודת ה'?
שמעי, אם לא נוח לך תגידי לחברות שלך את זה..
כאילו אל תגזימי יותר מדי עם חברות אבל גם אל תגזימי יותר מדי עם רק להתקדם ולהתקדם..
נכון תמיד צריכים לעלות ולהתקדם כמה שיותר אבל גם אהבת ישראל חשובה;)
לכן צריך פשוט למזג בין שתיהם במידה פחות או יותר שווה
ככה לפחות אני חושבת..
בהצלחה:)
וואוו יפההה
אויי איזה מסכנה!
ממש מסכנה!
צרות של מפונקות! תגידי תודהה! כןןן לא שמעתי מילה בשיר המרגש שלך על תודה שיש לך הרבה חברות שרוצות אותך, הרבה בנות היו חולמותתתתתת להיות כמוך! ואת מתלוננת!!
תאמינני לי שאת יכולה להגיד להם בעדינות שאת רוצה קצת חופש!!
הלוואי שאלו היו הצרות שלי